את הליך פשיטת רגל לאדם פרטי קשה להגדיר כהליך נעים עבור החייב, לרוב יוטלו על החייב מגבלות סחר בהמחאות, לא יוכל להשתמש באשראי ו/או להיות חבר בתאגיד. פעמים יוגבל באמצעות צו עיכוב יציאה מהארץ ועם הכרזתו כפושט רגל, יצטרך לעמוד בהחזרים חודשיים אשר יותאמו למצבו הכלכלי. לכן, עוד בטרם ייכנס החייב להליך פשיטת הרגל, על פי פקודת פשיטת רגל, סעיף 19 א', יתאפשר לחייב שבעל חוב של מעל ל-32,242 ש"ח, להגיע להסדר חוב / פשרה עם הנושים וזאת באישור בית המשפט.
חייב בעל נכסים, אשר אינו מעוניין בהליך פשיטת רגל, יכול להציע הסדר חוב לנושים על פי התנאים הבאים:• החייב צריך להציע לפחות 30% מגובה החובות לנושים.
• הבקשה להסדר חוב של החייב צריכה לכלול המלצה על מינוי מנהל ייחודי לנכסיו ובהמשך למינויו כנאמן.
• בית המשפט צריך לאשר את בקשת הסדר החוב, והחייב מקבל צו כינוס נכסים אשר מעכבים את ההליכים נגדו.
• מרגע שהוטל צו כינוס נכסים, מוטל על החייב צו תשלום המותאם ליכולתו הכלכלית (יכולת ההשתכרות שלו).
• מתקיים אסיפת נושים אשר בה תוצג הצעת הסדר החוב.
אם באסיפת הנושים, החייב מצליח לקבל אישור להסדר חוב מאת נושים עם 75% מגובה החוב, הרי שההצעה להסדר חוב מועברת לאישור בית המשפט. במידה ובית המשפט אכן יאשר את ההצעה – החייב יזכה להפטר חוב וסיום ההליך כנגדו.
כמו כן, בית המשפט יוכל לאשר את ההצעה להסדר חוב גם כאשר הושג רק רוב של נושים המחזיקים במעל 50% מגובה החוב.
מה קורה אם אין לחייב יכולת להציע 30% מגובה החוב לנושים?אם לחייב אין יכולת לעמוד בתשלום 30% מגובה החוב ולהשתמש באפשרות שמוענקת לו על פי סעיף 19 א' של פקודת פשיטת הרגל, הוא יאלץ להיכנס להליך פשיטת רגל – אך גם במהלך הליך פשיטת רגל לאדם פרטי יוכל החייב בכל שלב להציע הסדר לנושים בהתאם לתנאים שלעיל, ללא הצורך בהצעת 30% מערך החוב.