אני אמא לשלוש בנות, תמיד היו בחדר המשחקים בבית בובות, ברביות, סיכות וקוקיות, כלי מטבח, תיקים, אביזרי תחפושות וגם פאזלים, משחקי שולחן ומשחקי בניה למיניהם.
מעולם, משום מה, הבנות שלי לא ביקשו מכונית, טרקטור, שופל או חרב!
לא שלושתן שיחקו בבובות. הגדולה תמיד העדיפה משחקי שולחן או פאזלים, האמצעית הלכה רוב הזמן על ספרים,הצגות ותחפושות והקטנה לא מפסיקה להלביש ולהפשיט את שלל הברביות שקיבלה בירושה מאחיותיה ודודותיה והוסיפה לעצמה!
מה אנחנו כהורים חושבים על משחקי הילדים שלנו? האם כבר בגיל הזה מחדירים בהם זרעים של דעות קדומות?
בת שאוהבת כדורגל היא.....
בן שמשחק בבובות הוא.....
אני לא חוקרת את נפש האדם אבל מהאוניברסיטה של החיים שלי אני רואה העדפה ברורה של הבנים כבר מגיל מאוד צעיר לסוג משחק שמעורב בו אלמנט של הישרדות/ תקיפה/הגנה/טריטוריה, ואצל הבנות ישנם אלמנטים של מעגליות, משפחה, ביחד, תמיכה.
דעות קדומות לגבי הרבה נושאים בחיינו הן מוקד לקונפליקטים ומחלוקות שיכולות לפלג משפחות, עסקים ואפילו עמים!
דעה קדומה מערבת רגשות עמוקים של שייכות, של מדרג ושל "טוב" או "לא טוב".
דעה קדומה כמובן אינה מסתפקת בסוג ואופי המשחק היא מגיעה גם לתחום של מוצא, צבע עור, שכונת מגורים,סגנון דיבור ועוד הרבה 'מטעמים'.
אנחנו ההורים כבר מבושלים בדעות הקדומות שמנהלות את חיינו , בואו רגע נעצור ונשים לב לשפה המילולית והלא מילולית שלנו בנושא זה כלפי הילדים.
מספיק מבט קטן ולחישה בנימה אחרת ליד בן שמשחק משחק תפקידים ומחליט להיות ה"אמא", כדי לערער אצלו את הביטחון העצמי ולהחדיר בו תחושה שזה לא מצופה ממנו....
שמשהו שהוא נהנה כרגע לשחק בו "לא בסדר"- הילד הקטן הרי לא מבין לעומק מה המבט הזה אומר, אבל הוא נחרט לו בזכרון ומופיע כל פעם בתודעה שלו כאשר יבחר שוב לשחק עם הבנות ולבחור להיות דמות "נשית".
מספיקה הערה קטנה ליד ילדה אשר מעדיפה משחקי כדור וספורט אתגרי, כדי לנתק אותה מתחום שאולי הייתה מגיעה בו לגדולות!
היא מנסה למצות את המשיכה שלה לתחום מסויים, היא מרגישה שייכת בסיטואציה הזו ובכל זאת משהו בפנים מורה להפסיק! לוותר!
אני אומרת - הורים בואו ניתן לילדים שלנו לגדול בכייף! בטבעיות! כל אחד והנטיות הטבעיות שלו, ניתן להם אפשרות בחירה, התנסות, עיבוד של כל קשת המצבים בחיים, כך נגדל ילדים שלמים, בטוחים בעצמם ובעלי ראיה רחבה יותר כלפי החברה בה הם חיים וניהול עצמי חף מהשפעתן של הדעות הקדומות.
סנדרה רגב - מגשרת ומאמנת אישית לתקשורת
