כיצד יחייב המשלח את לקוחו עבור שירותים לוגיסטיים בהעדר הסכם בכתב 

כיצד יחייב המשלח את לקוחו עבור שירותים לוגיסטיים בהעדר הסכם בכתב
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, עו"ד מורן עוז

במסגרת מערכת היחסים העסקית שבין יבואן/יצואן לסוכן המכס או משלח בינלאומי, נעשה שימוש רב בספקי שירותים שהם צדדים שלישיים כגון יצואן, כגון מוביל ימי/אווירי, מוביל יבשתי, מחסן לוגיסטי, ולרוב מי שנושא בתשלום לאותם צדדים שלישיים הוא המשלח/סוכן המכס, אשר מבקש לחייב את לקוחו היבואן/יצואן בשיטת "גב אל גב".

במקרים רבים לא קיים הסכם בכתב בגין המשלח לבין היבואן, ומטבע הדברים מתעוררת מחלוקת בשאלה מהו הסכום שהיבואן מחויב לשלם למשלח הבינלאומי עבור שירותי ספק השירותים החיצוני. מקרים מסוג זה הגיעו לבתי המשפט ולהלן נסקור מספר פסקי דין שניתנו בעניינים לו.

האם החיוב היה בהתאם למקובל בענף? (2014)

חברת שילוח בינלאומית העניקה שירותי לוגיסטיקה, שילוח בינלאומי ועמילות מכס ליצואנית של תוצרת חקלאית. בין הצדדים לא נחתם הסכם התקשרות והשירותים הוענקו בפועל בהתאם לתעריפים אשר נשלחו מעת לעת על ידי חברת השילוח ליצואנית.

לטענת חברת השילוח המכס, עומדת לחובת היצואנית יתרת חוב בגין שירותים אלו שהוענקו לה בסך של כ- 105,000 דולר. היצואנית מצידה הכחישה כל יתרת חוב מצידה וטענה לחיובים בניגוד למוסכם.

השאלה העיקרית שעלתה היא האם דרישות התשלום תקינות ותואמות את הסיכום בין הצדדים?
כאמור, בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב המסדיר את תנאי ההתקשרות בין הצדדים, עובדה אשר הובילה לשש מחלוקות עיקריות הנוגעות לקיומו של החוב – (1)הפרשים בתעריף דמי ההובלה; (2)חישוב המשקל הנפחי והמשקל לחיוב; (3) סוגיית הפרשי שער הדולר; (4) סוגיית היטלי דלק וביטחון בהם חויבה היצואנית; (5) סוגיית חיוב היצואנית בגין עמלת סוכן ועליית תעריף דמי ההובלה; (6) סוגיית חיוב היצואנית בגין חיובי ממ"ן.

המשותף לכל אחת מהמחלוקות הנ"ל הוא חוסר הוודאות ששרר בכל הנוגע לסיכום בפועל בין הצדדים ביחס לתשלום הנוגע לכל אחת מן הסוגיות הנ"ל, בהיעדר הסכם בכתב.

לאחר שבחן את עדויות המומחים מטעם הצדדים ואת עדויות המצהירים, ביחס לכל אחת מן המחלוקות הנ"ל, קבע בית המשפט כי יש להעדיף את גרסת חברת השילוח ולחייב את היצואנית בתשלום החוב. באופן כללי, בית המשפט קבע כי החיוב שנעשה על ידי המשלח היה בהתאם למקובל בענף זה במקרים אחרים.

המיוחד בקביעתו של בית המשפט לעניין המחלוקות השונות הינו שלמרות העדרו של הסכם בכתב, נמצא דווקא כי בתחום בו עוסקת היצואנית, תוצרת חקלאית בעלת חיי מדף קצרים, הגיוני כי כל ההסכמות בין הצדדים נעשו באופן שוטף ומהיר, על בסיס יומיומי, בעל פה ולא בכתב.

נקודה חשובה לא פחות אשר נדונה על ידי בית המשפט, הינה חשיבותה של חוות דעת מומחה. בנוגע לכל אחת מהמחלוקות אשר נדונו על ידי בית המשפט בתיק זה, נמצא תימוכין בעניין הנוהג הקיים בשוק השילוח הבינלאומי בהובלה אווירית בחוות דעתו של מר ברי פינטוב אשר הוגשה מטעם חברת השילוח, בעוד היצואנית כשלה היות ולא צירפה חוות דעת סותרת.

(ת.א. 51306/08, פסק-דין מיום 25.3.14)

כיצד יש לחייב היטלי דלק? (2013)

במקרה דומה שהוכרע בשנת 2013, קבע בית משפט השלום בהרצליה כי משלח בינלאומי היה רשאי לחייב את לקוחו היבואן בהיטלי דלק בדיוק כפי ששולמו בפועל לחברת התעופה ולא מעבר לכך. בית המשפט דחה את טענת המשלח כי היה רשאי לחייב את היבואן בהתאם לסיכום ביניהם, במנותק מהסיכום של המשלח עם חברת התעופה

[ת.א. (שלום הרצליה) 840-08-07].

חיובים ביתר וזכות עיכבון על מטענים (2011)

בשנת 2011, נדונה סוגיה דומה על ידי בית המשפט השלום בחיפה. במקרה זה הוגשה תביעה על ידי סוכן מכס כנגד חברת מגה קרליין בטענת קיומו של חוב שנוצר בגין שירותי עמילות מכס.

סוכן המכס טען כי בין הצדדים לא היה הסכם בכתב אך סוכם בעל פה כי סוכן המכס יעמיד אשראי בגובה של 100,000 ש"ח למגה קרליין וסכום זה התנפח למימדים גבוהים ללא הסכמתו, וכתוצאה מכך הפעיל סוכן המכס זכות עיכבון ועיכב שחרור של שתי מכולות של מגה קרליין בארה"ב, דבר אשר גרם להוצאות נוספות ולהזנחת המכולות בסופו של דבר.

מנגד, הגישה מגה קרליין תביעה שכנגד וטענה כי דווקא סוכן המכס חייב לה סכום של 393,000 ש"ח, מתוכו 193,000 ש"ח בגין אובדן אותן מכולות בארה"ב, שכן נטען שזכות העיכבון הופעלה שלא כדין, 100,000 ש"ח בגין התחשבנות שגויה, ו-100,000 ש"ח בגין פגיעה במוניטין.

בית המשפט הטיל ביקורת על הצדדים על כך שלא טרחו לחתום על הסכם בכתב, דבר אשר לא מותיר ברירה לבית המשפט אלא ליצוק פרשנות להסכמת הצדדים. בית המשפט ציין כי סוכן המכס הסתמך בתביעתו בעניין החוב בעמילות מכס על כרטסת הנהלת חשבונות שלו, ולא טרח להציג הצעות מחיר ספציפיות לכל עסקה ועסקה, והדבר עומד בעוכריו.

ביחס לתביעה הנגדית של מגה קרליין, נפסק כי הסכומים בהם חויבה שלא כדין הוכחו בחוות-דעת מומחה מטעמה, והוצגו אסמכתאות, בעוד סוכן המכס לא הביא חוות-דעת מומחה נגדית ולכן הדבר עומד בעוכריו.

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את תביעת מגה קרליין נגד סוכן המכס ברובה, וחייב את סוכן המכס לשלם למגה קרליין 292,000 ש"ח (רכיב הנזק בגין המוניטין נדחה), בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של כ-30,000 ש"ח.

(ת.א. (שלום חיפה) 5375/07 1975/08).

אין הסכם בכתב, אין ריבית (2010)

במקרה זה דווקא היבואן הגיש תביעה נגד משלח בינלאומי בטענה כי כספים שהעביר היבואן שהו אצל המשלח זמן רב ולכן המשלח חב לו בריבית. בית המשפט, בהיעדר הסכם בכתב, בחן את התנהגות הצדדים וקבע כי למרות שמשלח הסכים מספר פעמים לשלם את הריבית, היה זה משיקול אסטרטגי כדי לשמר את הלקוח, ודחה את טענות היבואן.

(ת.א. (שלום ת"א) 25800-05, החלטה מיום 13.10.10)

הערות:

למותר לציין כי לאור המורכבות הרבה שמתעוררת כאשר לא קיים הסכם מפורט בין הצדדים וכעולה מפסיקה זו, בכל מקרה מומלץ לצדדים לחתום על הסכם בכתב, דבר אשר עשוי לחסוך או לקצר את זמן ההתדיינות בבית המשפט.

כמו כן, רצוי, במסגרת ההתדיינות המשפטית, שלא לחסוך בהבאת עדים מומחים; אי-הבאת עד מומחה עלולה לעמוד בעוכריו של מי שטוען לקיומו של החוב או אשר מעוניין להתגונן מפניו.