תשלום דמי חגים 

ב"ה

דמי חגים;

שבת שלום לכלל ציבור הקוראים הנאמן. השבוע נעסוק בחובת תשלום דמי חגים היות וגליון המקומון הנ"ל ישמש את ציבור הקוראים גם בתקופת חג ראש השנה. לפיכך, בהזדמנות זו אאחל לכולכם שנה טובה, שנה של התחלות חדשות, שנה של הגשמת חלומות ושהקב"ה יגשים כל משאלות ליבכם לטובה.

כללי:

ככלל עניין תשלום דמי חגים מוסדר באמצעות צו הרחבה שחל על כלל המשק בישראל. התשלום הינו בגין 9 ימי חג בשנה שאינם חלים בימי שבת. עניין גובה השכר לא הוסדר בצו ההרחבה אולם הוראות הדין והנוהג הכללי הינו תשלום שכר יום עבודה ממוצע (מספר שעות ממוצע לפי 12 תלושי השכר האחרונים) אך בניכוי התוספות השונות לרבות: שעות נוספות, תוספות יוקר, נסיעות יומיות וכיוצ"ב הכל לפי העניין.

צו ההרחבה שחל בעניין קובע כי כל עובד שהשלים 3 חודשי עבודה אצל המעסיק הספציפי ושלא החסיר/נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחריו (למעט אם הייתה לו הסכמת מעביד בגין ימי ההעדרות) יהיה זכאי לתשלום עבור ימי החג המנויים להלן.

ימי המועדים היהודיים בגינם מתקבל תשלום בגין דמי חגים הינם: 2 ימי ראש השנה; יום הכיפורים; 2 ימי סוכות; 2 ימי פסח;יום העצמאות; שבועות;

הזכאות לקבלת התשלום;

לעניינו. יש להבדיל בין עובד על בסיס חודשי (מה שנהוג להיקרא בפי עם "גלובאלי") לבין עובד על בסיס שעתי (שתשלום משכורתו מבוססת על מספר שעות עבודה לפי מחרי שעתי), והכול כמפורט להלן:

עובד שעתי:

כשם שציינו במבוא, עובד שעתי זכאי לתשלום דמי חגים אם מולאו שני התנאים המצטברים: 1. מועסק למעלה מ – 3 חודשים אצל המעסיק; 2. עבד בפועל יום לפני ואחרי החג. הרציונאל שעומד בבסיס צו ההרחבה המחייב את תשלום דמי החגים נועד כדי להבטיח את כושר השתכרותו של עובד אשר עתיד להיעדר מעבודתו במסגרת החגים. מהרציונאל הנ"ל אנו למדים דבר נוסף והוא: ככל שיום החג חל בשבת ו/או ביום חופש קבוע של העובד, או אז המעביד לא יהא חב בתשלום שכרו שהרי ממילא העובד לא היה זכאי לתשלום בגין היום הנ"ל.

מה קורה כאשר העובד מועסק, הלכה למעשה, בימי החג:

באופן עקרוני ובהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה אין כל אפשרות לחייב עובד לעבוד במסגרת ימי החגים אלא אם עניין זה הותר על פי הוראות הדין. שר העבודה רשאי להקנות למעסיקים היתר להעסקת עובדים בתקופת החגים בשל נסיבות המנויות בחוק ו/או המוקנות לשיקולו ובד"כ מדובר על שיקולים כגון ביטחון המדינה, עקרון השמירה על גוף ורכוש, סיפוק צרכים מיוחדים, בתי חולים, רפואה דחופה, פגיעה כלכלית קשה בענף ו/או בבית עסק מסויים לפי העניין ובלבד שהעניין חיוני לכלל הציבור או לחלקים רלוונטים ממנו (לרבות בעלי העסקים).

אם כך, ניתן בנסיבות מסוימות לעבוד בחגים. מהו השכר שישולם לאותו עובד? בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה זכאי העובד לשער עבודה בשיעור של 150% וכמובן שיש להוסיף לכך תוספת בגין שעות מנוחה במסגרתן הוא עבד ולא נח בחג כמו שאר העובדים. הווה אומר תשלום החג בתוספת האחוזים האמורים בגין עבודתו.

עובד ששכרו משתלם על בסיס חודשי:

עובד שעתי יהא זכאי לתשלום כל ימי החג המנויים לעיל, היות ובסיס שכרו הינו קבוע וללא כל תלות במספר ימי/שעות העבודה השבועיים/חודשיים.

חריג: ראוי להדגיש ולהבהיר שמדובר בסקירה לא ממצה של הדין הכללי והוראות החוק  ויש לבדוק נסיבות העניין לגבי כל עובד בנפרד היות שבתחום הנ"ל חלים מערכות שלובות שמחילות דינים אחרים שמועגנים בהסכמים קיבוציים, חוזה העסקה אישי ונוהג. יחד עם זאת, כל ההסכמים הנ"ל יכולים רק להוסיף על האמור לעיל ולא לגרוע ממנו!

 אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי פרטני וכל העושה שימוש באמור לעיל עושה זאת על אחריותו בלבד.