כיום, כבר לאחר זמן מה שבני הזוג חושדים כי ישנה בעיה, פונים לרופא מומחה בפוריות ובודקים כיצד אפשר לטפל בבעיית הפוריות, שכן ככל שירבו לעשות זאת מוקדם יותר בחייהם, כך הסיכויים להביא ילד לעולם גדול יותר. המחשור המדוייק, הטכנולוגיה והמחקרים הביאו לפריצות דרך משמעותיות בתחום ההפריות. המודעות בקרב זוגות בעלי קושי להקלט הולך ומתעצם ורבים מתעיינים ועוברים את ההליך.
בעיות פוריות יכולות לקרות מסיבות רבות הן מסיבות רפואיות הקשורות לרבייה והן מסיבות רפואיות אחרות. לעתים, לא יהיה דווקא מדובר מסיבה רפואית מסוימת בגופנו, אלא אפילו עצם העובדה כי נרצה להביא ילד בגיל מאוחר יחסית. הפתרון לבעיות פוריות הוא טיפול הזרעה או הפריה חוץ גופית.
אם ניסיתם כמה טיפולים ולא צלחתם אותם, תוכלו לפנות לטיפול באמצעות הפריה חוץ גופית, בה בת הזוג תוכל להיכנס להריון וללדת את הילד בעצמה לאחר 9 חודשים, כאשר זרע הגבר תחילה מופרה עם ביצית האישה דווקא מחוץ לגופה. לאחר מכן, הביצית מועברת לרחם. טיפול בזה מוכח כאחד הטיפולים היעילים ביותר בעלי אחוזי הצלחה גבוהים להרות.
מי יכול לעבור הפריה חוץ גופית?
בעיקרון כל אחד יכול לעבור הפריה חוץ גופית, בתנאי שבני הזוג עומדים בתנאים המתאימים לכך מבחינה רפואית. לכן טרם תחילת התהליך, או בעצם ניתן לומר שמדובר בחלק מהתהליך, עוברים בני הזוג סדרת בדיקות רפואיות על מנת לבדוק האם ניתן להתחיל בכך. האבחון מתבצע על ידי רופא מומחה לפוריות וכל התהליך מתבצע בדיסקרטיות מלאה ובליווי צמוד של הרופא המטפל.
בין הבדיקות להפריות חוץ גופיות ישנה בדיקה כללית לאישה לפני כניסה להריון, בדיקות גנטיות לשלילת מחלות תורשתיות שניתנות למניעה באבחון טרום עוברי, בדיקה למחלות מין, בדיקת זרע ושאר בדיקות נוספות הכרחיות.
במידה ובני הזוג נמצאו מתאימים לשיטת ההפריות החוץ גופיות, יהיה עליהם לעבור שמונה שלבים:
1. גירוי שחלתי להגדלת כמות הביציות
2. דיכוי ביוץ ספונטני
3. גרימת ביוץ יזום
4. שאיבת ביציות
5. הפריה במעבדה
6. גידול העוברים
7. החזרת העוברים
8. מתן תמיכות הורמונאליות.
כל השלבים הללו בהפריה מחוץ לגוף הכרחיים וחייבים להיות תקינים אחד לאחר השני, שכן ישנם לעתים סיכונים וסיבוכים בכל בהפריה חוץ גופית, זאת למרות מצב רפואי תקין של אחד או שני בני הזוג וגם אם הבדיקות המתאימות יצאו תקינות.
