משחקי מלחמה- רק למנהלים רציניים 

תחום הסימולציות ומשחקי המלחמה העסקיים הוא תחום שחווה תנופה רחבה בשנים האחרונות ועסקים רבים, גדולים וקטנים כאחד, מבצעים משחקי מלחמה ומשחקי תפקידים הן על מנת להכשיר את עובדיהם לקראת תהליכי משא ומתן עתידיים או אירועים משמעותיים בחברה והן על מנת להתכונן לאירוע ספציפי אשר עתיד להתרחש בחברה.

ואכן, תחשבו שלפני כל משא ומתן חשוב וקריטי של החברה היתה לכם אפשרות לחזות את התהליך, את התוצאה האפשרית, את נקודות ההצלחה או הקשיים. בוודאי שהייתם שמחים לממש אפשרות זו. משחקי המלחמה, לא רק מספקים יכולת חיזוי לתוצאות המשא ומתן, הם מאפשרים להתכונן, להבין את היריב בצורה טובה יותר והוכח פעם אחר פעם שהם משפרים את היכולות של הצוות המתמודד עם האתגר. הסיבה לכך היא כי בין היתר המשק מסייע לעצב את ההתהגות שלנו בפגישה - מה לומר, מתי לומר ואיך לומר את הדברים.

אם כן, משחק מלחמה הוא מתודולוגיה הנועדה לפתח אסטרטגיות תומכות לקבלת החלטות במצבי אי ודאות. מדובר בפועלה הבנויה מתרחישים אינטראקטיביים המדמים את האתגר הניצב מול ארגון. הייחודיות של מתודולוגיה זו היא המורכבות שלו והאותנטיות שלו.

לאור הרצון להגיע לאותנטיות מירבית, תהליך ההתכוננות, ההירתמות של העובדים, הבחירה של משחק המלחמה, ניהולו ותחקורו הוא תהליך מורכב וארוך המצריך קשב ודורש מיומנות וניסיון. במאמר זה אשים דגש על מספר נקודות שיש להתייחס אליהן לאורך הדרך, נקודות שעבודה לפיהן תבטיח את האפקטיביות של משחק המלחמה.

1. בחירת משחק המלחמה – האחריות העומדת בפני בוני משחק המלחמה היא לקחת בחשבון על כלל המשתתפים וכלל הצדדים אשר לוקחים בו חלק. בנוסף עליו לקחת בחשבון את המטרות המתודולוגיות של האימון וכיצד הן יוטמעו במשחק. הדבר החשוב ביותר בבחירת המשחק, הוא כי רמתו ומורכבותו מותאמת לרמת המשתתפים ולמיומנויות שברשותם. בחירה של משחק מורכב מדי עבור משתתפים ללא כל ניסיון, יכול ליצור תסכול בעוד בחירה של משחק פשוט מדי למשתתפים בעלי ניסיון, הכרות עם האתגרים ומיומנויות גבוהות, ייצור זלזול. בשני המקרים המשתתפים לא יהיו רתומים למשחק. נקודה נוספת שיש לתת לה את הדין בבחירת משחק המלחמה, מלבד רמת המשחק, היא כי על משחק המלחמה להיות כזה שיש לו יותר מתוצאה אחת רצויה. סימולציות עם תוצאה אחת הן לא ריאליסטיות. היכולת לייצר תמיכה בפתרון מסוים היא חשובה לא פחות מהפתרון עצמו.

2. הכנות למשחק המלחמה – במסגרת ההכנות למשחק המלחמה ישנם שני דגשים עיקריים. הדגש הראשון הוא הכרות. הכרות הן עם המשחק עצמו והן עם המשתתפים בו.  על מנהל המשחק להכיר את מבנה הקבוצות המשתתפות, ההיררכיה שלהן, הניסיון שלהם עם סימולציות וכו'. כמו כן, יש להכיר את הסימולציה עצמה, להיות המומחה שלה ולהכיר לעומק את כלל ההנחיות והפיתולים שבה.  הדגש השני הוא הכנת הצ'ק ליסט – הזמנת חומרים, בדיקה של ציוד, מספר משתתפים, משלוחים, מחשבים (בדיקת תוכנה). נקודות חשובות שיש לכלול בצ'ק ליסט הן מסגרת הזמנים והכנת החלל של משחק המלחמה – חשוב בתכנון הסימולציה להשאיר מספיק זמן לקריאה, הבנת החומר וכו' ומתן הזדמנות למשתתפים לנהל את הזמן שלהם בפרקי זמן שונים – דחופים יותר ופחות. כמו כן, ההחלטה על הצורה בה החלל מסודר היא החלטה קשה ובעלת חשיבות להתנהלות של הסימולציה. דגש נוסף שניתן לקחת בחשבון הוא תהליך הזמנת ורתימת המשתתפים. לא פעם הנהלות ודרגים בכירים מתקשים לפנות זמן לצורך השתתפות בתהליכי הכשרה מסוג זה. שליחת הזמנה אישית וממוקדת יכולה לסייע ולרתום גם אותם לפעילות.

3. הכנת מובילי הצוותים –  ישנה חשיבות עליונה לרתימה של מובילי הצוותים, כשם שהחברים בהם נושאים אליהם את עיניהם. בין הדגשים שיש לתת למובילי הצוותים הוא לקיים הקשבה זהירה ולתת לשאר המשתתפים לקחת חלק ולהביע את דעתם לפני שהוא עושה זאת. בצורה כזו המשתתפים יוכלו להביע את דעתם באופן כנה ולא ככזה המושפע מעמדתו של המנהל. בחירה של מנהל לקחת חלק במשחק המלחמה בתצורה של משקיף, יכולה להיות בעייתית ולהכניס משתתפים ללחץ מתוך המחשבה שהביצועים שלהם מוערכים וכי ביצועיהם עלולים להילקח בחשבון בעתיד אצל המנהל.

4. מהלך הסימולציה –  הדרך הטובה ביותר לנהל את משחק המלחמה היא התבוננות בלבד. לאורך הסימולציה, יש להתבונן ולרשום הערות שיסייעו בתהליך הסיכום. בשום פנים ואופן אין להעביר ביקורת על התנהלות הצדדים לאורך המשחק עצמו או להעביר רמזים כלשהם על הדרך המומלצת להתמודד עם בעיה, לא באופן מילולי ולא באמצעות שפת גוף. יחד עם זאת, ישנן סיטואציות בהן יש צורך לקיים התערבות מסוימת. כאשר אחד המשתתפים או יותר מגיעים למצב קיצון של חוסר הבנה מהותי או התנהגות לא ראויה, יש צורך לקיים התערבות ולנסות להחזיר את הסימולציה וכלל המשתתפים בה למסלולה.

   יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי גם אם משחק המלחמה לא התנהל באופן נכון, וגם אם הוא ?יצא גרוע? , המשחק הוא עדיין משחק מצויין. עצם קיומו של המשחק, מאפשר לנו, גם בהתבוננות על הכשלים שבו, ללמוד רבות על מהי הדרך הנכונה להתנהל בעתיד. קיום המשחק לכשעמו בלבד גרם לנו להתכונן לפגישת משא ומתן. כלומר, גם כאשר תוצאת המשחק גרועה, והפגישה התפוצצה מבלי להשיג את היעדים הנדרשים, אנחנו מצליחים ללמוד רבות .בצורה כזו, אנחנו מצליחים ללמוד על הצד השני, על איכו הקשר, היכולת לשכנוע, הריאליות של היעדים שבוצבו וכו?. מכאן מגיעה עמדתי החד משמעית - משחק מלחמה הוא מורכב, ומצריך הכנות משמעותיות, אך גם כאשר הוא נכשל, הלמידה שאנו מבצעים היא עצומה, ועל כן בכל מקרה, קיום של משחק מלחמה משפר ביצועים ומועיל לעסק.