גיל הנעורים משקף לנו את הקונפליקטים בין ההורים לילדיהם 

גיל הנעורים משקף לנו את הקונפליקטים בין ההורים לילדיהם

אם אתם חשים שילדכם:

מורד במוסכמות – עושה דברים לא מקובלים, צריך להיות אחר,

מפסיק לקבל סמכות – אין יראת כבוד,קשה לכם לשים גבולות,

אינו אחראי- אי אפשר לסמוך עליו והוא אינו עומד במילה שלו,

ויש לכם תחושת ניכור ממנו,

סימן שיש לכם ילד בגיל ההתבגרות.

הילד שלכם רוצה להתנהל לבד ועדיין אין לו מספיק כלים.

אתם רוצים לנהל אותו ואינכם מכירים בעובדה, שהוא כבר לא ילד קטן.

אתם דואגים לעתידו, לסיכונים שהוא לוקח על עצמו, אולי יש לו הפרעות אכילה, עד כמה הוא לוקח אחריו בנושאי מין, איך הוא מרגיש ואיך זה משליך עליו חברתית.

אימון משפחתי הוא האימון עבורכם - אימון שיש בו למידה של ההורה. מאמן משפחתי הוא סוג של מנטור.

הילד המתבגר שלכם חש שלא רואים אותו ולא מקשיבים לו. ככל שתקשיבו ותכילו את הילד המתבגר כך תיצרו תקשורת יותר טובה עמו. ההקשבה תוכיח לילדכם המתבגר שאתם נותנים בו אמון.

נושא הפרטיות מאוד חשוב למתבגר. הוא צריך את הפינה שלו. הוא חרד לפרטיות שלו. אם אתם חושדים שמשהו לא בסדר, עדיף לבדוק בצורה חשאית.

תמיד עדיף להתייעץ עם הילד לגבי הפתרונות, שהוא מציע לבעיה ולא לקפוץ ישר לפתרונות. סביר להניח שאת הפתרונות שלנו אנחנו נביא מהעולם שלנו ונפספס את עולמו של הילד. צריך לבוא ממקום נקי שאינו שופט או מבקר זה את זה. במקום לבוא בטענות, לאפשר שיח בנושא. להיות קשוב לדבריו. לא להתקיף ולבקר. גם לו וגם לנו מותר לטעות וטעויות ניתן לתקן. מותר לכם כהורים לומר שגם אינכם יודעים. יכול להיות שהערכים שלכם אינם זהים לערכי הילד המתבגר שלכם. השיח צריך להיות עם כבוד הדדי ועל ההורה לדעת שלא תמיד הוא צודק. לפעמים שאילת השאלות והבירור הנקודתי מורידה את האשמה של הילד בסיטואציה שקרתה.

לילד שלכם מותר למרוד. הוא מחפש את זיהותו העצמית וחלק מהחיפוש הנו התנכרות אל הוריו בעוד הואר עדיין זקוק להם ולא יודה בכך. זהו תהליך נורמטיבי בהחלט. יש לכבד את המקום שלו. באימון המשפחתי אנחנו מנרמלים את גיל ההתבגרות עבור ההורים, מקנים להתנהגות של הילד נורמלזציה בהכרה בכך שזה טבעי. הילד שלכם אינו שונה מחבריו המתבגרים.

הילד שלכם בתקופה זו זקוק לתמיכת חבריו. הם מהווים מקור כח, שייכות חברתית, תמיכה, קבלה והבנה. הם המודל לחיקוי עבורו.

הילד שלכם עובר תהליך של התפתחות קוגנטיבית: אין לו עדיין ראיה אוביקטיבית, הוא מתקשה להתמודד עם המציאות המורכבת שלו, הוא עדיין לא יודע להתנסח כראוי, הוא מאוד ביקורתי כלפי עצמו וכלפיכם, הוא מחפש את ההכרה החברתית ולא תמיד יש לו תחושת זמן.

באימון משפחתי בגיל ההתבגרות, המאמן עוזר להורים להגדיל את תחום השפעתם על המתבגר ולהיות מנהיגים משפיעים, להבין שכל דבר שמישהו מבני המשפחה עושה משליך על כולם. כולם אחראים למה שקורה, אין אשם אחד. מדובר במערכת מעורבת ועל ההורים לקחת אחריות על ניהול המערכת הזו מתוך ערכים. מאמן משפחתי יכול לחדד את הראיה של ההורים.

למשפחה יש הזדמנויות וחוזקות ויש לה גם חסרונות ואיומים. המאמן המשפחתי מראה למשפחה איך המשבר יכול ליצור הזדמנויות,  איך האיומים מונעים מאיתנו להתקדם. המאמן מוביל את המשפחה לעשות צעד אופרטיבי ולהבחין בין המצוי לרצוי.