התבגרות הוא תהליך התפתחותי של גדילה וצמיחה 

מהרגע שהילד נולד הוא מתחיל את תהליך ההתבגרות שלו. צעדים קטנים לקראת עצמאותו, ופיתוח המסוגלות שלו לספק לעצמו את מה שהוא צריך ובהמשך לתרום מיכולותיו לסביבתו.

גיל ההתבגרות תופס את הילד בתחילתו של העשור השני לחייו, אבל כבר בעשור הראשון לחייו מתכונן הילד ומכין את עצמו לקראת המשימה החשובה - עיצוב זהותו העצמית או בפשטות:
מי אני? מי אני חושב שאני?

התהליך ההתפתחותי נעשה בכמה מישורים בו זמנית:

• התפתחות גופנית, הגוף ממש גדל אפילו יש כאלה שחווים כאבים בעצמות.
• התפתחות קוגנטיבית- שכלית, היכולת להבין דברים ולנתח אותם. מהשלב שאני במרכז לשלב שאני בתוך קבוצה ויש דינמיקה לקבוצת אנשים, לא כולם פועלים ומתנהגים אותו הדבר. איך אני מתנהג עם סוגי האנשים, מה מתאים לי יותר ומה פחות.
• התפתחות רגשית, כלומר היכולת להכיל ולהרגיש את כל קשת הרגשות, כמו גם דחיית סיפוקים, לעבור מכעס ועצבנות לסבלנות והבנה. לרוב ההתפתחות הזו תתבטא בצורת ההתנהגות של הילד: מה הוא אומר? ואיך הוא מגיב?

לתהליך ההתפתחות הגופנית אין לנו, ההורים, שליטה אבל על ההתפתחות הקוגנטיבית והרגשית יש לנו משקל נכבד.
מטרתינו, ההורים, לפתח בילד שלנו את היכולות והכישורים להיות אדם בוגר ועצמאי בחייו, שיודע להתנהל באופן עצמאי ובצורה מיטבית לו. וכדי לעזור לילדינו להתבגר אנחנו צריכים לאמן אותו בכך.

כן, קראתם נכון, אנחנו צריכים לאמן את הילד שלנו להתנהג בצורה בוגרת, ואת זה לכל המאוחר יש לעשות בגילאי 8-10.

התוצאה של התנהגות בוגרת של הילד היא פונקציה של רמת ההתפתחות שלו, הקוגנטיבית והרגשית, ורמת המעורבות של ההורים, ביכולת להתאמן להתנהגות כזו, זוהי תרומתינו לתהליך ההתפתחות שלו.

לגיל ההתבגרות עצמו יש שלבים מקדימים שבונים את מצב הצבירה של הילד לקראת גיל ההתבגרות. תחילה, ניישר קו לגבי המושגים: גיל ההתבגרות על פי הספרות מוגדר מגיל 12-18 ויש כאלה שמחמירים שבתקופתינו הוא נמשך עד שלהי גיל העשרים. מוקדם יותר מתרחש גיל 'טרום ההתבגרות' והוא חל מגיל 8-10 ולפניו 'טרום טרום התבגרות' והוא קורה בגילאי 6-8.

גיל ההתבגרות עצמו מעמיד את הילד בפני בדיקות ונסיונות על עצמו ועל החיים על פי מערך האמונות הקיים שלו בנוסף להתפתחות המינית וגלי ההורמונים שמציפים כל חלקה טובה.

מערך האמונות הקיים ומה הילד חושב על עצמו, כלומר הדימוי העצמי ואיך הוא מרגיש בעולם שלו מאוד משפיע על צורת ההתנהגות שלו והבדיקות והנסיונות שלו בגיל ההתבגרות.

לכן המשימה שלנו, ההורים, מתוך היותינו האנשים הכי קרובים לילדינו והסביבה התומכת והאיכפתית שמקיפה אותו, זה להזין את מערך האמונות שלו ולאמן אותו בהם. בנוסף, לדאוג לרצף חוויות חיוביות על הביצועים שלו כדי שבאמת יאמין שהוא יכול ומסוגל.

מטרת גיל 'טרום התבגרות', גילאי 8-10, להכין את הקרקע להתבגרות עצמה כלומר לנסיונות ולשבירת המוסכמות מי אני?, להכין הכוונה שהילד ידע:

• מה הם יכולותיו,
• למה הוא מסוגל,
• מה ומתי הוא מרגיש טוב עם עצמו,
• כמה הוא מאמין במה שיש לו ובמי שהוא,
• ידע להבחין בין טוב ורע, להבדיל בין עיקר וטפל,
• ידע להתנהל במצבים עם פחות וודאות מבלי להרגיש שהעולם חרב עליו,
• ידע לדחות סיפוקים,
• ירחיב את יכולות החשיבה לרחבה יותר 'שפת הפתרונות' ועוד...

בכל אלה הילד צריך להתאמן, יש באמת ילדים 'מחוננים' שבאים לעולם עם היכולת להתאים את עצמם לכל מצב, יודעים לקרוא את תנאי השטח ותמיד הם "נופלים" על הרגלים ובנוסף יודעים לסובב את המצבים בחייהם להכי טוב בשבילהם, אבל לא כולם 'מחוננים' ואנחנו צריכים לעבור במסלול הלמידה של החיים – להתנסות, להכשל, להסיק מסקנות, לנסות שוב עד שאנחנו מוצאים את הדרך הפעולה או התגובה שהכי מתאימה לנו - וזה התהליך ההתפתחותי ואנחנו, ההורים, צריכים ללוות את ילדינו בו.