פוסט טראומה והקמפיין לסימום פסיכיאטרי של תושבי הדרום 

מהי "הפרעת דחק פוסט טראומתית", וכיצד היא מהווה את הבסיס לקמפיין לסימום פסיכיאטרי של תושבי הדרום?

"פוסט טראומה", או בשמה המלא "הפרעת דחק פוסט טראומתית" (PTSD), הינה הפרעה פסיכיאטרית. ההפרעה הופיע לראשונה במהדורה השלישית של ה-DSM (המדריך האבחוני הפסיכיאטרי), אשר יצא לאור בשנת 1980. כמו לכל ההפרעות הפסיכיאטריות, לא קיימות בדיקות רפואיות-גופניות לאבחון פוסט טראומה. הפרופסורים סטיוארט א. קירק והארב קוצ'ין כתבו בספרם משגעים אותנו (Making Us Crazy) כי פוסט טראומה (PSTD) "הפך לתווית עבור תגובות נורמליות של בני אדם לתופעות קשות וטראומטיות. משמעות הדבר היא כי תגובות נורמליות לאירועים קטסטרופליים פורשו לעתים קרובות כהפרעות נפשיות".

זוהי תופעה ידועה, שפסיכיאטרים מנצלים אירועים טראומתיים כגון אירועי טרור ומלחמות, על מנת לתייג ולסמם אנשים באופן נרחב, וכמובן דורשים תקציבים לשם כך. דוגמא אחת לכך, הוא אסון מגדלי התאומים בשנת 2001. פסיכיאטרים ביצעו מחקר שדגם 1,200 איש מספר ימים בלבד לאחר האסון, ודיווחו לסנאט האמריקני בשימוע מתאריך 26/9/2001 כי 71% מהאמריקנים אומרים שהם חשים דיכאון בעקבות המתקפות. באותה עת, הפסיכיאטרים חזו כי עד כ-30% מהאנשים שהושפעו מהאסון יפתחו הפרעה פוסט טראומתית, וטענו שיש צורך דחוף בשלושה מיליארד דולר לטיפול בבעיות בריאות נפשיות בניו-יורק בלבד (מקור: כתבה ב"ווסט סטריט ג'ורנאל" מתאריך 5/10/2001 מאת לוסט לאגנאדו שכותרתה "ניו-יורק ממהרת לתת מענקים עבור ייעוץ").

האם תופעה זו מתרחשת גם כאן ועכשיו, בעקבות מבצע "צוק איתן"? מסתבר שכן. מעקב אחר המדיה בישראל מגלה סדרה של כתבות, שלכולן מסר אחיד: אחוז ניכר מאוכלוסיית הדרום, ואפילו ישראל כולה, לכאורה סובלים או יסבלו מ"פוסט טראומה". וכן, תקציב של מיליונים כבר נמצא בתהליכי אישור. לדוגמא, כתבה ב- ynet (מתאריך 28.7.14) בשם מחיר המלחמה: כמה ילדים נפגעו נפשית בדרום? מציינת: "סבב הלחימה הנוכחי בעזה עלול להגביר את מצוקת ילדי הדרום ולהביא להתפתחות פוסט טראומה". כתבה נוספת ב-ynet (מתאריך 7.8.14) בשם ילדי הדרום: פי 4 פוסט טראומה מציינת: "מחקר שבחן לאורך עשור ילדים ואימהותיהם בשדרות ובעוטף עזה מגלה כי שליש סובלים מדיכאון ופוסט טראומה". קמפיין יחסי הציבור לקידום התיוג ב"פוסט טראומה" ממשיך גם לערוץ 2, שם ניתן למצוא סרטון וידאו שכותרתו ילדי הדרום סובלים מפוסט טראומה המתייחס לאותו מחקר בדיוק. המחקר, אגב, בוצע ע"י המרכז הישראלי לפסיכו-טראומה בבית החולים הרצוג בירושלים, שכמובן מתפרנס מטיפול בפוסט-טראומה.

הגדיל לעשות העיתון המודפס של "ידיעות אחרונות", שפרסם בתאריך 5 באוגוסט כתבה שכותרתה המצב בדרום עלול להצמיח דור עם טראומה.

מעבר להשגה של לגיטימיזציה לתיוג נרחב של אנשים כבעלי "פוסט טראומה", מטרת קמפיינים כגון זה היא גם להשיג כסף, והרבה. ואכן, 40 מיליוני דולרים כבר נמצאים בתהליך אישור לצורך טיפול נפשי בעקבות פעולת הטרור בה נחטפו ונרצחו הנערים גיל-עד, איל ונפתלי: כתבה ב"כלכליסט" מתאריך 12.8.14 מציינת כי "לאחר החטיפה והרצח של שלושת הנערים החליטה הממשלה על סיוע פסיכולוגי להתנחלויות בסכום של 5 מיליון שקל. בדרך לוועדת הכספים תפח הסיוע ל?40 מיליון שקל, מחציתו תובא היום לאישור".

הטיפול המקובל בפוסט-טראומה הוא לרוב טיפול פסיכולוגי שלעיתים קרובות משלב טיפול פסיכיאטרי תרופתי. הטיפול התרופתי בפוסט-טראומה כולל מגוון של תרופות פסיכיאטריות, בעיקר נוגדי-דיכאון ונוגדי-חרדה. לתרופות אלו תופעות לוואי קשות ביותר. לדוגמא, בשנת 2004 פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקני אזהרה כי תרופות נגד דיכאון ממשפחת ה-SSRI עלולות לגרום ל"חרדה, עצבנות, התקפות פאניקה, נדודי שינה, עוינות, אימפולסיביות והיפומניה (מצב מאניה על גבול הפסיכוזה)". תרופות נגד חרדה (בנזודיאזפינים) מסוכנות גם הן, ואף ממכרות ביותר. תסמיני גמילה שכיחים של תרופות אלו הם: דיכאון, הזעה, התכווצויות שרירים, תגובות פסיכוטיות והתקפי עוויתות.

אז מה כן ניתן לעשות על מנת להתאושש מחוויה טראומתית? ישנן שיטות לא-תרופתיות רבות, שאין זה המקום לפרטן. אולם כנראה השיטה הטובה יותר היא לדבר על החוויה עם אנשים קרובים, לחלוק את הקושי עם חברים ובני משפחה, ולהמשיך לחיות את החיים.

בני אדם זקוקים לסיוע יעיל, לא לרחמים, תווית של "פוסט טראומה" או השפעות כימיות על הנפש. להתייחס לדור העתיד כ"דור עם טראומה" ייצור כאן דור של אנשים מסכנים, חלשים ומסוממים. וכך גם תראה המדינה שלנו.

בני האדם ניחנו בכושר התאוששות חזק ביותר, ויש לנו יכולת טבעית עצומה להתגבר על קשיים ומשברים. בואו נשתמש בכוחות הנפש שלנו, במקום לסמם אותה.