השפעות טכנולוגיית הביטקוין על בקרת העברות כספים 

השפעות טכנולוגיית הביטקוין על בקרת העברות כספים

חדשנות פיננסית

רקע - טרם המצאת הביטקוין

עד ההמצאה של הביטקוין באוקטובר 2008 אבטחה וביזור נחשבו לרעיונות מנוגדים.

מודלים של מכשירים פיננסיים ובנקאות היו חייבים להישען על שליטה מרכזית לצורך אספקת אבטחה. הארכיטקטורה של מערכות תשלומים בנויה סביב סמכות מרכזית - מסלקה. כתוצאה מכך, לצורך אספקת אבטחה וביטחון לפעילות המסלקה דרושים משאבים ורגולציה.

כפועל יוצא, נוצרו טבעות אבטחה למידור הגישה, וכוח ואחריות עוצמתיים רבים הופקדו בידיהם של אלו בעלי הגישה המלאה.

מערכת כזו, הכוללת את עולם הבנקאות, ריכזה ומרכזת כוח פיננסי רב בידי אלו אשר קרובים "לצלחת", ועל כן נוצרו מנגנונים למעקב ופיקוח, שמא ינצלו אלו את הכוח שבידם לרעה. מנגנונים אלו דרשו משאבים נוספים וכו'.

ביטקוין - מהו

ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי המבוסס על ארכיטקטורת שרשרת הבלוקים הינו שונה באופן פונדמנטלי מהמציאות כתוארה לעיל. מודל האבטחה של שרשרת הבלוקים של הביטקוין כולל ביזור - כך שאין מרכז לרשת, אין ישות בעלת אותוריטה, אין ריכוז של כוח, אין שחקן שבו נחוץ אמון מלא מצד הציבור ואין נקודת תורפה יחידה לכישלון.

פרוטוקול הליבה של ביטקוין ניתן לידיהם של משתמשי הקצה. המשמעות הינה כי האבטחה נהנית משיתוף פעולה של מאות אלפי משתמשים ברחבי הרשת. כוח המיחשוב המושקע במערכת הביטקוין כיום הוא הגדול בעולם.

בנוסף לאבטחה, ישנם גם הבדלים מהותיים בטכניקת התשלומים עצמה. מטבעות דיגיטליים כדוגמת הביטקוין דומים יותר באופן תיפקודם למזומן מאשר לחשבונות בנק או לכרטיסי אשראי. העברת הערך בביטקוין מתבצעת באמצעות מנגנון דחיפה, בניגוד למנגנון המשיכה האופייני לכרטיסי אשראי ואמצעי תשלום דיגיטליים אחרים.

תשלום בביטקוין אינו אישור למשוך מחשבון הביטקוין אלא העברת הסכום המדוייק לבעלות הנמען.

קבלה או שליחה של תשלום, אינה מאפשרת בשום צורה תשלומים נוספים, או חושפת את זהותו של אחד מהצדדים לטרנסאקציה. התשלום עצמו אינו ניתן לביטול, שינוי או זיוף.

כתוצאה מכך המשאבים הדרושים לאבטחה וניהול התשלומים נמוכים מאוד, וכל זאת ללא חשש לאובדן כתוצאה מפעולות של צד שלישי.

לארכיטקטורה היחודית של מגנון התשלומים, ביטקוין, יש השלכות חשובות בנושאים רבים. למשל: גישה לרשת, חדשנות, פרטיות, העצמה אישית, הגנת הצרכן ורגולציה. במידה ולגורם זדוני יש גישה לרשת הביטקוין אין לו שום כוח על הרשת עצמה, כך שהוא אינו מסכן את האמון במערכת. המשמעות הינה שרשת הביטקוין יכולה להיות פתוחה לכל משתתף, ללא הגבלה, ללא כל צורך בבדיקה מקדימה, בהזדהות או באימות זהות וללא צורך באישור מגורם כלשהו. לא רק שהרשת פתוחה לכל אחד, היא גם זמינה לתוכנות ואפליקציות וללא שום סוג של מידור. האפשרות לחדשנות ויזמות אינה תלויה באישור מאף גורם -  זהו המוטיב הבסיסי המניע את החדשנות באינטרנט במשך 20 השנה האחרונות, ואשר בא לידי ביטוי גם בעולם הביטקוין.

שימוש לרעה

לצד השימושים הלגיטימיים הרבים במטבע הוירטואלי, נעשים בו גם שימושים אשר אינם לגיטימיים ואף פליליים. ביניהם: מתקפות סייבר, מימון טרור, הלבנת הון, פורנוגרפיית ילדים, מרמה, הונאה ועוד. לדוגמא, בשנה שעברה, דווח כי האקר סחט בנקים בישראל כנגד דרישה לביטקוין. אותו האקר דרש מהבנקים להעביר סכום מטבעות ביטקוין מסוים עד לתאריך נקוב, אחרת יחשוף פרטים על כ- 3.7 מיליון לקוחות. באמצע השנה דווח כי ארגון הטרור דאעש עושה שימוש בביטקוין למימון טרור באמצעות תרומות במטבע הוירטואלי, תוך שהוא מנצל את השימוש האנונימי בו. כמו כל טכנולוגיה בכלל, ואינטרנט בפרט, יש שימצאו דרכים לניצול החוזקות הטכנולוגיים לשימושים לא חוקיים. כיום אחוז השימוש במטבעות דיגיטליים בתחומים אלו זניח ביותר לעומת השימוש של אותם עבריינים באמצעות מזומן או בכלים פיננסים מסורתיים אחרים.

רשויות הבקרה והאכיפה

רשויות האכיפה מסתמכות על היכולת שלהן להפעיל סמכות על המוסדות הפיננסיים השונים, לרוב בעזרת בתי המשפט וכוחות הביטחון. מוסדות אלו שולטים על הכספים כגורם צד שלישי אשר מסוגל להתערב, ולשנות ואף לבטל פעולות של הלקוחות שלהם. הדרך היחידה להעביר כספים ללא מעורבות צד שלישי הייתה עד היום במזומן בלבד. כיום, העולם כבר נחשף להמצאה חדשה, טכנולוגיה ייחודית, המאפשרת לשני צדדים להעביר מטבעות קריפטוגראפיים מאחד לשני ללא אמון או תלות בצד שלישי, באופן אמין ובטוח כאשר הצדדים מסכימים ביניהם על ערך המטבעות.

ככל שאין צד שלישי, אין למי לפנות בקשר לאישור או איסור טראנסאקציה מסויימת, ולכן אין כמעט אפשרות לעצור העברה בין שני צדדים המעונינים בה.

פסבדונימיות

שימוש פסבדונימי זהו בעצם שימוש בזהות בדויה. כל ההעברות ומיקום הכספים גלויים לכל ברוב המטבעות הקריפטוגראפיים, שכן רובם מתבססים על קוד המקור של הביטקוין, אשר פורסם לכל כקוד פתוח. ספר החשבונות גם הוא פתוח אך משתמש בחשבונות פסבדונימים. בעצם אלו הם חשבונות שהכל ידוע אודותם מלבד הזהות האנושית מאחוריהם. ספר החשבונות המשותף מאפשר לעקוב אחר העברות הכספים, אך אינו מגלה מי הם הגופים המעבירים את הכספים ממקום למקום.

אנונימיות

האנונימיות מתאפשרת בהעברות בעולם הקריפטו בין המטבעות השונים, אך היא אינה מתבצעת בקלות. כידוע, רוב הצריכה בעולם מתבצעת בכסף המסורתי. כלומר בנקודה זו או אחרת הכסף יומר מכסף רגיל, דולרים/שקלים לביטקוין/לייטקוין, וגם להיפך. הצמתים האלו, החלפנים, זירות המסחר והבורסות, מהווים נקודת מפגש המאפשרת להצמיד לכתובת מסויימת אדם/גוף שאינו וירטואלי. מלבד המרות, כל שימוש שחושף פרטים על כתובת מסויימת מקבל את אותו האפקט. ברגע שכתובת אחת מאבדת את האנונימיות שלה, הרי שכל ההיסטוריה של הכספים בכתובת הנ"ל חשופה לחקירה, שכן הכל מופיע פתוח לכל בספר החשבונות המשותף.

נכס או מטבע

בעוד שרבים כבר עומדים על ההבדל בין ביטקוין המטבע, הטוקן, האסימון, לבין ביטוקין הטכנולוגיה, ויש הסכמה רחבה דיה כי ההבדל ברור וחד, הדעות האם ביטקוין (הטוקן) הוא סחורה (Commodity), מוצר צריכה, נכס סחיר (Asset), מנייה או מטבע (Currency), מנוגדות וישנן מחלוקות רבות. נסיונות ההגדרה של הביטקוין מעלות ויכוחים ומשחקי כוחות בין גופים פוליטים, רשויות ממשל ואף בקרב התומכים עצמם, כל זאת מפני שלכל התייחסות כזו ישנם היבטים רגולטורים ומיסויים שונים ורבים, ומוקד הכוח בעל השליטה משתנה בהתאם. התשובה בעצם די פשוטה - הביטקוין הוא יצור חדש העונה על כל ההגדרות. ניתן להתייחס אליו בכל פעם באופן שונה כתלות באופן השימוש בו. במידה וצריכים אותו לשימוש ספציפי כדוגמת תיעוד מסוים על שרשרת הבלוקים הוא מוצר צריכה. במידה ומשתמשים בו לספקולציות על השער הוא מכשיר פיננסי כמנייה, וכמובן אם משתמשים בו כדי לקנות משהו הוא מטבע. יש שימושים רבים לביטקוין, וכל אחד מהם נופל תחת הגדרה כזו או אחרת. אולם, אין ספק שלצורך יצירת אפשרות פיקוח יעיל מבלי תמיד להבין לשם מה נועד השימוש בביטקוין, התיחסות אליו כמטבע מזומן תביא לתוצאות הטובות ביותר.

האם באמת יש תחליף לבנקים

כנראה שלא. כמו שאין באמת תחליף לקו תקשורת נייח, לפקס או אפילו למכתב בדואר. מעבר לזה שכסף ממשלתי נוצר על ידי הגופים השולטים, וככלל כסף הוא אמצעי שליטה, ולכן הכסף חייב לעבור בקרה וניטור ע"י הגופים השולטים אחרת… ובכן אחרת הם לא היו שולטים. ולכן, רוב הדעות מצד המומחים הפיננסיים תומכות בדעה שמדובר בלא פחות ממהפיכה, כך שהם נוטים לעבר הערך המוסף שטכנולוגיה כזו עשויה להביא לבנקים בפרט, ולשירותים הפיננסים בכלל, ולאו דווקא לבוא במקומם.

ממתינים לרגולציה

הביטקוין פועל למעשה בחלל ריק של רגולציה. ניתן להבחין במגמה רגולטיבית עצמית, לפיה, איגודים שונים של מטבעות וירטואליים ברחבי העולם, כדוגמת איגוד הביטקוין הישראלי, מפרסמים המלצות לאופן השימוש במטבעות. ביניהן, המלצות לאופן בו יש לאבטח את המסחר והאחזקה של המטבעות. אימוץ ההמלצות באופן נרחב על ידי העוסקים במטבעות, יכול ליצור סטנדרט התנהגות מחייב. נציגי האיגוד וחברות העוסקות בהמרה של מטבעות בישראל במגעים עם ועדה ייעודית לנושא אשר אותה מרכז בנק ישראל. כמו כן, ישנן הסכמות על דרכי פעולה ודיווח מול הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, וגם לביצוע תהליכים משפטיים בהסכמה מול בנקים מסחריים המתקשים לעכל את התופעה בהיעדר הנחיות ברורות מצד הרגולטור.

טכנולוגיה מתבגרת

סביר להניח שבקרוב יפותחו כלים מתקדמים למעקב אחרי תשלומים העושים דרכם ברחבי רשת הביטקוין, ואשר  ימפו טראנסאקציות חשודות. בנוסף, מדינות רבות בעולם פועלות להפחתת היקף השימוש במזומן, כאשר המזומן מאפשר את הדרך הנוחה ביותר להמיר כסף מסורתי למטבעות דיגיטליים בצורה אנונימית וללא צורך בהזדהות בפני גוף כלשהו. סביר להניח שרוב המוסדות כמו בורסות, זירות מסחר וחלפנים שעוסקים בהמרות מהסוג הזה יכנסו תחת ההגדרה של מוסדות פיננסים ויהיו כפופים לאכיפתם של גורמי הביטחון והממשל. כך, שלב אחר שלב ימופו העברות הכספים הגדולות/החשודות בעולם, והאכיפה תתבצע מול אותם גופים ולא מול המוסדות הפיננסיים. כפועל יוצא, כוחם ושליטם של המוסדות הפיננסיים על העברות הכספים בעולם יירד באופן משמעותי ככל שהזמן יחלוף והשימוש בטכנולוגיה יתפשט באופן נרחב.