נקודה שבועית פרשת השבוע "כי תצא" ה'תשע"ד 

לפני כשבוע הגיעה לסיומה, לאחר כמעט חודשיים ימים, המלחמה בדרום. 

דרך העולם היא שבשעת מלחמה מתעקמות המידות של הבריות והן מתקלקלות ונשחתות ועל כן באה התורה בפרשתנו ומזכירה לנו את הצורך בשמירה על קדושת המחנה גם בשעת מלחמה: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש".

אולם דווקא בימי הלחימה בדרום בחודשיים האחרונים התגלו בפני כולנו מעשי חסד עצומים שנעשו על ידי כל עם ישראל: תרומות אוכל וציוד לחיילים, סיוע ועזרה לנשות המילואימניקים, תרומות לחיילים בודדים, ליווי משפחות האבלים, אירוח של משפחות מהדרום בשאר חלקי הארץ ועוד ...

פרשתנו השבוע, פרשת "כי תצא", מלאה במצוות רבות. חלק מהמצוות מאפשרות לנו, המקיימים אותם, לעשות מעשי חסד חשובים הן לחברנו והן לבעלי החיים שלנו: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נידחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך...וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך...לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו" - בפסוקים אלה פונה התורה לאדם ואומרת לו שלא יחשוש שהוא בודד בעולם. שיזכור שתמיד יהיה מי שייתן לו כתף ויבוא לעזרה בשעת צרה. זוהי תקנה חשובה מאוד לקיומו של עולם.

וכפי שתקנה זו מתייחסת לקשר בין בני האדם, היא אומרת לנו שעלינו להיות בעלי רחמים גם כלפי בעלי החיים כאשר אלו מצויים בצער,ואם נראה מצב שכזה לא נקשיח את ליבנו ונושיע את אותו בעל חיים מצרתו.

דגש נוסף שנותנת לנו התורה בפרשה זו הוא על היחס שלנו לעניים.

קיימות מספר מצוות שמכוונות אותנו בחיי היום יום כיצד עלינו לדאוג להם,ודווקא המצווה הראשונה היא מצוות שכחת עומר התבואה, שהיא הגדולה והחשובה במתנות שהרי היא באה מן הלחם וחיי האדם תלויים בו.

שורש המצווה הוא גודל מידת החמלה שלנו על העניים,שהם רואים את בעלי השדות עם הרבה עומרים ולהם עצמם אין כלום, ולכן ציוותה התורה אותנו על השכחה, שכשיזדמן לנו אפשרת שכזאת ונשכח את העומר בשדה לא נחזור לקחת אותו אלא נניח אותו לעניים.

שנזכה כולנו להגביר בתוכנו את מידת החמלה ונקרב יותר את תיקונו של עולם.

לכל התלמידים, המורים וההורים שהתחילו השבוע את שנת הלימודים, הרבה הצלחה בכל אשר תפנו ותעשו!

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

"חוויית השבוע שלי"      http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם