דיני עבודה
מערכת החוקים בכל מדינה נועדה להסדיר את היחסים בין אזרחים לבין המדינה ומוסדותיה וכן בינם לבין עצמם. היא מסייעת לקבוע מה מותר ומה אסור ואילו סנקציות יופעלו על מי שחורג מהכללים.
בין החוקים החשובים ביותר ניתן למצוא את אלה הקשורים בעולם העבודה. חוקים אלה, המכונים, דיני עבודה, משפיעים על העובדים, על המעסיקים ועל המשק בכללו.
מהם דיני עבודה
דיני עבודה אלו הם כל החוקים החלים על עובדים ועל מעסיקים, על ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, על ההגבלות השונות והחובות השונות החלים על כל אלה. באופן תמציתי, אלה הם כל החוקים המגדירים את המסגרת הכללית של עולם העבודה בעיני המחוקק. בין החוקים המרכזיים בתחום ניתן למצוא:
• כאלה שעוסקים באופן ישיר או עקיף בענייני שכר ותגמול – בין היתר מדור על חוק שכר מינימום ואת זה העוסק בהגנה על השכר, חוק הודעה מוקדמת הכולל גם את עניין דמי ההודעה המוקדמת, פיצויי פיטורין ועוד.
• כאלה שעוסקים בהגדרת ימי העבודה ומשך זמן העבודה ליום, לחודש וכיוצא באלה. מדובר על חוקים כגון שעות עבודה ומנוחה, חקיקה בענייני חופשה והבראה, הזכות לימי מחלה (בתשלום) ועוד.
• כאלה שעוסקים בזכויות מיוחדות החלות על קטינים (עבודת נוער וכל הקשור בכך), נשים (זכות לחופשת לידה ואיסור הפליה), עובדים זרים.
• בנוסף, מצויים גם חוקים רבים נוספים עם נגיעה ישירה או עקיפה לעולם העבודה כגון חופש העיסוק, שיוויון הזדמנויות בעבודה, מניעת הטרדות מיניות ועוד.
נציין שמדובר על חקיקה דינאמית, משתנה, שלוקחת בחשבון את הלך הרוח הציבורי, את המוסר, שיקולים עסקיים, שינויים בכלכלה בארץ ובעולם ועוד.
חשיבות דיני העבודה
מומחים לחוק ומשפט מציינים שחשיבות הדינים והחוקים רבה מאוד בשל כמה סיבות:
• יצירת איזון – בין זכויות העובדים לבין זכויות המעסיקים. בין שני הצדדים קיים חוסר איזון שלרוב מעניק כח רב יותר למעביד (בחזקת "בעל המאה הוא בעל הדעה").
• החקיקה נועדה לאפשר יציבות ובסיס להתדברות וכן למנוע אי סדר ושביתות מיותרות.
• שיקולי מוסר – הריבון במדינה מעוניין לשלב בין סדר ציבורי ולבין הליכה על פי כללי מוסר, בלי לפגוע בעקרונות חשובים של חופש העיסוק ופעילות כלכלית חופשית.
חוזי עבודה וחקיקה
שלא כמו בשנים הראשונות לקום המדינה, כיום התרבו העובדים אשר מועסקים בכפוף לחוזה עבודה אישי. בהקשר הנוכחי, יש לדעת שחוזה עבודה איננו יכול בשום פנים ואופן לגרוע מהזכויות של העובד כפי שהוגדר בחוק וכן בהסכמים קיבוציים. חוזה שאינו נוהג כך איננו כשר, אפילו אם העובד מוכן, לכאורה, לוותר על זכויות מסוימות.
