טיפים מסדנת סטנד אפ 

שלום לך

אז, איך אני כותב סטנד אפ ?

אחת השאלות שאני נשאל כל הזמן...
-אז כמו שכתבתי במאמרים קודמים יש כמה חלקים :
שלב הרעיונות, סיעור המוחות , שימוש בטכניקות ותבניות והתוצר הסופי !
(אלו שרוצים לקרוא אותם שוב - לחצו על הקישור כאן) 

אלו מבניכם שמכירים אותי קצת יותר, 
יודעים שבשנים האחרונות אני כותב לאנשים פרטיים - 
אם זה למרצים שמעוניינים להכניס קטעי סטנד-אפ וקישורים קומיים להרצאות, 
לאומנים - להופעות ואם זה למשפחות לפני אירועי ימי הולדת,
חתונות ובעיקר עם ילדי בר-מצווה - איתם אני נפגש יחד עם המשפחה.

אין יום שאני לא מברך על הזכות שיש לי לעסוק בתחום שאני כל כך אוהב. 
הסיפוק הוא עצום! 
נכון, אני משקיע זמן רב בכל תהליך ולוקח את העבודה שלי מאוד ברצינות.
לאלו מבניכם שיצא לי לעבוד איתם, יודעים שאני יושב בפגישות ו"חופר", 
שואל שאלות ויורד לפרטים עד ש"יוצא עשן" ...

העניין הוא, שלקולוגות שלי מתחום הסטנד-אפ, 
זה נראה מוזר שאני משקיע כל כך הרבה זמן ואנרגיות:
"זה כולה בר-מצווה, כולם בני אותו גיל, 
אתה יכול לקחת קטעים של ילד אחד ולכתוב לילד אחר...."

 אז זהו -  שלא !
מעבר לזה שאני לא כותב רק על הילד -
אלא גם על אבא, אמא, אחים, סבא, סבתא וכו'
ב7 שנים שאני עוסק בתחום גילתי ש "נכון, כולם באותו גיל !":  
אבל...

לכל ילד עולם תוכן שונה לחלוטין מהשני !

להלן רשימה חלקית של ילדי בר-מצווה אשר עבדתי איתם בשנתיים האחרות :

ילד שיש לו עסק למכירת מכוניות מנוע –(כן כבר בגיל 13), ילד שמשחק בתיאטרון, 
ילד שמשחק טניס בתחרויות בינלאומיות, ילד שמשחק כדור-מים,
ילד שגר וגדל בגרמניה !
(המשפח גרה בגרמניה וההתקשרות בינינו נעשתה דרך מיילים וטלפון  - הבר-מצווה הייתה בישראל )
ילד שגדל בלונדון, ילד שגדל במושב,
ילד כבד שמיעה (כתבתי יותר להורים)  היו לי משפחות דתיות 
ובנות מצווה שזה עולם שונה לגמרי מחילוניים ומבנים.

גם אם נעשה חתך וניקח רק את ילדי הבר-מצווה נטו:
אז אני חושב שרק בשנתיים האחרונות 
היו לי קרוב ל20 ילדי בר-מצווה שאוהבים כדורגל.
נשמע פשוט -  לא ?
"יאללה, תכתוב 2-3 בדיחות על כדורגל ותשתמש בהם לכל הילדים..."

אז זהו ...

ככותב חשוב לי להגיע לעולם התוכן של הנואם עצמו -
במקרה הזה של חתן הבר-מצווה:

יש ילד שאוהב כדורגל – הוא משחק בסוניפלסטיישן מידי פעם בכדורגל,

ויש ילד שאוהב כדורגל !!– הוא אוהד שרוף של הפועל ת"א, 
בבית כל המצעים שלו אדום לבן (צבעי הקבוצעה), תיק אדום, 
פוסטרים וצעיפים בכל החדר אדום לבן, אחרי הפסד הוא לא נרדם, א
חרי נצחון הוא שואג בבית -ואז ההורים לא נרדמים..., 
בשביל משחק חשוב -הוא נסע עם אבא שלו באמצע שנת לימודים -
למשחק של הפועל ת"א ברוסיה והגיע למשחק בטמפ' של מינוס 15 מעלות !

שניהם אוהבים כדורגל אבל אצל הילד הראשון –זהו חלק משני בחייו 
ואצל הילד השני -הכדורגל בהחלט דומיננטי ומרכזי.

אז נכון, שניהם אוהבים כדורגל –אבל ההתייחסות שלי ככותב תהיה שונה לגמרי !
חשוב מאוד בכתיבה לכתוב על עולם התוכן של האדם לו אתה כותב!

כמו ילדי בר מצוה אני עובד גם עם מרצים -ולעיתים יוצא לי לעבוד עם שני מרצים ל"חשיבה חיובית"
או שני מרצים שמתמחים בשיווק ומכירות,
תכלס נראה על פניו שזה אותו התוכן לשניהם ,אבל בפועל ממש לא,
העולם שלהם שונה אחד מהשני -יכול להיות שאחד הוא רווק וגר בת"א והשני איש משפחה וגר בנהריה.
זה מאוד ישפיע על הכתיבה והיחס של כל אחד מהםלנושא. 

במאמרים הקודמים נתתי לכם הרבה דוגמאות מתחום הסטנד-אפ – 
ואני רוצה הפעם לתת דוגמא דווקא מתחום אומנות אחר.

אחד הסרטים האוהבים עליי –הוא הסרט "בופור ". 
בלי קשר לניוזלטר הספציפי הזה –ממליץ בחום –
החוויה שהוא השאיר אצלי בסיומו הייתה פשוט מדהימה !

בקצרה, מי שלא מכיר /ראה, הסרט מבוסס על ספר שנקרא "האם יש גן עדן ?"
שמדבר על פלוגת לוחמים שיושבת בתוך מוצב בלבנון בתנאים מאוד קשים: מדינת אוייב,
המוצב (הבסיס) מוקף חומרי נפץ,
הבסיס נמצא מתחת לאדמה –שם הם צריכים לתפקד ולחיות –
הלחץ והדרישות מהחיילים בסיטואציה הזו הן מאוד מאוד גבוהות.

אושרי כהן שיחק שם בתפקיד ראשי –את המ"פ של הפלוגה הזו, 
לדעתי ולדעת רבים הוא ללא ספק נתן שם הופעה מדהימה ! 
הסרט זכה לפרסים ושבחים רבים.

אחת הביקורות על הסרט הזה (ואולי היחידה) הייתה על כך ש:
"איך שחקן ישראלי שלא עשה צבא (אושרי כהן)–
יכוללשחק מ"פ של קבוצת לוחמים ועוד בתנאים הכי קשים שיש ?!"

אושרי כמובן התראיין וענה לכל המבקרים תשובה שמאוד אהבתי, הוא אמר :
"ואם הייתי צריך לשחק תפקיד של הומוסקסואל בסרט –מה זה אומר?  
שאני אצטרך לשכב עם גברים בשביל זה ?"

והוא צדק!  אושרי כהן הוא שחקן,
הוא לא צריך לחיות את החיים של כל תפקיד שהוא משחק !
זה בלתי אפשרי !! -יש שחקנים צעירים שמשחקים דמויות של מבוגרים, 
יש שחקנים גברים שמשחקים נשים, יש שחקני תיאטרון שמשחקים 
דמויות היסטוריות כמו:יצחק רבין, חנה סנש, נפוליאון וכו'.

מה שכן, תפקיד של שחקן (כמו של כותב) -
זה להיכנס לתוך העולם של הדמות אותה הוא משחק. 
במקרה של אושרי כהן -כהכנה לסרט, הוא קרא את הספר, 
ביצע שיחות עם חיילים ששרתו ב"בופור", 
ה"סט " (המוצב) בו צילמו את הסרט היה מבודד 
ובמספר פרמטרים -דמה מאוד לתנאים של ה"בופור" - 
כמובן שהפעם הסט היה בתוך מדינת ישראל.... 
ונתונים אלו הספיקו לאושרי כהן לתת ביצוע מאוד מרשים.

כמו שחקן, ככותב, אחת המשימות העיקריות , היא:
להיכנס לתוך העולם של אותו אדם עליו אתה כותב 
והאחריות שלך ככותב היא: 
לדלות ולהוציא כמה שיותר פרטים על העולם שלו- בכדי שתוכל לדעת:

האם הוא אוהב כדורגל ? -פעם בשבוע משחק בסוניפלסטישן?
או האם הוא אוהב כדורגל !?- 
כל החדר שלו בצעיפים אדום-לבן ונוסע עד רוסיה למינוס 15 מעלות,
בשביל לראות משחק ....

יש לי עוד הרבה מה להוסיף בנקודה הזו, אך 
בכדי לא לא לגרום לך "לגלול את הנשמה"...(-:

אסיים כאן,
אם בא לך לקבל עוד טיפים רעיונות וטכיקות לכתיבת סטנד-אפ
מספיקה לחיצה על הקישור הזה כאן. 

שיהיה המשך יום נעים !

ירון בוני