חלוקת עיזבון על פי דין מדינת אוזבקיסטן 

1. החוק החל בנוגע לחלוקת הירושה  במדינת אוזבקיסטן  הוא קודקס אזרחי  

      ( להלן:"החוק ")  אשר נכנס לתוקפו ביום 01.03.1997 ועודכן לאחרונה ביום 12.12.2003.

    2.   בפרקים  66-69 של החוק מעוגנים עקרונות של דיני הירושה במדינת אוזבקיסטן, סעיפים 1134 -1144  של פרק 68 של             החוק דנים  בחלוקת הירושה  על פי דין.

3. על פי סעיף 1112 לחוק , הירושה על פי דין אפשרית כשמנוח לא השאיר את צוואתו או שצוואתו אינה מגדירה את גורלו של כל העיזבון .

4. סעיף 1116 לחוק  קובע כי הליך הירושה נפתח בעקבות מותו של המנוח או בעקבות הכרזתו כנפטר על ידי בית המשפט.

5. סעיף 134 לחוק קובע כי היורשים על פי דין יורשים על פי הסדר החלוקה המעוגן בחוק.

6. הכלל הקבוע בחוק הוא כי מי שמצויים באותו מעגל קרבה למוריש מתחלקים שווה בשווה בנכסי העיזבון, כך סעיף 1135 לחוק קובע כי בן הזוג ,הילדים והוריו של המוריש יורשים את עזבונו של המוריש בחלקים שווים ביניהם .

7. בסעיף 1146 לחוק נאמר מפורשות כי נוטריון חייב להנפיק ליורש את התעודה על זכותו בעיזבון על פי בקשתו של היורש במקום פתיחת הליך הירושה וזאת כעבור שישה חודשים מיום פתיחת הליך הירושה.

8. היורש  רשאי בכל עת מיום פתיחת הליך הירושה לוותר על חלקו בירושה על פי בקשתו לנוטריון במקום פתיחת הליך הירושה וזאת בהתאם לסעיף 1147 לחוק.

9. יש לציין כי על פי סעיף 1199 אשר דן בכוח של נורמות של משפט בינלאומי נקבע כי ירושה ביחס לנכסי מקרקעין מוגדרת על פי דין מקום הימצאותם וביחס לנכסים אשר נכללו במרשם מדיני של מדינת אוזבקיסטן – על פי חוק של מדינת אוזבקיסטן.

10. בהתאם לקודקס אזרחי של מדינת אוזבקיסטן ובפרט בסעיף 1197 של הקודקס נאמר מפורשות כי היחסים בקשר לירושה נקבעים על פי חקיקת המדינה בה התגורר המוריש לאחרונה באופן קבוע.

11. אין התייחסות ספציפית של הדין במדינת אוזבקיסטן למטלטלין של המוריש המצויים מחוץ לגבולות המדינה.

12. יודגש כי התייחסות כזאת קיימת בסעיף 1199 של הקודקס רק לגבי נדל''ן בו נקבע כי הורשת נכסי הנדל''ן הינה בכפוף לחקיקת המדינה בה נמצאים הנכסים.

13. הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים נפתרות בדרך של פניה לבית המשפט המתאים  אשר נותן מענה ללאקונות שקיימות בחוק.

14. בקודקס אזרחי של מדינת אוזבקיסטן קיים הסדר אשר עקרונו בכך שצאצאיו של היורש הנפטר לפני המוריש נכנסים לנעליו כלומר באים במקומו ויורשים את החלק , אשר נועד לו לפי החוק  ( סעיף 1140 של הקודקס ) , אך הסדר זה אינו מתייחס להוריו של המוריש  אשר נפטרו לפניו.

15. יצוין כי בפרקטיקה משפטית במדינות חבר העמים לשעבר נקבע כי הוריו של המנוח הינם נמנים בין היורשים מדרגה ראשונה כאשר הם עוד נמצאים בחיים לאחר מותו של המוריש המנוח, דהיינו כאשר הוריו של המנוח נפטרו לפניו החוק בפועל אינו מתייחס אליהם כיורשים מדרגה ראשונה ולפיכך הכלל "עזבונו של היורש שנפטר נכנס בנעליו" אינו מתייחס  למקרה זה. בנוסף לכך , הרחבת הכלל הנ''ל לאחר מותם של הוריו של המנוח הייתה יוצרת סוגיות  משפטיות בפועל בהתדיינות בין  היורשים.

16. בנוסף לכך יש להדגיש כי סעיף 1118 של הקודקס קובע מפורשות כי היורשים לפי חוק     ( או על פי צוואה ) הם רק אלו אזרחים אשר נמצאים בחיים ביום פתיחת הירושה . הוריו של המנוח נפטרו זה מכבר ואינם יורשים בפועל.

17. זאת ועוד, באשר לכלל "צאצאיו של היורש הנפטר לפני המוריש  הנפטר נכנסים לנעליו" יצוין כי בהתאם לסעיף 1140 של הקודקס מודגשים שתי אפשרויות של הפעלת הכלל: ירושה לפי קו ישיר יורד או ירושה לפי קו רוחבי. שתי אפשרויות אלו אינן מתייחסות להוריו של המנוח אשר נפטרו לפניו.

18. לסיכום: היורשים לפי הקודקס האזרחי של מדינת אוזבקיסטן הם בן זוג אשר נותר בחיים לאחר מותו של המוריש וילדיו של המוריש בחלקים שווים. 

  19.  כאשר יורשי המנוח אשר היה אזרח חו''ל בשעתו, אך השאיר את החלק מנכסיו בארץ, פונים לקבלת צו ירושה לרשם הירושה              בישראל, הם ידרשו להמציא את חוות דעת בתחום משפטי מתאים בהתאם לנוסח המעוגן בתקנות סדר דין אזרחי. 

  20.   לאחר המצאת חוות דעת הרשם יכול לתת את צו הירושה המתאים או להעביר את הסוגייה להכרעת בית המשפט לענייני                   המפשחה במחוז המרכז. 

  21.   לאחר העיון במסמכי הבקשה יענה בית המשפט חיובית ויתן הוראה לרשם הירושה להנפיק צו הירושה או יתכן המצב                       שהמחלוקת תוכרע בדיון    אשר ייקבע. 

    נדגיש כי סוגייה מסוג זה שתוארה לע''ל כאשר מדובר בבקשת צו ירושה או בקשת צו קיום צוואה כשהמנוח היה אזרח חו''ל והשאיר      את הנכסים בארץ או כשהמנוח השאיר את הצוואה בחו''ל והתייחס לנכסים שנמצאים בארץ דורשת טיפול משפטי מקצועי של              המומחה שיש לו ידע במשפט בינלאומי אשר יכול לחוות דעתו בקשר לבקשה.