פטור חד פעמי במכירת 2 דירות מגורים ורכישת דירה במקומן (סעיף 49ה לחוק)
1. זכאות לפטור במכירת דירת מגורים מזכה
1.1 כללי
במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (להלן: "חוק ההסדרים"), תוקן סעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין[1]. במסגרת תיקון זה לא נערך שינוי מהותי בפטור, אלא שינוי מבני שמטרתו להתאים את הפטור לביטול סעיף 49ב(1) לחוק, ולשינויים שנערכו בסעיף 49ב(2) לחוק במסגרת חוק ההסדרים. הסעיף בנוסחו המתוקן יחול גם על תושב ישראל וגם על תושב חוץ שאין בבעלותו דירה במדינת מושבו. זאת, בניגוד לסעיף בנוסחו עד 31.12.2013, שחל על תושבי ישראל בלבד.
כמו כן, סעיף 9 לחוק תוקן כך שנקבע בו שהדירה החלופית הנרכשת כתחליף ל-2 הדירות הזולות, תיחשב לעניין מס רכישה כדירה יחידה, ותחויב בהתאם במדרגות ובשיעורי מס רכישה מוטבים.
1.2 תיקון סעיף 49ה(א) לחוק
במקורו ביקש סעיף 49ה(א) לחוק להקל עם מי שביקש למכור 2 דירות מגורים זולות, ולרכוש במקומן דירה יקרה יותר. מוכר כזה היה יכול למכור את הדירה הראשונה בפטור ממס שבח מכוח סעיף 49ב(1) לחוק, אולם מכירת הדירה השניה היתה מחויבת במס, מחמת אי קיום התנאי הקבוע בסעיף 49ב(2) לחוק הדורש כי ב-4 השנים שקדמו למכירת הדירה השניה לא תהיה בבעלות המוכר יותר מדירת מגורים אחת. בהתאם, העניק סעיף 49ה(א) לחוק פטור במכירת הדירה השניה, בתנאי שהמוכר ירכוש דירה חלופית שמחירה לפחות 75% מהשווי הכולל של הדירות הזולות, ובתנאי שהשווי הכולל של 2 הדירות הזולות לא עלה על תקרה שנקבעה.
במסגרת חוק ההסדרים בוטל סעיף 49ב(1) לחוק, ועמו האפשרות לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים שאינה דירה יחידה. כמו כן, בוטל התנאי בסעיף 49ב(2) לחוק שדרש שב-4 השנים שקדמו למכירה, לא היה המוכר הבעלים של יותר מדירה אחת.
בעקבות זאת נוצר מצב שבו מי שביקש למכור 2 דירות מגורים זולות ולרכוש במקומן דירת מגורים יקרה יותר, לא היה יכול למכור את הדירה הראשונה בפטור ממס, אלא דווקא את הדירה השניה, מכוח סעיף 49ב(2) כנוסחו מיום 1.1.2014 ואילך, הפוך מהדין התקף עד יום 31.12.2013.
כדי להתאים את סעיף 49ה לדין החדש, שונה סעיף 49ה(א) לחוק, ונקבע שמכוח סעיף 49ה(א) לחוק, יינתן פטור נוסף במכירת דירת המגורים המזכה הראשונה, בתנאי שבבעלות המוכר דירה נוספת אחת (ויחידה) שתימכר על ידו בתוך 12 חודשים, בתנאי שסכום שווי 2 הדירות אינו עולה על 1.986 מיליון ש"ח, ובתנאי שבמקום 2 הדירות הנמכרות, רוכש היחיד, בשנה שלפני מכירת הדירה השניה, או בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים חלופית ששווייה לפחות 75% משווי 2 הדירות.
1.3 תיקון סעיף 49ה(א1) לחוק
סעיף 49ה(א1) ביקש להעניק הקלה גם למי שהשווי הכולל של 2 הדירות שבבעלותו עולה על התקרה בסך 1.986 מליון ש"ח שנקבעה בסעיף 49ה(א) לחוק, בתנאי ששווי זה לא חורג מהתקרה הגבוהה יותר בסך 3.303 מליון ש"ח שנקבעה בו. ההקלה שנקבעה בסעיף זה היתה מתן פטור חלקי במכירת הדירה השניה, בסכום השווה להפרש שבין תקרת השווי הכולל של 2 הדירות הנקובות בסעיף 49ה(א) לחוק, לבין סכום השווי של הדירה הראשונה.
עם כניסת תיקוני חוק ההסדרים לתוקף לגבי סעיפים 49ב(1) ו-49ב(2) לחוק, החל מיום 1.1.2014, נוצר צורך להתאים גם את הוראותיו של סעיף זה למצב החדש, ובהתאם תוקן סעיף 49ה(א1) לחוק, כך שיינתן פטור חלקי בסכום השווה להפרש שבין תקרת השווי הכולל של הדירות הנקובה בסעיף 49ה(א1) לחוק, לבין שווי הדירה השניה (הואיל ולאחר תיקוני חוק ההסדרים, זוהי הדירה שהמוכר זכאי לפטור בגין מכירתה מכוח סעיף 49ב(2) לחוק).
2. דוגמאות [פטור חד-פעמי במכירת דירת מגורים מזכה - סעיף 49ה]
דוגמא 1: מכירת 2 דירות במחיר הנמוך מהתקרה בסך 1,986,000 ש"ח ורכישת דירה חלופית
[סעיף 49ה(א)]
ביום 1.1.2012 רכש יחיד תושב ישראל 2 דירות מגורים מזכות לראשונה בחייו. ביום 1.10.2012 מכר היחיד את דירה א' תמורת 800,000 ש"ח, בפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין. ביום 1.6.2013 מכר היחיד את דירה ב' תמורת 600,000 ש"ח. ביום 1.1.2013, רכש היחיד דירת מגורים ג', תמורת 1.2 מיליון ש"ח.
נדרש:
א. האם זכאי היחיד לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה בגין מכירת דירה ב'?
ב. כיצד היתה משתנה תשובתך לו היחיד היה מוכר את דירה א' ביום 1.1.2014, מוכר את דירה ב' ביום 1.10.2014 ורכש ביום 31.7.2013 את דירת מגורים ג'?
פתרון
א. מכירת 2 דירות מגורים מזכות לפני תקופת המעבר
כן, היחיד יוכל לזכות בפטור נוסף ממס שבח בגין מכירת דירה ב', מכוח סעיף 49ה(א) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו עד יום 31.12.2013.
זכאות היחיד לפטור מכוח סעיף 49ה(א) לחוק צמחה הואיל והיחיד מכר ב-12 החודשים שקדמו למכירת דירה ב', את דירה א', הואיל ושווי 2 הדירות לא עלה על 1.986 מיליון ש"ח, והואיל והיחיד רכש במהלך השנה שלאחר מכירת דירה ב', דירה חלופית, היא דירה ג', ששווייה לפחות 75% משווי 2 הדירות (86% = 1,400,000: 1,200,000). בכך התקיימו כל התנאים לזכאות לפטור לדירה ב', המנויים בסעיף 49ה(א) לחוק.
ב. מכירת 2 דירות מגורים מזכות בתקופת המעבר
התוצאה שלפיה יחול פטור על 2 הדירות הנמכרות לא תשתנה, אולם אופן מתן הפטור משתנה. היחיד יהיה זכאי לפטור ממס שבח מכוח סעיף 49ה(א) לחוק, כנוסחו מיום 1.1.2014 ואילך, בגין מכירת דירה א' דווקא, ולא בגין מכירת דירה ב'
הסיבה לשינוי מקורה בתיקון סעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין, שנכנס לתוקף מיום 1.1.2014 ואילך, כך שיתאים לתיקוני החקיקה שנעשו במסגרת חוק ההסדרים בכל האמור לזכאות לפטורים ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה מכוח סעיף 49ב(1) לחוק, ומכוח סעיף 49ב(2) לחוק[2].
דוגמא 2: מכירת 2 דירות בסכום העולה על 1,986,000 ש"ח ורכישת דירה חלופית [סעיף 49ה(א1)]
ביום 1.1.2012 רכש יחיד תושב ישראל 2 דירות מגורים מזכות לראשונה בחייו. ביום 1.10.2012 מכר היחיד את דירה א' תמורת 1 מיליון ש"ח, בפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין. ביום 1.6.2013 מכר היחיד את דירה ב' תמורת 1.2 מיליון ש"ח. ביום 1.1.2013, רכש היחיד דירת מגורים ג', תמורת 2 מיליון ש"ח.
נדרש:
א. האם זכאי היחיד לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה בגין מכירת דירה ב'?
ב. כיצד היתה משתנה תשובתך לו היחיד היה מוכר את דירה א' ביום 1.1.2014, מוכר את דירה ב' ביום 1.10.2014 ורכש ביום 1.11.2013 את דירת מגורים ג'?
פתרון
א. מכירת 2 דירות מגורים מזכות לפני תקופת המעבר
כן, היחיד יהיה זכאי לפטור ממס, אולם יהיה מדובר בפטור חלקי בלבד. סעיף 49ה(א1) לחוק קובע, כי כאשר השווי המצרפי של 2 הדירות הנמכרות עולה על סך 1.986 מיליון ש"ח, אולם אינו עולה על סך 3.303 מיליון ש"ח, אזי יהיה היחיד זכאי לפטור בסך ההפרש שבין 1.986 מיליון ש"ח, לבין שווי דירה א', קרי לבין 1 מיליון ש"ח.
זאת, בתנאי שהמוכר ימכור את דירה ב' בתוך 12 חודשים ממכירת דירה א', וירכוש דירה חלופית בשנה שלפני מכירת דירה ב' או בשנה שלאחר מכירת דירה ב'.
הואיל ו-2 התנאים האמורים מתקיימים בענייננו, יהיה היחיד זכאי לפטור ממס בסך 986,000 ש"ח (986,000 = 1,000,000 – 1,986,000).
ב. מכירת 2 דירות מגורים מזכות בתקופת המעבר
תחולת סעיף 49ה החדש היא לפי מועד מכירת הדירה ולא לפי מועד רכישתה, בהתאם לסעיף 44(ג) לחוק ההסדרים. מאחר שמכירת הדירות היא בשנת 2014, יחול סעיף 49ה החדש.
ראוי להדגיש כי עם החלת סעיף 49ה החדש, הכוונה היא ליתן פטור במכירת דירה א' ולא בגין מכירת דירה ב', כפי שהיה נעשה לפי נוסחו הישן של הסעיף. לכן, היחיד יהיה זכאי לפטור חלקי בגין מכירת דירה א', ופטור חלקי זה יינתן בסך ההפרש שבין 1.986 מיליון ש"ח, ובין שווי דירה ב', קרי, סך 1.2 מיליון ש"ח. זאת, כאמור בסעיף 49ה(א1), כנוסחו מיום 1.1.2014 ואילך.
סעיף זה קובע כי כאשר השווי המצרפי של 2 הדירות הנמכרות עולה על 1,986,000 ש"ח, אולם אינו עולה על סך 3.303 מיליון ש"ח, אזי היחיד יהיה זכאי לפטור בסך ההפרש שבין 1.986 מיליון ש"ח, לבין שווי דירה א', קרי לבין 1.2 מיליון ש"ח.
זאת, בתנאי שבעת מכירת דירה א' היתה בבעלותו דירה ב', ובתנאי שהמוכר מכר את דירה ב' בתוך 12 חודשים ממכירת דירה א', ובתנאי שירכוש דירה חלופית בשנה שלפני מכירת דירה ב' או בשנה שלאחר מכירת דירה ב'.
הואיל והתנאים האמורים מתקיימים בענייננו, יהיה היחיד זכאי לפטור ממס בסך 786,000 ש"ח - (786,000 = 1,200,000 – 1,986,000).
דוגמא 3: מכירת 2 דירות לאחר יום המעבר; מס רכישה ברכישת הדירה החלופית [סעיף 49ה(א), סעיף 9(ג1ד)(2)]
ביום 1.1.2014 רכש יחיד תושב ישראל 2 דירות מגורים מזכות לראשונה בחייו. ביום 1.10.2014 מכר היחיד את דירה א' תמורת 800,000 ש"ח. ביום 1.7.2015 מכר היחיד את דירה ב' תמורת 600,000 ש"ח. ביום 31.12.2014, רכש היחיד דירת מגורים ג', תמורת 1.2 מיליון ש"ח.
נדרש:
א. האם זכאי היחיד לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה בגין מכירת דירה א'?
ב. כיצד יחושב מס הרכישה בגין רכישת דירה ג'?
ג. כיצד תשתנה התשובה לשאלה ב' לו היה נתון כי מכירת דירה א' היתה ביום 1.10.2015, תמורת 1.2 מיליון ש"ח, מכירת דירה ב' היתה ביום 1.6.2016, תמורת 1.1 מיליון ש"ח, ורכישת דירה ג' היתה ביום 1.8.2016, תמורת 1.9 מיליון ש"ח.
ד. האם התשובה לשאלה א' היתה משתנה לו היה נתון כי היחיד אינו תושב ישראל וכי יש בבעלותו דירה נוספת במקום מושבו?
פתרון
א. מכירת 2 דירות מגורים מזכות בתקופת המעבר
כן, היחיד זכאי לפטור ממס שבח מכוח סעיף 49ה(א) לחוק, כנוסחו מיום 1.1.2014 ואילך, בגין מכירת דירה א'.
ב. מס רכישה ברכישת דירה חלופית
סעיף 9(ג1ג)(2)(ג) לחוק מיסוי מקרקעין[3] קובע כי אם הדירה הנרכשת היא "דירה חלופית", כאמור בסעיף 49ה לחוק, כנוסחו מיום 1.1.2014 ואילך, אזי יהא הרוכש זכאי למדרגות ושיעורי המס המופחתים שנקבעו ברכישת דירה יחידה.
לגבי רכישת דירה יחידה בתקופה שעד יום 31.12.14, יחול סעיף 9(ג1ג)(2)(ג) לחוק מיסוי מקרקעין, הקובע כי:
על חלק השווי שעד 1,470,560 ש"ח, ללא מס (0%)
על חלק השווי שבין 1,470,560 ש"ח ועד 1,744,270 ש"ח, מס רכישה בשיעור 3.5%
על חלק השווי שבין 1,744,270 ש"ח, ועד 4,500,000 ש"ח, מס רכישה בשיעור 5%
על חלק השווי שבין 4,500,000 ש"ח, ועד 15,000,000 ש"ח, מס רכישה בשיעור 8%
ועל חלק השווי מסך 15,000,000 ש"ח, ואילך, מס רכישה בשיעור 10%
דירה ג' נרכשה תמורת 1.2 מיליון ש"ח, סכום הקטן ממדרגת מס הראשונה שלעיל, ולכן היחיד לא ישלם מס רכישה.
ג. מס רכישה ברכישת דירה חלופית
במקרה זה יהיה היחיד זכאי רק לפטור חלקי ממס במכירת דירה א', כאמור בסעיף 49ה(א1) לחוק, אולם דירה ג', היא הדירה הנרכשת עדיין תיחשב "דירה חלופית" לעניין סעיף 9(ג1ד)(2)(ג) לחוק מיסוי מקרקעין[4], ולכן חישוב מס הרכישה ייעשה לפי סעיף זה, בהתאם למדרגות ושיעורי מס רכישה שלהלן:
סעיף 9(ג1ד)(2)(ג) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי אם הדירה הנרכשת היא "דירה חלופית", כאמור בסעיף 49ה לחוק, כנוסחו מיום 1.1.2014 ואילך, אזי יהא הרוכש זכאי למדרגות ושיעורי המס המופחתים שנקבעו ברכישת דירה יחידה.
לגבי רכישת דירה יחידה בתקופה שמיום 1.1.2015 ואילך, יחול סעיף 9(ג1ד)(2) לחוק מיסוי מקרקעין, הקובע כי:
על חלק השווי שעד 1,470,560 ש"ח, ללא מס (0%)
על חלק השווי שבין 1,470,560 ש"ח ועד 1,744,270 ש"ח, מס רכישה בשיעור 3.5%
על חלק השווי שבין 1,744,270 ש"ח, ועד 4,500,000 ש"ח, מס רכישה בשיעור 5%
על חלק השווי שבין 4,500,000 ש"ח, ועד 15,000,000 ש"ח, מס רכישה בשיעור 8%
ועל חלק השווי מסך 15,000,000 ש"ח, ואילך, מס רכישה בשיעור 10%
לכן, סך מס הרכישה שישלם היחיד יהיה 15,030 ש"ח.
0
=
0
x
1,470,560
15,030
=
3.5%
x
(1,470,560 – 1,900,000)
15,030 ש"ח
ד. מכירת 2 דירות על ידי מי שאינו תושב ישראל
במקרה כזה לא יהיה היחיד זכאי לפטור כלשהו במכירת איזו מהדירות. זאת, הואיל וסעיף 49ה(א) מתנה את מתן הפטור לדירה א' במכירת דירה ב' בפטור ממס בגין מכירת דירת מגורים מזכה. ברם, סעיף 49א(א1) לחוק, כנוסחו מיום 1.1.2014 ואילך, קובע כי פטור במכירת דירת מגורים מזכה יינתן רק למי שהוא תושב ישראל או לתושב חוץ שאין בבעלותו דירה במקום מושבו. הואיל והיחיד לא יהיה זכאי לפטור במכירת דירה ב', הרי שתישלל גם זכאותו לפטר במכירת דירה א', שכן הפטור לדירה ב' הוא תנאי לזכאות לפטור במכירת דירה א', כאמור בסעיף 49ה(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו מיום 1.1.2014 ואילך.
3. נספח חקיקה
נוסח סעיף 49ה לחוק:
"49ה. פטור חד פעמי - הוראה מיוחדת
[5](א) על אף הוראות סעיף 49ב, המוכר דירת מגורים מזכה (בסעיף זה - הדירה הראשונה), יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה, אם התקיימו כל אלה:
(1) במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלותו, דירת מגורים נוספת אחת בלבד (בסעיף זה - הדירה הנוספת);
(2) המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה;
(3) סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 1,986,000 שקלים חדשים1;
(4) המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה בסעיף 9(ג), בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 16א (בסעיף זה - הדירה החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (3); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור בפסקה (1).
1(א1) על אף הוראות סעיף 49ב, התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות סעיף קטן (א)(1), (2) ו?(4), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 3,303,000 שקלים חדשים, יהיה המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווה להפרש שבין 1,986,000 שקלים חדשים לבין סכום השווי של הדירה הנוספת1; את יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה, כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
[6](א2) הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו בתחילת כל שנת מס לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) ויעוגלו ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.
(ב) פטור לפי סעיף זה לא יינתן למוכר אחד יותר מפעם אחת."
[1] תחילה על מכירות מיום 1.1.2014 ואילך, בהתאם לסעיף 44(ג) לחוק ההסדרים.
[2] במסגרת חוק ההסדרים בוטל סעיף 49ב(1) לחוק, ועמו בוטלה האפשרות לקבלת פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים שאינה דירתו היחידה של היחיד. באותה נשימה, בוטל התנאי בסעיף 49ב(2) לחוק שקבע כי זכאות לפטור במכירת דירת מגורים יחידה מותנית בכך שב-4 השנים שקדמו למכירה, לא היה המוכר הבעלים של יותר מדירה אחת. בעקבות תיקונים אלו נוצר מצב שבו הבעלים של 2 דירות מגורים קטנות שביקש למכור את שתיהן ולרכוש במקומן דירת מגורים חלופית ויקרה יותר, לא היה יכול למכור את הדירה הראשונה בפטור ממס, והיה יכול למכור דווקא את הדירה השניה בפטור ממס, בדיוק הפוך מהמצב ששרר בהתאם לדין התקף עד יום 31.12.2013, שבו היה המוכר יכול למכור בפטור ממס את הדירה הראשונה (לפי סעיף 49ב(1) לחוק) ובלעדי סעיף 49ה לחוק, היה מתחייב במס בגין מכירת הדירה השניה. כדי להתאים את סעיף 49ה לדין החדש, כאמור, שונה סעיף 49ה(א) לחוק, ונקבע שמכוח סעיף 49ה(א) לחוק, יינתן פטור נוסף במכירת דירת המגורים המזכה הראשונה, בתנאי שבבעלות המוכר דירה נוספת אחת (ויחידה) שתימכר על ידו בתוך 12 חודשים, בתנאי שסכום שווי 2 הדירות לא עולה על סך 1.986 מיליון ש"ח, ובתנאי שבמקום 2 הדירות הנמכרות, רוכש היחיד, בשנה שלפני מכירת הדירה השניה, או בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים חלופית ששווייה לפחות 75% משווי 2 הדירות. הואיל וכל התנאים הללו מתקיימים בענייננו, יהיה זכאי היחיד לפטור במכירת דירה א', מכוח סעיף 49ה(א) לחוק, ולפטור במכירת דירה ב', מכוח סעיף 49ב(2) לחוק.
[3] סעיף זה חל ברכישת דירת מגורים יחידה בין יום 1.8.2013 ועד יום 31.12.2014.
[4] סעיף זה חל ברכישת דירת מגורים יחידה מיום 1.1.2015 ואילך.
[5] תחילה ביום המעבר 1.1.14 (תיקון 76 - ס"ח 2405 התשע"ג 5.8.13, 161). הנוסח הקודם:
"(א) על אף הוראות סעיף 49ב, תושב ישראל המוכר דירת מגורים מזכה, יהא זכאי לפטור ממס במכירתה, אם נתקיימו כל אלה:
(1) המוכר מכר בפטור ממס דירה אחרת לפי פרק זה בתוך שנים עשר החודשים שקדמו למכירה נושא הפטור (להלן - הדירה הראשונה);
(2) סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנמכרת (להלן - הדירה השניה), ביחד, לא עלה על מיליון וחמש מאות אלף שקלים חדשים [1,986,000 ש"ח בשנת 2013];
(3) המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה השניה או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירה אחרת כהגדרתה בסעיף 9(ג), בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 16א, בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (2);
(א1) על אף הוראות סעיף 49ב, התקיימו לגבי תושב ישראל, המוכר דירה שניה, הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(3), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה השניה, יחד, לא עלה על שני מיליון וחמש מאות אלף שקלים חדשים [3,303,000 ש"ח בשנת 2013], יהא המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של הדירה השניה, על סכום השווה להפרש שבין מיליון וחמש מאות אלף שקלים חדשים [1,986,000 ש"ח בשנת 2013] לבין סכום השווי של הדירה הראשונה; את יתרת סכום השווי של הדירה השניה יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה, כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות."
[6] הסכום בתוקף לשנת 2013 ומתעדכן משנה לשנה. ראו עדכוני סכומים באוגדן מעמ' 2א ואילך.
מנחם כהן, עו"ד (רו"ח) כלכלן ומוסמך למנהל עסקים
המכון למסים וליעוץ כלכלי בע"מ
אתר האינטרנט www.mastax.co.il
email: mastax@mastax.co.il
