בעל מקצוע עושה החלטה מקצועית כאשר השיקולים שלו נעשים לפי אמת מידה המוסכמת על כלל בעלי המקצוע הספציפי. למשל במקרה של רופא אמת המידה היא הנוהל המקובל בפרקטיקה הרפואית. בשונה מבעל מקצוע אנשים העוסקים בפוליטיקה מקבלים החלטות המתבססות על דעתם האישית, על השקפת עולמם ועל אמונותיהם בנוסף לשיקולים אחרים. התוצאה היא שמה שנראה נכון לפוליטיקאי אחד לא בהכרח נראה נכון לפוליטיקאי אחר (או בכלל לאדם אחר). נבחרי הציבור במשטר דמוקרטי מקדמים נושאים הנראים להם חשובים יותר על חשבון נושאים אחרים הנראים להם חשובים פחות כאשר המשאבים מוגבלים. למשל: האם חשוב יותר להקציב יותר כסף לחינוך או יותר כסף לרווחה; האם חשוב יותר לבנות מסילת ברזל לאילת או לבנות נמל נוסף כאשר אי אפשר לבצע הכל בבת אחת. לא קיימת בחברה אנושית כלשהי אמת מידה מוסכמת לחשיבות היחסית של אלטרנטיבות והעובדה שהפוליטיקאים בוחרים באלטרנטיבה הנראית להם חשובה יותר מאחרות היא המאפיין העיקרי של החלטות פוליטיות. כיוון שלחשיבות אין אמת מידה מוסכמת אז תמיד יהיו אנשים שאינם מרוצים ממה שהפוליטיקאים מחליטים (ועושים).
לאחרונה פסק בית המשפט העליון בערעור על עתירה מינהלית עע"מ 662/11 כי יש לבנות מקווה בכפר ורדים, ובפסק הדין ניתן מקום נרחב לחשיבות של המקווה בעיני העותרים לעומת החשיבות שהוועדה המקומית בכפר ורדים מקנה לפרויקט מול פרויקטים אחרים. בפסק דין זה הכניס בית המשפט העליון שיקולים פוליטיים אל כתלי בית המשפט משום ששיקולי חשיבות מבוססים על דעות, השקפות עולם ואמונות ולא על אמת מידה מוסכמת כראוי לאנשי מקצוע כמו שופטים. על אף שבנסיבות הענין אני אישית הייתי תומך בהקמת מקווה בכפר ורדים אני חושב שאסור היה לבית המשפט העליון להתערב בהחלטות הוועדה המקומית כפר וורדים ולקבל החלטות במקומה, ובית המשפט היה צריך לומר שבשם עקרון הפרדת הרשויות הוא מנוע מלהורות לה מה להחליט.
בשנים האחרונות השופטים בבית המשפט העליון נוטים להתערב יתר על המידה בהחלטות מימשליות שאינן משפטיות ובהחלטותיהם קובעים נורמות ציבוריות חדשות תוך עקיפת הרשות המחוקקת. לפיכך יש צורך בנקיטת צעדים ציבוריים של ריסון השופטים. דרך אפשרית של ריסון השופטים היא שינויים בוועדה למינוי שופטים ולפיכך מועלית כאן הצעה בכיוון זה כדלקמן:
1. נציגי השופטים יהיו נציג אחד לבית המשפט העליון, נציג שני שופט מחוזי בדימוס והנציג השלישי שופט שלום בדימוס. נציגי השופטים יבחרו בהסכמה ע"י נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים
2. לפני מינוי של שופט בבית המשפט העליון הוועדה תקרא לו להופיע בפניה ולפרוש בפניה את השקפת עולמו ולענות על שאלות של חברי הוועדה (כמקובל לפני מינויים פוליטיים בארה"ב).
לשינוי המוצע בהרכב הוועדה יש שתי מטרות:
א. לנטרל את אפשרות הווטו שקימת היום לשופטים בבית המשפט העליון על מינוי אנשים שאינם לפי רוחם (לא משתייכים לזרם המחשבתי הרצוי בעיניהם).
ב. כיום השופטים בבית המשפט העליון רחוקים מאוד מהשופטים "בשדה" המבצעים את עבודת השיפוט השוטפת. חלק מהשופטים בבית המשפט העליון אפילו לא כיהנו מעולם בתפקיד שופט ואינם מכירים את מציאות החיים של שופט "בשדה". חלק מהשופטים בבית המשפט העליון נוטים להתערב יתר על המידה בפעילות המימשל בשם עקרונות מופשטים – מצב שגורם לשיתוק חלק מהמימשל והציבור נפגע מכך. הכנסת אנשים בעלי ניסיון שיפוטי "בשדה" לוועדה למינוי שופטים תבטיח בחירת שופטים מוצלחים יותר ומקובלים יותר על הציבור.
מטרת השינוי המוצע להתנהלות הוועדה בעת בחירת שופט עליון היא להבטיח שלא ייבחרו למשרה זאת אנשים שמאמינים כי "הכל שפיט" ואין על בית המשפט העליון שום מגבלות בקבלת החלטות.
כניסת פוליטיקה לבית המשפט העליון והתערבותו המתגברת בהחלטות מימשליות אינה רק בעיה של עקרון אלא גם מהווה מכשול להתנהלותה התקינה של המדינה ולסבל מיותר של הציבור הרחב, כי היא גורמת לשיתוק של המימשל. רק בישראל כל בעל תפקיד מימשלי צריך להתייעץ ביועץ משפטי לפני כל החלטה שהוא רוצה לקבל ומצב זה מעודד פסיביות וכיסוי תחת במקום עשיה. מי שניזוק ממצב זה הוא הציבור. הנזק שמביא בית המשפט העליון על הציבור בשיתוק שהוא גורם למימשל דומה מאוד לנזק של שביתה שגורם ארגון עובדים (בצדק או שלא בצדק). נזק זה ניתן למניעה אם בית המשפט העליון ימנע מהתערבות בענינים מימשליים שאינם משפטיים אלא משקפים השקפות עולם ואמונות של השופטים. דוגמא לנזק לציבור היא ענין המינויים של נושאי משרה והקריטריונים הצדקניים שצריך לעמוד בהם כדי להיות ראוי למינוי. לו קריטריונים כאלה היו מיושמים בעבר כנראה שלא היתה מוקמת המדינה (דוד בן גוריון שבלעדיו לא היתה קמה המדינה כנראה לא היה עומד בקריטריונים הצדקניים להתנהלות של בית המשפט העליון). מקבלי ההחלטות המימשליות צריכים לקבל החלטות במצב של אי ודאות והם גם עושים הרבה שגיאות, אבל בית המשפט אינו אמור לשמש כמבוגר אחראי ולתקן שגיאות של אנשי מימשל. תפקידו הוא לבחון חריגות מהחוק הקיים ולא להנחיל נורמות חיים חדשות.
ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)
