ההיגיון שבשיקום מהתמכרות 

כאשר משפחות מאבדות את יקירם שהתמכר, כל כך קשה להם להבין לאן הוא נעלם. זה מאד כואב ובכלל לא הגיוני. לאן נעלם חוש ההומור, היושרה, האהבה וכל ההיבטים החיוביים של האדם?

מדוע השתעבד הבחור הזה להתמכרות והפך לאויב? 

בני/בנות זוג ומשפחות עוברות ייסורי גיהינום על אובדן יקירם לזרועות ההתמכרות. ברוב המקרים, אם הם עצמם לא מכורים, הם לא מבינים איך זה שיקירם לא יכול פשוט ל'הפסיק' כשהם מבקשים זאת ממנו.

מאותה סיבה עצמה, גם המכור/ה לא מבין/ה מה קורה. כל מה שהם יודעים הוא שנחוצה להם המנה הבאה לשתייה, הזרקה או גלולה. בלי המנה - הכאב, החולי והדיכאון הופכים למפלה. 

להתמכרות יש סיבות מאד מובהקות, שניתנות לזיהוי. כשמכוונים אל אותן סיבות מובהקות, האדם יכול לחוות שחרור שיוביל להשתקמות.

תחילתה של הבעיה  

ישנה תמיד סיבה שבגללה אנשים מתחילים לשתות או להשתמש בסמים. יתכן שזה בגלל בעיה שהם לא מוצאים לה שום פתרון, או איזה סוג של מתח. יש כאלה שמתחילים להשתמש בסמים, או לשתות אלכוהול, כי מרגישים משועממים, מרגישים שחסר להם כיף של התרגשות, או שחשים בדחף או צורך להשתלב בתוך חברה או קבוצה מסוימת.

 בימינו אלה, רבים האנשים שמתחילים לצרוך סמים כתוצאה ממרשמים לגיטימיים שנרשמו בידי רופאים. יתכן שהרופא מעולם לא הזהיר אותם שהתרופה הינה ממכרת או שיתכן שבעיה בריאותית נוצרה, בגלל שימוש מתמיד (מתמשך) בתרופות. האדם עלול לפתח תלות בתרופות אלה, שאחר-כך הוא מאבד שליטה. אחדים מתחילים אז להשתמש בהם לרעה - משתמשים בהם

לייצור כיף - ואחדים פשוט תלויים בהם כדי להרגיש שרק אתם הם יכולים לשרוד.  תמיד ישנה סיבה. חשוב להבין זאת כיוון שאם האדם בתהליך שיקום והוא איננו לומד את מיומנויות החיים שיעזרו לו להתמודד בבעיות המקוריות שהיו לו בחיים, לא סביר שהוא יישאר נקי. 

 לספק לאדם את מיומנויות החיים הינו מרכיב עיקרי בתכנית השיקום ארוכת-הטווח של מרכז נרקונון  . המיומנויות המסוימות ממוקדות ונלמדות בדיוק מרשים, כי הן עיקריות לניהול חיים בהירים, הן מההיבט התאורטי והן מההיבט החיים כלים לתקן ולשקם את הקשרים שניזוקו, ואת מצבי הסכנה שאליהם נקלעו   בחייהם. 

הילכדות בכמיהה, רגשי אשם ודיכאון

מרגע שאדם התחיל לצרוך קוקאין, הרואין, אלכוהול, אמפטמין, אוקסיקונטין או סמים אחרים, החומרים עצמם תפסו שליטה. הכימיקלים מתחילים לשנות את גופו של האדם, הם משאירים שרידי רעלים לכודים בתוך תאים שומניים שברקמות. האדם מפתח תלות מנטלית בתחושת השחרור, הריחוף והרגשת ההימלטות שהסם מספק, הגוף מתחיל לפתח סבילות לסמים. כעת, אם האדם מנסה להתנתק מהסם, הוא או היא ירגיש מדוכא, חולה, עיקצוצים, חרדות, או אחד מתוך עשרות התופעות האופייניות להתנתקות. הם יסבלו מכמיהה שמובילה אותם  לצרוך עוד סמים. אותה הכמיהה נועלת את האדם  במצב של התמכרות.

בשלב זה אדם מבצע מעשים שאותם לעולם לא היה מבצע אם לא היו חושיו, קליטותיו ורמת המוסר שלו הרוסים מההתמכרות. הם מתחילים לסבול רגשי אשם שמתעוררים בכל פעם שהם מצויים בקרב בני משפחה או ידידים שבגללם הם מתחילים לברוח מהם.

הם איבדו את חבריהם ואת משפחותיהם, הם צוברים יותר רעלים וחולים לעתים תכופות יותר, הם ויתרו על השלמות העצמית שלהם

במאות דרכים שונות.

די בכל אלה כדי לדכא את נפשו של כל אדם.

לנרקונון יש תשובה היעילה

כל אחד מתופעות אלה מנוטרל בתוכנית של נרקונון . כשהמצב השתחרר והאדם מבין איך הכל קרה ואיך זה התאפשר לצמצם את השפעותיהם, הם משיגים הבנה חדשה על איך הם יכולים לבנות מסלול חיים חדש.  

הכמיהה לסמים מטופלת ביעילות בתכנית הטיהור של נרקונון – חיים חדשים, כחלק מכלל תכנית השיקום. אותם שרידי רעלים שהזכרנו מורחקים מהגוף תוך שהייה בסאונה בחום מווסת, תרגילי התעמלות ותוספי מזון. כאשר הרעלים הולכים ופוחתים, המחשבה מתבהרת והראייה החדה שבה וחוזרת. אלה שסיימו שלב זה מעידים גם על ירידה בבצורך ובכמיהה לסם. זו היא אבן-דרך על נתיב ההשתקמות!

רגשי אשמה ודיכאון נעלמים באמצעות הפעילויות המיוחדות של תכנית נרקונון, שתוצאותיה מתבטאות בשיקום השלמות העצמית וההערכה העצמית. כשהאדם יכול לעמת את עברו בצורה בהירה, המילכוד של העבר משתחרר ואתו גם טיפוח רגשי האשמה. העתיד הופך לחשוב יותר – המשפחה שלו, מטרותיו שוב עולות לסדרי חשיבות שהיו בעבר.  לא רק השגת ניקיון הגוף, אלא גם כל חלומותיו וכל שאיפותיו משוקמות !