במסגרת ההתנדבות שלי במשטרה נתקלתי במקרים של אלימות בין עבריינים. זה מעניין לראות את ההבדל בגישה שלהם לקרב לעומת הגישה של מועדוני אומנויות לחימה בהם נתקלתי.
במקרה אחד אליו נקראתי היה "עונש" בין עבריינים. עבריין אחד אשר עבד במוסך היה בעיצומה של עבודה בתוך מוסך קטן וצפוף. בעודו רוכן מעל הרכב עליו הוא עובד תקף אותו המעניש בהפתעה והתחיל להלום בו עם אגרופים בעוד הוא מצמיד אותו לפינה של המוסך. הבחור המותקף למרות שהיה עבריין קשוח התקפל בפינה בעוד המעניש ממשיך להלום בו באכזריות למרות ששבר את ידו על ראשו של האדם בו הוא חובט.
כשאנחנו הגענו למקום ועצרנו את העבריין, שאגב היה קר רוח לחלוטין ולא התנגד בכלל, אמרתי לו שהיה לו מזל גדול כי על הקיר היו מגוון מברגים ומכשירים חדים ושבקלות האדם המותקף יכול היה להיפצע באורך קשה או אפילו למות עם היה חובט את ראשו עליהם בזמן ההתקפה. העבריין ענה לי בקור רוח שזה לא היה קורה כי הוא היה מודע לזה וכשתקף הוא אחז בראשו בידו השניה בזמן שחבט בו בשביל שלא יקבל פציעה קשה מידי שהיתה מובילה לאישום חמור יותר.
מקרה זה הבהיר לי כמה שכולה ומהירה יכולה להיות התקפת פתע. האכזריות וקור הרוח של התוקף והיכולת שלו להמשיך לתקוף למרות שידו היתה שבורה גרמו לי לחשוב מחדש על כל מה שאני מכיר כלחימה ולשקול מה אני הייתי עושה במצב כזה והאם הייתי יכול לצאת ממנו כשידי על העליונה.
ארבעת האמיתות:
התקפה כאשר היא תגיע היא תבוא מטווח קרוב מאד, במהירות רבה מאד, בהפתעה מוחלטת, ובעוצמה ואכזריות רבה.
טווח: ברוב שיטות הלחימה המבוססות על חבטות, מתאמנים על טווח של צעד + חבטה המאפשרים זמן תגובה לחסימות ו/או תמרונים שונים. לרוב בקרב רחוב אין את הפריבילגיה הזאת. קרב רחוב מהר מאד מגיע לטווח שאני קורה לו טווח ה-0, שהוא בערך המרחק של מהלומת מרפק או יותר קרוב. בטווח זה אין מקום לתמרון וגם לרוב לא לחסימות. כמי שעוסק בלחימה חשוב לבדוק האם הטכניקות בהן אני משתמש יעילות בטווח הזה.
מהירות: בטווח קצר מהירות החבטות צריכה להיות גבוהה מאד! בדקו את עצמכם כמה אגרופים אתם יכולים לתת בשק בשנייה בטווח קצר. מהירות טובה היא 6 בשנייה. יש היכולים אפילו יותר מהר מזה. ואז בדקו כמה אתם יכולים לייצר כאשר מישהו תוקף אתכם באגרסיביות, כמובן שלתרגיל זה חשוב לשים מיגון טוב וגם לא להכות בכל הכח על מנת להימנע מפציעות קשות.
גורם ההפתעה: כאשר ההתקפה מגיעה היא תמיד תבוא בהפתעה. זאת נקודה מאד חשובה להבנה. הרבה שיטות לחימה לוקחות בחשבון זמן מסוים להכנה ולתגובה. ברחוב המצב אינו כזה, התוקף תמיד יעדיף לתקוף כאשר הקורבן לא מודע או לא מוכן, ואז הוא יתקוף מהר לפני שהיריב יספיק להתאושש.
עוצמה ואכזריות: ישנה בעיה מהותית בכל צורה של אימון אפילו בשיטות הקרביות יותר של אומנויות הלחימה. אם בכל אימון הינו מכים בכל הכח ללא מיגון וללא חוקים אזי בכל אימון מישהו אחד לפחות היה גומר בבית חולים או חמור מזה. למרות שהעבריין הממוצא אינו מכה חזק כמו הלוחם הממוצא הוא מפצה על כך באכזריות רחוב וניסיון אמיתי של הישרדות. רוב האנשים הנורמטיביים לא התנסו במצבים בהם תוקף אחד או יותר מכים אותם בכל הכח בלי מגנים וללא מעצורים. לעשות קרב עם זעזוע מוח זה לא דבר מוכר לרוב האנשים.
תגובות אפשריות לארבעת האמיתות:
להלן כמה הצעות ואפשרויות לאימון למצבים קשים אלה בתרגול במועדון. עליכם להתאמן במצבים של חסרון ברור. שימו את עצמכם או את התלמידים שלכם במצבים קשים במיוחד (עם הפנים למטה, מתחת לשולחן, קשירה של העיניים, קשירה של יד אחת מאחורי הגב) והתחילו את הקרב משם. ומשם תבדקו את עצמכם, מה עובד ומה לא.
תגובה מהירה למגע: בשיטות הסיניות זה נקרא ידיים דביקות. אני בטוח שבשיטות אחרות קיים משהו דומה. הרעיון הוא שחוש המגע מהיר יותר לתגובה מאשר החושים האחרים, בוודאי ראייה שהוא חוש שלא ניתן לסמוך עליו במצבים של קרב בטווחים קרובים. חשוב לתרגל מעט תרגילים ולחזור עליהם הרבה פעמים עד אשר הם הופכים לאוטומטיים. רק ככה יהיה ניתן לסמוך עליהם בזמן אמיתי.
שינוי מצב מהיר: לא פשוט לעבור ממצב של שאננות מוחלטת למצב של קרב מלא. חשוב לתרגל את מהירות התגובה שלכם ממצב של הליכה רגילה ברחוב למצב של התקפה פתאומית ללא מעצורים. זה קל להילחם כאשר אתה מוכן ואתה יודע שההתקפה מגיעה. אפשר לעשות את זה בצורה של משחק כאשר כולם הולכים וכל אחד יותקף בהפתעה. או פשוט להפתיע תלמיד בלי שהוא מצפה לזה.
חשוב להשתמש בכלים המתאימים לקרב רחוב. אל תצפו שבעיטה מסובבת תהיה מהירה כמו ג'ב או ש"בעיטת עץ השזיף" היא שתציל אתכם בקרב מול אנס פוטנציאלי.
התרגלו לקבל חבטות במיוחד בפנים. אנשים רבים קופאים ברגע הקריטי כאשר חוטפים סתירה מצלצלת. לרוב אחרי הסטירה הזאת יגיעה אגרוף שישלח אתכם לישון! עבריינים רבים מכירים טוב את היעילות בלהיכנס ל"מרחב המוגן" של האדם. רוב האנשים מתבלבלים כאשר מתקרבים אליהם יותר מידי קרוב מסיבות ברורות, במיוחד אם נעשה מגע של ראש בראש. צריך ללמוד את השימוש של אביזרים שונים הנמצאים בהשג יד (מפתחות, עט, מקל, כיסא, בקבוק וכו') וגם השימוש בסביבה עצמה (קיר, עמוד, פינה של שולחן וכו').
חשוב מאד לא לוותר ולהילחם עד הטיפה האחרונה של האנרגיה. ברחוב זה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות. לשמור על קור רוח בכדי למצוא אפשרויות שונות של יציאה.
החולשה של האימון
בסופו של דבר כל סוג של אומנות לחימה היא במהותה הרצון לפגוע, לעשות מום, או להרוג אדם אחר. אבל כמובן שבדוג'ו אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אחרת נשאר ללא תלמידים. ולכן קיים חסך טבעי באימון עצמו שאי אפשר להתכחש אליו. לכן זהו תפקידו של המאמן המיומן לבדוק את תלמידיו ולמצוא את נקודות התורפה שלהם ולעזור להם להשתפר, בכל תרגיל אותו הוא מלמד.
http://hillelzh.wix.com/shendo
