מהו מעמד החלטות בעל תפקיד שבדק הוכחות חוב כלפי המוסד לביטוח לאומי 

בעל התפקיד מאשר את תביעות החוב על פי הוראות סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה -1995 (להלן:החוק)

בסעיף 190 לחוק נקבע: "המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות סעיף 189(ג); סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד:.

בעניין בר-מימון (פשר 85/93, המ' 2303/98), קבעה השופטת שידלובסקי אור, כי המלל חייב לקבל את קביעת פקיד בית המשפט,- המנהל המיוחד- אלא אם היא נגועה במרמה או חוסר תום-לב וכי המלל מנוע מלערער על קביעות בעל התפקיד שמונה לבדיקת הוכחות החוב.

בפש"ר (ת"א) איזדורפר חיים נ' המוסד לביטוח לאומי נקבעה הלכה על ידי בית המשפט נכבד זה ( להלן:הלכת איזדורפר) שאושרה על ידי בית המשפט העליון לפיה:
;הדרך האחת והיחידה הפתוחה בפני המלל לתקוף את החלטת המנהל המיוחד, הינה לערער עליה כדין, בפני בית המשפט אשר מינה את אותו בעל תפקיד.

בעשותו כן, חלים עליו כל הדינים אשר חלים על צד אשר מערער על החלטה שיפוטית, לרבות ובעיקר שני אלו:? א. נטל ההוכחה בכל הנוגע לתקיפת החלטת המנהל המיוחד מוטלים על המלל, כרגיל במקרה של ערעור על החלטה שיפוטית. יתרה מזאת; בית המשפט יטה לכבד הכרעות עובדתיות של המנהל המיוחד, ולא בנקל יהפוך אותן.

ב. המלל כפוף למועדי הערעור המופיעים בחוק. אם השתהה ולא ערער במועד, החלטת המנהל המיוחד הופכת לחלוטה, ואין המלל יכול להשמע ולטעון כנגדה.

משנקבע כי המנהל המיוחד הינו פקיד בית המשפט והכרעתו היא הכרעה שיפוטית המועד להגשת ערעור על החלטתו נקבעה בדין לכדי 45 יום.

סיכומה של סוגיה זו היא ש-45 יום לאחר הגעת הוכחות החוב המאושרות למלל חייב הוא לעשות אחת משתיים להגיש ערעור על ההחלטה או לשלם ואם אינו עושה כן יש להגיש נגדו בקשה למתן הוראות ולחייב אותו לשלם.