לא אחת אנו נתקלים בבעלי דירות המסרבים לשלם מסי ועד הבית, כאלו שגם לאחר אין ספור פניות ודחיות לא נענים לשלם, אנו מכירים אותם בכינוי "סרבני תשלום" לועד הבית. לצערנו כמעט בכל בניין משותף ניתן למצוא את אותו דייר עם מוסר התשלומים הירוד שממרר ומתיש את ועד הבית ומערים קשיים על ניהול הבניין.
רגע לפני שאתם מתייאשים ומוותרים על גביית החוב, חשוב שתכירו כי החוק עומד לצדכם וכי דרך הפעולה המפורטת במאמר זה תסייע בידכם לגבות את התשלום המגיע לכם.
ראשית כל יש לשים לב כי על פי חוק המקרקעין מי שחב מול נציגות הבית המשותף (הועד) הוא בעל הדירה ולא שוכרים אם ישנם כאלו. לכן תמיד דרישת החוב במקרה של סרבנות תשלום ותהליך הגבייה יהיו מול בעל הדירה .
אז מה הדרך לגבות תשלומי ועד בית מדייר סרבן? לפעול מולו בהליך של משפטי לגביית החוב.
לתהליך הגבייה המשפטית מול דייר סרבן מספר יתרונות:
א. החוק בנושא ברור ועומד ברוב המקרים לימינו של ועד הבית.
ב. עריכת כתב תביעה אינו מורכב מדי וניתן לכתוב כתב תביעה באופן עצמאי.
ג. קיימת ערכאה משפטית ברורה וייחודית לדיון בתביעות אלו – המפקח על רישום המקרקעין.
ד. משך הזמן לביצוע כל תהליך הגבייה המשפטית במקרה של סרבנות תשלום הוא קצר יחסית.
ה. בהינתן החלטה של המפקח לטובת ועד הבית זהו פסק דין לכל דבר ועניין וניתן לפנות להוצאה לפועל ולהטיל עיקולים על החייב ועל הדירה על מנת לגבות את החוב.
5 השלבים לגביית תשלומי ועד בית מדייר סרבן
שלב מספר 1 - שיחה של ועד הבית עם הדייר הסרבן
מטרת השיחה לברר מול הדייר הסרבן את הסיבות לכך שאינו משלם את חובו וכמו כן להבין האם בכוונתו לשלם את החוב. אם נבין במהלך השיחה כי אין בכוונתו להסדיר את החוב נודיע לו כי אנו פותחים בהליך של גביה משפטית מולו.
שלב מספר 2 - מכתב התראה של ועד הבית לבעל הדירה
שליחת מכת בהתראה היא פעולה אקטיבית ורשמית של ועד הבית מול הדייר הסרבן בו מציגים לו מה גובה החוב אותו הוא נדרש לשלם לועד הבית ומועד אחרון להסדרת החובה. בנוסף לכך המכתב ישמש את נציגי ועד הבית בבית המשפט כאסמכתא לכך שהיה ניסיון להסדיר את החוב עם הדייר טרם בוצעה התביעה המשפטית. חשוב מאוד לשלוח את המכתב בדואר רשום ולשמור את אישור המסירה כראיה בתיק התביעה.
שלב מספר 3 - הגשת תביעה למפקח על רישום המקרקעין
המפקח על רישום המקרקעין הינו הערכאה המוסכמת לדון ולהכריע בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף, באשר לחובותיהם וזכויותיהם לפי התקנון המצוי או המוסכם ובחובתם לשאת בהוצאות הדרושות לניהול או ואחזקת הרכוש המשותף.
מי שמוסמך להגיש תביעה למפקח על המקרקעין הינו בעל דירה בבניין המשותף שהינו משמש כנציגות הבית המשותף.
בתביעה יצויינו הפרטים הבאים:
1) התובע - שמו, מספר זהותו, כתובתו המלאה ומספר טלפון של התובע (נציג ועד הבית) ומען להמצאת מסמכים המיועדים
לתובע.
2) הנתבע - שמו, מספר זהותו ומענו של הנתבע .
3) תיאור תמציתי של הבית המשותף שבו נתגלע הסכסוך
4) פירוט החוב הנתבע - לתקופת התביעה לפי סוגי הוצאות וחודשים וכן פירוט חלקו היחסי של הנתבע בכל הוצאה והוצאה.
5) הסעד אותו מבקש התובע – בסעיף זה נחשב את החוב הכולל שמורכב: מדמי ועד הבית שלא שולמו ועוד הוצאות משפט .
6) כתב התביעה יהיה חתום ע"י התובע (נציג ועד הבית) ויוגש בשני העתקים ועותק נוסף עבור כל נתבע.
שלב מספר 4 - דיון משפטי אצל המפקח על רישום המקרקעין
הדיון המשפטי מתקיים בלשכת המפקח על רישום המקרקעין באזור הרלוונטי בו רשום הבית המשותף.
על נציגות ועד הבית להיערך לתת תשובות לטענות אפשריות של הנתבע באשר לסיבותיו לאי תשלום הנובעות כביכול מתפקוד כוועד הבית המשותף. אם הגיש הנתבע כתב הגנה, למדו את טענותיו והציגו ראיות ועובדות במטרה להדוף את טענותיו.
שלב מספר 5 - מימוש פסק הדין וגביית החוב
לאחר מתן פסק הדין סיים המפקח על רישום המקרקעין את מלאכתו בתיק. אם בתוך התקופה שקבע, הצד החייב לא שילם לצד הזוכה את הסכום הנקוב בפסק הדין, רשאי הצד הזוכה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל אשר בבית המשפט ולדרוש את ביצועו של פסק הדין.
טל רוזמן - מנכ"ל אתר שכנים
