יצחק שפלטר, בין עור לאור 

יצחק שפלטר "בין עור לאור"  תערוכת יחיד,נובמבר 2014  (מפלס עליון)

אוצר: ד"ר אנטון בידרמן

יצחק שפלטר, צייר פיגורטיבי, מצייר דמויות ונופי הארץ בטכניקה שמן, אקוורל ורישום. נשען על  ערכי השפה הקלאסית על מנת להשיג  תואם בין מה שעיניו רואות לשפת הציור. חומרי המציאות הופכים לאור זוהר ושקיפויות בדרגות משתנות. גם עור הדמויות והאנטומיה מתורגמים לתחבירי קו לירי רגיש ולצבעי אור כנוכחות ציורית המשקפת את הדמות והרקע כשיח של ה"איך" הציורי ומרחיב את ה"מה" המצויר מעבר ליחסי דמות/רקע.

בתערוכה הנוכחית של יצחק שפלטר נפגוש בשלוש סדרות שמייצגות היטב את מכלול העשייה של היוצר. רישומי דמויות בקו טונאלי המחבר היטב בין הגבול לנייר, ציורי דמויות וציורי נוף בטכניקה אקוורל ושמן שהוא מצייר פרונטאלי בשטח ובמקום . בשלושת הסדרות מצליח הצייר לעוקב היטב אחר הפרופורציות הצורניות ויחסי דמות/מקום/מרחב ולהציע פתרונות אישיים ומשכנעים. ברישום המבט בוחן, מתקן ומדייק. בציורי אקוורל ושמן חושניות שמעלה את הצורה לערך ציורי עם זיכרון ארוטי.

ציור אקוורל כידוע היא טכניקת ציור בה הפיגמנטים מומסים במים ומונחים בשכבות דקות על נייר באמצעות מברשת או מכחול. רב שכבתיות שקופה מאפיינת את המדיה. השימוש בצבעי מים כטכניקה אמנותית נפרדת מוכרת לנו מתקופת הרנסאנס. במאה ה-19 וה-20 בלטו צבעי המים כאמצעי ציור עממי, הודות לנוחות השימוש ומיעוט חומרי העזר והמדללים הנדרשים. המאפיינים המיוחדים שבאקוורל ושימוש בשקיפויות אבסטרקטיות מתאימים  לעבודה בטכניקות כגון: "צבע על צבע" (כתמים שקופים המאפשרים לגלות עקבות קודמות,  ו"צבע בתוך צבע" (רטוב על רטוב) שמאפיינים במיוחד את האקוורל ושהיו קשות להשגה במדיומים אחרים.

האקוורלים של שפלטר מאופיינים בטכניקה של צבע על צבע ובתוך צבע ובמשיחות מכחול מופשטות. הפעולות לכודות בתוך צורה פיגורטיבית. היחסים המשתנים בין הקווים, הכתמים והנחת הצבע מספרים את סיפור המציאות ואת סיפור תהליכי הציור כאחד. הציור שלו  אנליטי, מעמיק, חוקר את ההתבוננות עצמה ואת התהליך האמנותי הנסמך על ניסיון שצבר ועל החושים שפיתח. 

חלק גדול מציוריו סובב סביב מודלים איתם הוא נוהג לעבוד לאורך זמן, יחד עם דיוקנאות עצמיים. הדמויות המצוירות הן בעיקר נשים ונופים. נשים ונופים כמושא תשוקה וכערך אסתטי המאפשר לו ליצור מחדש ביטוי וערך בהרמוניה מאוזנת של קווים, כתמים ומשיכות מכחול.  אין כאן ציור ריאליסטי במובן הקלאסי, אלא כזה שנעשה מתוך מחויבות יצירתית עמוקה, המשלבת בין רגש לאינטלקט.  הציורים שלו אינם מנסים ליפות את אובייקט הציור, או לספר סיפור לצופה. הציורים מאופקים, וכמעט שלא ניתן למצוא בהם התלהמות או ניסיון לזעזע. במובן אחר הוא מתייחס  לפעולה הציורית כמו אל הטבע והנופים ואינו מחפש הבעות פנים או ביטויים פסיכולוגיים רגעיים., מתמקד באור, בצבעים, בדרך עבודת המכחול והנחת הצבע ובקומפוזיציות השונות המתגלות כחופש שמקורו באפשרויות מתחדשות.

ציוריו של יצחק שפלטר נמצאים בגבול שבין ציורים פיגורטיביים לריאליסטיים, נעשים תוך הפעלת ידע טכני יוצא דופן ברכיבי הציור ובצורה וירטואוזית בין כתמי אור שקופים לבין  ריאליזם פיגורטיבי בלתי מתפשר. 

קישור לסרטון פרומו

https://www.youtube.com/watch?v=YTvsQpEnl3s&list=UUPp4jSrknswz16Dh2RlwdAA