הקומיקאי ג'ורג' קרליין, הגדיר את פילוסופיית החיים שלו כ "בלי כאב ו...בלי כאב". דמיינו שמעבירים נוצה על עור היד שלכם, עכשיו דמיינו שהמוח שלכם מפרש את התחושה כאילו מעבירים מבער רותח על אותו איזור. את החוויה המאמללת הזו (ברמות שונות כמובן) חווים אלפים רבים, אבל כיצד זה קורה?
אתם בטח מדמיינים את מערכת העצבים שלכם בדומה למערכת חיווט החשמל בבית שלכם. ממקור האנרגיה מועבר חוט עד למנורה ובהתאם לגירוי- למפסק המנורה נדלקת ונכבת. אבל כשמדובר במערכת העצבים המצב מעט מורכב יותר. מערכת העצבים גמישה ומתפתחת ללא הפסק בהתאם לגירויים, על כן כאב כרוני הוא מצב בו יש "חיווט משובש". העצבים מתקשרים עם תאים נוספים (כגון תאי הגלייה, אשר בעבר חשבו שאין להם שום תפקיד במערכת העצבים, אך כיום ברור שהמצב הפוך) אשר עלולים לספק התראת שווא על כאב, כך שלמעשה אותות הכאב נכנסות למצב של LOOP.
אם כן מה עושים היום? ולמה יש לצפות בעתיד?
הטיפול המודרני בכאב כרוני מורכב מ-4 שיטות:
1. משככי כאבים- אשר עוזרים פחות ופחות במצב של כאב כרוני
2. הרדמה מקומית ספציפית של העצבים הבעייתיים
3. פיזיותרפיה- במטרה "ללמד" את העצבים תנועה תקינה ותגובה בהתאם
4. טיפול פסיכיאטרי- שכן כאב ממושך גורם לרוב לתחושות דיכאון, ייאוש וחרדה
והעתיד? מנהלי מחלקות בכירים בישראל מדברים על התפתחויות בתחום. אליוט קריין, המתפקד כמרדים ילדים (בבית החולים לוסיל פקארד - סטנפורד) והמוביל מחקרים נרחבים בנושאי כאב, טוען שיש לנו סיבה להיות אופטימים. הדור הבא של התרופות מסתמן כמעבר למאלחש את הבעיה אלא מתמקד בה. קריין מספר על התקדמות בתחום התרופות אשר מטפלות בבעיה עצמה, מגיעות לאותם תאי גלייה אשר מספקים התראות שווא ובכך ימנעו את הטיפולים והתופעות אשר מקשות כל כך במקרה של מחלת הכאב הכרוני.
