הקשר הישיר בין אימון לעולם הרוח 

ההיבט המרכזי המשותף לתחום האימון ועולם הרוח הוא החשיבות הרבה המוענקת לעבודה עם התודעה האנושית  

הביטוי "תודעה אנושית" עשוי להיות זר או חדש בלכסיקון של עולם האימון, אף על פי שכל תהליך העבודה מתקיים בחסות תודעת המתאמן. מטרתו של תהליך האימון היא להפעיל ולאמן את תודעתו של המתאמן, כדי לסייע לו לגלות את האמונות שמחזקות אותו, את האמונות שמחלישות אותו, ואת הפרדיגמות אשר אינן משרתות אותו עוד. בעבודת האימון מרחיב האדם את תודעתו  כדי להכין אותה לשינויים ולחידושים תפישתיים. כל אחד מאתנו יודע כי מרגע שהתחולל שינוי פנימי – קל יותר לחולל את השינוי החיצוני. גם אם אנו המאמנים איננו מכנים זאת בשם, הרי שתהליך האימון הוא ביסודו עבודה ישירה עם התודעה. זוהי אחת הסיבות לכך ששיטת NLP, המאפשרת לנו לשפר את יכולת התקשורת שלנו עם עצמנו ועם סביבתנו, הפכה לאחרונה לכלי יעיל ויישומי בעבודת האימון. השימוש בשיטה זו מסייע לשנות פרדיגמות, דפוסי חשיבה ודרכי התנהלות. התבססותו של כלי עבודה זה, אך מחזקת את ההכרה כי עבודה על התודעה מתאימה לנו כיום יותר מאי פעם. כיום אנו לומדים להבין את הקשר המובהק שבין תודעה לבריאת מציאות.

עולם הרוח לוקח את האימון צעד נוסף קדימה, והוא מסביר את הקשר המתקיים בין התודעה, האנרגיה והמציאות. עקרונות האימון של ימינו הולמים את התפתחות התודעה הכלל אנושית. מידת הפתיחות לרעיונות חדשים והמידע העצום שאנו חשופים לו – מאפשרים לנו להיות מודעים יותר לתחושותינו הפנימיות. לא הכול מובן מאליו, ומתעוררות בנו שאלות מהותיות גם בנוגע ליחסי הגומלין שלנו עם העולם; ומכאן קצרה הדרך להתעוררותן של שאלות על אנרגיות וחוקים קוסמיים אשר פועלים ביקום ומפעילים אותו. בקרב רבים מאתנו הולכת ונרקמת הבנה עמוקה יותר בדבר יכולותינו ליצור מערכת היחסים בין התודעה האנושית לבין היקום ולהשפיע עליה. אנו אף מכירים בהשפעתה העמוקה של תקשורת זאת על נסיבות חיינו.

ההבדל העיקרי בין עולם האימון ועולם הרוח נעוץ בקיומן של דרכי ביטוי שונות. לכל אחד מהעולמות האלה שפה משלו. ישנה "שפה אימונית" וישנה "שפה רוחנית-תודעתית".  ואולם, גם אם המונחים שבשתי השפות שונים זה מזה, הרי שיש בהן רעיונות מרכזיים דומים למדי, וההבדלים הם טרמינולוגיים ולא מהותיים.

תהליך האימון משיג את מטרותיו הודות לכלי עבודה כגון: מיקוד, שיקוף, ביטויי אמפתיה, ביטויי הוקרה ועוד, יחד עם זאת, כלי העבודה המרכזי של כל תהליך אימון, הוא שימוש מדויק ונכון במילים.

ההבדל העיקרי בין עולם האימון ועולם הרוח נעוץ בקיומן של דרכי ביטוי שונות. לכל אחד מהעולמות האלה שפה משלו. ישנה "שפה אימונית" וישנה "שפה רוחנית-תודעתית".  ואולם, גם אם המונחים שבשתי השפות שונים זה מזה, הרי שיש בהן רעיונות מרכזיים דומים למדי, וההבדלים הם טרמינולוגיים ולא מהותיים.

לפניכם מספר דוגמאות אשר עשויות להמחיש את ההבדל הטרמינולוגי שבין עולם האימון ועולם הרוח:

• ·          חזון

המושג חזון השתרש היטב בחיי היומיום שלנו. מהי משמעותו ומדוע הוא שכיח כל כך?

בתהליך האימון המושג "חזון" משמש כסמן הדרך , לתהליך האימון כולו. מושג זה           השתרש מאוד גם בחיי היומיום שלנו.

מהו הכוח הטמון במילה זאת? במוחו של כל אחד מאתנו קיימת תמונת מציאות דמיונית. התמונה הזו הופכת להיות כה מוחשית, עד כי אנו מתייחסים אליה כאל מציאות אשר מתקיימת בתוכנו. היא מעוררת את רגשותינו העמוקים ביותר, והופכת לכוח מניע של עשייה עקבית וממוקדת אשר הופכת את התמונה הדמיונית למציאותית וממשית.

בשפת הרוח מבטאת המילה חזון את הכוח לברוא מציאות. כיצד?

בפרקים קודמים הכרנו את הקשר ההדוק שבין  תודעה ואנרגיות ביקום לבריאת מציאות. נסו להיזכר בחלום שרציתם להגשים בכל מאודכם; חשבתם עליו, דמיינתם אותו, ייחלתם לו ובחנתם אותו מכל כיוון אפשרי. בשפת האימון נתייחס לחלום פנימי זה כאל החזון שלנו. לעומת זאת, ב"שפה רוחנית-תודעתית" נסביר כי מיקוד התודעה בחזון הפנימי אשר יצרנו ימשוך מציאות חיצונית אשר משקפת את תמונת המציאות הפנימית. בהיבט רוחני נוסף נאמר כי יצירתן של אמונה עמוקה וכוונה נחושה עוזרות לנו לברוא את המציאות הרצויה, להגשים את החזון.  בטרמינולוגיה רוחנית נשתמש במילים כמו שיעור, תיקון, קארמה וכדומה. מונחים אלו יאפשרו למאמן לקדם את המתאמן לקראת מימוש ייעודו האישי.

• ·         פרדיגמות ואמונות או "שיעורי חיים"?

אחד מכלי העבודה העיקריים באימון הוא זיהוי פרדיגמות, תפישות עולם ואמונות מודעות ובלתי מודעות. לכל אלו השפעה רבה על בחירותינו ועל דרך ההתנהלות שלנו בחיינו. אותן פרדיגמות ואמונות הן תוצר ההיסטוריה האישית, הנתונים האישיים והתפישה הסובייקטיבית של כל אחד ואחד מאתנו. למושגים אלו מתווספים בטרמינולוגיה הרוחנית, מושגים שחלקם מוכרים לכם, כמו "תודעה אנושית", "שיעורים", "למידות", "תיקון". מושגים אלו קשורים בתובנה כי הגענו לעולם כשאנו נושאים עמנו "עבר" מחיים קודמים[1], תובנה אשר מסייעת לנו להעמיק את המודעות שלנו ולהתפתח. קשיים, אתגרים, מערכות יחסים בעייתיות ועוד – כל אלו מקבלים פרספקטיבה אחרת, עמוקה יותר, כאשר אנו מתייחסים אליהם כאל "שיעורים" שאנו יכולים ללמוד מהם עוד ועוד על עצמנו. אחת המטרות העיקריות בכל שיטת אימון היא לחבר את המתאמן למשאבים הפנימיים שלו. התייחסות לקושי או מחסום כאל "שיעור", יוצרת הפרדה בלתי מודעת וחיובית בין "העושה" לבין "המעשה". משמעות הדבר היא כי הקושי שהאדם חווה אינו מעיד בהכרח על איכויותיו האישיות; זהו "שיעור" שהוא משך אל חייו, והוא יכול ללמוד ממנו משהו חדש על עצמו. המתאמן מבין כי "השיעורים" הללו, קשים ככל שיהיו, יעזרו לו למצוא בתוכו משאבים פנימיים חדשים.

• ·         האמונה באדם

התפישה הייחודית שעליה מושתת עולם האימון דוגלת בכך שהאדם הוא ייחודי, יצירתי, בעל משאבים פנימיים ושלם. תהליך האימון מתנהל מתוך הכרה בכך שבאדם עצמו מצויות כל התשובות וכל היכולות. אחת מאבני היסוד של האימון היא אמון באדם, והידיעה שהוא בעל יכולת להשפיע על חייו, לשנותם ולשפרם. המודעות  והתובנות שאליהן מגיע האדם בתהליך אימון מאפשרות לו לגלות מחדש את עצמו ואת הכוחות החוסמים והמניעים בחייו. גם עולם הרוח עוסק בעוצמתו האישית של האדם ובכוח השפעתו הרב על מציאות חייו. עולם האימון ועולם הרוח חולקים אמונה בלתי מסויגת ביכולותיו של כל אדם לברוא את מציאות חייו.

עולם הרוח קורא להתבוננות מחודשת באותו כוח עליון אשר אנו נוטים לכנותו "אלוהים". התפישה היא כי הכוח לברוא נמצא בתוכנו. בשפה הרוחנית, נאמר כי כל אחד מאתנו נושא בתוכו "ניצוץ אלוהי". עלינו בני האדם מוטלת ההחלטה כיצד לנהוג במתנת התודעה שלנו; האם נבחר להתעלם מן ה"ניצוץ" שבתוכנו, או שנלמד כיצד להפעילו כדי לממש את מלוא הפוטנציאל האנושי שלנו?

ההבדל המהותי בין שני עולמות אלו הוא בעיקרו המיקום על "רצף התודעה". עולם

האימון עוסק ברובד הרגשי, המנטאלי והתפקודי של המתאמן.בתהליך האימון

נבדקים הרגשות, האמונות והפרדיגמות של המתאמן, ואופן השפעתן על דרכי ההתנהלות שלו בחיים. עולם הרוח מביא עמו נקודת מבט רחבה ומקיפה יותר. התייחסותו של עולם הרוח אל האדם מושתתת על תפישה הוליסטית שלפיה האדם הוא מכלול של גוף, נפש ורוח. יתרה מזאת, עולם הרוח מעניק לאדם משמעות רבה כפרט ייחודי בבריאה ועם זאת, כחלק בלתי נפרד ממכלול הבריאה ביקום.

בעולם האימון נבדק הדיאלוג התוך אישי והבינאישי של המתאמן. עולם הרוח מרחיב את טווח הראייה אל מעבר לקו האופק של האימון, ועוסק בדיאלוג רחב יותר שמתקיים בין התודעה האנושית לבין חוקי האנרגיה ביקום.

העקרונות המנחים את עולם הרוח קוראים לאדם להתבונן לא רק אל תוך עצמו או אל הסובבים אותו, אלא גם אל מקומו בעולם ואל מערכת היחסים המפתיעה שבינו לבין היקום.

היכרות עם חוקי הרוח מאפשרת לאדם להפעיל רובד אישי נוסף על הרובד הרגשי והמנטאלי, רובד תודעתי-רוחני. ההיכרות הזו מאפשרת לאדם להפיק את המרב והמיטב ממהותו האנושית בכך שהיא קוראת לו ליצור חיבור בין שלושת ההיבטים תודעה, אנרגיה וחומר.

לקריאה נוספת  http://goo.gl/grhYPY