רבים מהנהגים נתפסו לאחר, שלכאורה, שתו ונהגו. ברוב רובם של המקרים, השוטר בודק את הנהג באמצעות נשיפון ולאחר מכן באמצעות מכשיר הינשוף. אם המכשיר יצביע על 290 מיקרוגרם ומעלה, אזי שירשם לנהג דו"ח בגין נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה והנהג יזומן לדיון בבית המשפט. אם יורשע הנהג בבית המשפט, בעבירה של נהיגה בשכרות, אזי שהוא חשוף לעונש קשה. שנתיים פסילה וכן תנאי וקנס ולעיתים גם סנקציות נוספות.
במקרים אלו, וטרם הגעה לבית המשפט, נבחן היטב את ראיות התביעה. בתיקים רבים, משרדנו נכח לראות, כי ישנם כשלים טכנים במכשירי הבדיקה ועל כן כתב אישום לא יכול להתגבש לכדי הרשעה ולעיתים הנהג מזוכה באופן מלא או שעונשו מופחת משמעותית.
אולם, נכון להיום, מכשירי הבדיקה אינם סוף פסוק ועל כן, השלב הבא יהיה לבחון גם את הראיות שאינן קשורות למכשירי הבדיקה.
מדוע עלינו לבחון את יתר ראיות התביעה ולא נסתפק רק במכשירים הטכניים?
נקבע בפסיקה לא פעם, כי הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, יכולה להתבסס על בסיס בדיקות נסיבתיות כמו בדיקת המאפיינים ולא חייבת להסתמך על הבדיקה הטכנית אשר בוצעה באמצעות הינשוף / בדיקת הדם או השתן.
לדוגמא, בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין ברבי, קבע כב' הש' ג'ובראן כי: "דרך הוכחה מדעית בדבר קיומו של אחוז אלכוהול אסור בעת הנהיגה ברכב, איננה תנאי בל יעבור להרשעה בעבירה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה".
בנוסף לפסק הדין הנזכר, קיימת פסיקה עקבית של ביהמ"ש העליון הקובעת במפורש, כי ניתן להרשיע בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים בלבד, ואין צורך בבדיקה מדעית של ריכוז האלכוהול לשם ביסוס הרשעה כאמור.
מהי בדיקת מאפיינים?
טופס בדיקת המאפיינים הוא למעשה תרשומת של השוטר בדבר התרשמותו ממצבו של הנהג ככל שהדבר קשור למידת שכרותו. הטופס עצמו מכיל שני חלקים – האחד, הינו התרשמות אובייקטיבית וזאת על סמך מבחן הביצוע (עמידה, הליכה על קו, הבאת אצבע יד ימין לאף בעיניים עצומות, הבאת אצבע שמאל לאף בעיניים עצומות) והשני, הינו התרשמות סובייקטיבית של השוטר מן הנהג - ריח אלכוהול מהפה, הופעה, התנהגות, תגובה, הבנת הוראות, דיבור.
כל אלו, אכן עלולים להביא להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, אולם, לרוב ההרשעה במקרים אלו, לא תהיה הרשעה בגין עבירה של נהיגה בשכרות אלא "רק" הרשעה בעבירה של נהיגה תחת משקאות משכרים.
מה ההבדל בין נהיגה תחת משקאות משכרים לנהיגה בשכרות ?
בעבירה של נהיגה בשכרות זמן הפסילה המינימאלי שקבע המחוקק עומד על שנתיים ימים ואלו בעבירה של נהיגה תחת משקאות משכרים זמן הפסילה המינימאלי עומד על 3 חודשים, כך שמדובר בפער עצום.
בנוסף, הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, מזמינה אחריה בדיקה רפואית פסיכולוגית של הנהג על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובדיקה זו מזמינה הוצאות כספיות לא מבוטלות.
על מנת לבסס הרשעה בגין עבירה של נהיגה בשכרות, על התביעה לעבוד קשה יותר לנסות ולהוכיח מעל לספק סביר את ראיותיה ועל כן, בתיקים רבים בהם ראיות התביעה הינן נסיבתיות בלבד, התביעה תנסה תכוון להרשיע בעבירה של נהיגה תחת משקאות משכרים.
אולם, יש לזכור, כי עדיין עסקינן בעונש של פסילת רשיון וקנס כספי. על כן, חשוב שלא לזלזל בראיות הנסיבתיות ולבחון, האם בוצעו במועד המתאים, האם הן מעלות אשם והאם בוצעו על ידי שוטר מיומן ובדרך נכונה ואמינה. כל זאת טרם הגעה בפני בית המשפט. אם ראיות אלו גם הן מעלות שאלות ותהיות – יתכן ואין מקום להגשת כתב אישום או להרשעה בפלילים כלל.
שמרו על עצמכם וסעו בזהירות.
האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להוועץ עם עורך דין לתעבורה
ליצירת קשר ללא התחייבות חייג: 0544-629-639 עו"ד דנה דוד - משרד עורכי דין זגדון דוד מתמחים בדיני תעבורה
דנה דוד הינה עו"ד יוצאת פרקליטות המדינה, הינה עוסקת בתחום דיני התעבורה ולה נסיון עשיר בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בשלילה, שלילה על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אור אדום, ערעורים וכיוצ"ב עו"ד דנה דוד, הינה חברה בלשכת עו"ד ואף משמשת כחברה בועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל.
