האינטרסים של מצרים וישראל -זהים למגר את האיסלאם הקיצוני 

זהות האינטרסים בין ישראל למדינות ערב המתונות מול האיסלאם הראדיקאלי והחמאס

מצרים לאחר הדחת הנשיא מורסי והפלת האחים המוסלמים רואה בחמאס אויב  הכלל שלפיו "האויב של אויבי הוא ידיד" אינו חל עוד על החמאס ז"א שהחמאס איננה נתפסת עוד כידידתה של מצרים וערב הסעודית אלה כשלוחה של האחים המוסלמים הפועלת נגד רצון העם המצרי והאינטרסים שלו.אולם קריאות לא לתת לרגשות הזעם כלפי החמאס להניא את מחויבותה ארוכת השנים כלפי הבעיה הפלסטינית ומאמציה למימוש זכויותיו של העם המצרי ,פלסטין איננה רק עזה ועזה איננה כולה חמאס אז כיצד יכולה מצרים ומדינות ערב לתמוך בעם הפלסטיני מבלי לשלפי לתנועת חמאס כגמולה על השיגעון והטירוף של מדיניותה העוינת כלפי המשטר המצרי?העם המצרי מזוהה מאוד עם העם הפלסטיני אך אולי יש התרעמות על מעורבותם של מנהיגים בחמאס בקשרים שלהם עם האחים המוסלמים שהודחו מהשלטון במצרים בגלל הקשר האידיאולוגי ביניהם למרות שהתושבים בעזה נתונים תחת מצור והשמדה ומצרים לעולם לא תהסס לתמוך בהם, העם הפלסטיני מבין שהעם המצרי אוהב ותומך ובמצרים מסוגלת להתמודד עם חמאס תוך שמירה על זכויותיה וזכויות עמה,יש לציין שיש אינטרסים משותפים למדינות ערב המתונות לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית לעודד ולחזק אותה מול החמאס, בראש סדר העדיפויות של מצרים ניצב גם מיגורה של תופעת הטרור שהולכת ומתרחבת לרשות הפלסטינית ולגדה ברשותו של אבו מאזן, גורם נוסף הוא עמדתה של מצרים במשבר בין החמאס לישראל הוא רצונה להצטייר כמעצה אזורית משפיעה ולשמר את מעמדה כנותנת החסות הראשית לבעיה הפלסטינית, נוכח התפתחותו של מאבק אזורי בעקבות הדחתו של מורסי מהשלטון ושל האחים המוסלמים במצרים

הגורמים העיקריים שגרמו לחילופי השלטון  במצריים ב-10 לפברואר 2011 ואחת הסיבות הן עלייתן של האחים המוסלמים לשלטון ברשות מורסי,האחים המוסלמים קטפו את פירותיה של המהפכה כתוצאה מפעילותם רבת השנים במחתרת, שבה הקימו ארגון שטח חזק הנשען על דעותיו הקדומות של עם מצרי הסובל מעוני ומבערות, אך מרגע תפיסת השלטון יידרשו הללו ליותר מהטפה דתית או העברת ביקורת על שחיתות המשטר, בדעותיו, מסקנה שנייה היא אופן נפילת המשטר כפי שארע במצרים שונה מהתרחישים המוכרים בעבר של נפילת משטרים בעולם הערבי בהתקוממות עממית, התרחישים האלה ניבאו בדרך כלל התקוממות עממית שמונהגת ע"י  הגורמים האסלאמי סטים על רקע בעיות כלכליות במדינה כגון עוני ,אבטלה, וחוסר דיור ועתיד לדור הצעיר. אתגר ראשון שעומד בפני העם המצרי הוא האם ימשיכו להתקיים לאורך זמן בחירות תדירות, תחרותיות וחופשיות שיאפשרו גם חילופי שלטון מסודרים? האתגר השני הוא אתגר הליברלי: האם הדמוקרטיזציה תחלחל מעבר להליכי בחירות גם לאימוצם של ערכים דמוקרטים מהותיים כגון כיבוד זכויות האדם, חופש דת,סובלנות,למרות שבבחירות החופשיות הראשונות הצליחו כוחות אסלאמיים מתונים לזכות בהישגים נאים,

המסקנות : הפגנות כיכר תחריר במצרים לפני שלוש שנים גרמו להדחת הנשיא מובארק מהשלטון והובילו לעריכת בחירות לפרלמנט ולנשיאות, ובעקבותיהן-לעליית משטרם קצר הימים של "האחים המוסלמים",

אח"כ עברהמצרים  מערכת בחירות נוספת. שהובילהלבחירתו של הגנרל א-סיסי

בעוד בראשית הדרך התאפיינו חילופי שלטון במצרים בעיקר בהפגנות רחוב המוניות שלווה באלימות כבושה. המשכם לווה באלימות קשה שבאה ליידי ביטוי ברחובות מצרים.

ולכן על הנשיא החדש סיסי  בבחירות דמוקרטיות תהיה עבודה ותהליך ארוך וקשה להעלות את הכלכלה והמסחר במצרים ,להוריד את ריישום המסקנות אלו יביאו לבלימת ההפגנות ולעליית
הכלכלה וימנע בעתיד משברים כלכליים ומשברים בשלטון. כלכלה פורחת, פחות אבטלה יביאו
לפריחה ויציבות במדינה דמוקרטית כמו מצרים  וכל זה לא התקיים ולכן גם סיסי הודח מתפקידו
ועלה לשלטון א-סיסי שהגיע לשלטון בזכות שתי הבטחות: להחזיר את הביטחון לאזרחים
ולהביא ליציבות כלכלית ,אם יצליח הנשיא החדש של מצרים לקיים שתי הבטחות אלו הרי
שמובטח לו כמה שנים טובות של שגשוג במדינה וכיסא נשיאותי שהקודמו ישב עליו המון
שנים טובות, ולכן העם המצרי כמהה למנהיג כריזמטי "התקווה הגדולה של
מצרים"  כך מכונה א-סיסי
"האריה" האור של עינינו "בלתי ניתן להבסה" או בלתי מנוצח או
"איש השעה" כל אלה כינויו של הנשיא החדש שהכניס תקווה גדולה לארצו, ויש
אומרים כי במצרים מתקיים פולחן אישיות של ממש סביב הנשיא החדש שלא ניראה כמותו מאז
עבד אל-נצאר ,רמת האבטלה ויצירת  מקומות תעסוקה חדשים,בצד פעילות במישור בטחון הפנים: הורדת האלימות והפשיעה ברחובות,האינטרסים של ישראל ומצרים מול הכוחות של האיסלאם הרדיקאלי זהים-לצמגרם ומוטב דשעה אחת קודם