הופר סימן המסחר של אדידס אך היא לא תזכה לפיצוי 

הופר סימן המסחר של אדידס אך היא לא תזכה לפיצוי
עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו מוך

בסקירה זו נתאר פסק דין שעניינו בתביעת חברת אדידס בגין הפרה נטענת של סימני מסחר רשומים שבבעלותה - הלוגו הידוע של שלושה פסים מקבילים.

בית המשפט קיבל באופן מהותי את הטענות וקבע כי מתקיימת הפרת סימן מסחר, אך נמנע מלחייב את המפר בפיצויים והורה רק על השמדת הסחורה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

מדובר בתביעה של אדידס נגד שני יבואנים ומשווקים של מוצרי הלבשה (בטש ומאיר משה שוילי), ונגד מדינת ישראל – משטרת ישראל, אשר תפסה את המוצרים המפרים.

בעניין התביעה נגד משטרת ישראל, ניתן פסק דין חלקי, לפיו ניתנו צווי מניעה וצו להשמדת המוצרים המפרים שנתפסו על ידי המשטרה, וכן חויב אחד היבואנים (מאיר משה שוילי) בתשלום פיצויים בסך 100,000 ש"ח.

פסק-הדין הנוכחי עוסק תביעתה של אדידס נגד היבואן הנוסף (בטש).

לאחר חיפוש שבוצע על ידי המשטרה בחנות B גוד ובמחסנים של בטש, בעקבות תלונה שהגישה אדידס, נתפסו חליפות ספורט, חולצות וזוגות מכנסיים שנושאים ללא הרשאה את סימן שלושת הפסים. כל המוצרים נושאים את תווית המזהה את בטש כיבואן.
נוכח העובדה שאין מחלוקת כי המוצרים יוצרו, יובאו ונמכרו לא בהרשאת אדידס, נטען כי במעשיו של בטש, נמצא שהוא מפר את זכויותיה של אדידס בסימני מסחר רשומים ומוכרים היטב, מעוול בגניבת עין וגזילת המוניטין שלה, ומתעשר ולא במשפט על חשבונה.
בטש טען כי ההגנה שמוענקת לאדידס הינה מוגבלת לאיור כפי שמופיע במדויק ובמלואו בתעודות סימני המסחר, וכי לאדידס אין סימן מסחר לגבי הצורה הגרפית של שלושה פסים מקבילים המהווה רק חלק מהאיור. נטען ששלושת הפסים אינם סימן מסחר מפורסם או מוכר היטב כשלעצמו.

דיון והחלטה:

בית המשפט ציין כי בנסח הרישום של סימני המסחר של אדידס נרשם כי: "רישום סימן זה לא יתן זכות לשימוש ייחודי בדמות חולצה/ מכנסיים אלא בצורה המופיעה בסימן".

נפסק כי אמנם בנסח הרישום לא צוין במילים כי מדובר בשלושה פסים מקבילים, אך עובדה זו אינה מובילה כשלעצמה למסקנה כי לא זו מהותו של הסימן. בנוסף נפסק כי בשורה ארוכה של פסקי דין הכירו בתי המשפט בסימן שלושת הפסים המופיע על צידם של פריטי לבוש ונעליים, כסימן מסחרי המזוהה באופן בלעדי עם אדידס.

לגופו של עניין, נפסק כי המוצרים מפרים את סימן המסחר של אדידס.

יחד עם זאת, נוכח העובדה שאיכות מוצרי בטש הינה איכות זולה ונחותה ביחס למוצרי אדידס, נפסק כי קשה להניח כי היו מי שרכשו את מוצרי בטש מתוך שסברו שהם רוכשים את מוצרי אדידס, ויותר מכך, כוונה להטעות אינה מחייבת את המסקנה כי אכן קיים חשש להטעיה, לאור זאת, קבע בית המשפט כי לא הוכח כי בטש ביצע כלפי אדידס עוולה של גניבת עין.
בנוסף בית המשפט דחה את הטענה של אדידס כי בטש בהיותו מוכר מוצרים ירודים באיכות, הוא למעשה פוגע ומדלל את המוניטין שלה, על סמך העובדה שאין מקום לקבוע שיש הטעיה של הלקוחות וגניבת עין.

בית המשפט קבע שקיימת הפרה על ידי בטש של סימן המסחר, ולכן ניתן צו מניעה המורה לבטש, להימנע בעתיד מכל שימוש בין במישרין ובין בעקיפין, במוצרים הנושאים ללא הרשאה את סימני המסחר של אדידס, בנוסף הורה על השמדת המוצרים שנתפסו ברשותו של בטש והופקדו בידי התובעות. בית המשפט לא פסק פיצוי כספי או הוצאות לטובת אדידס.

[ת.א. (מחוזי ת"א) 2028/08 ADIDAS AG ואח' נ' יעקב בטש ואח', פסק-דין מיום 30.7.14, השופטת ענת ברון. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין].