חנוכה כידוע הוא זמן בו מתבוננים בענייני חינוך, אצרף מספר נקודות שעליהם אנו צריכים לחנך את הדור הבא, זה שייכנס לעולם אינטרנטי ויצטרך להתמודד עם מידע מגוון ולא מעובד... בתקופה בה המסגרות נופלות, העולם נהייה שטוח מבחינה היררכית - סמכות ההורים/מחנכים מתערערת ועוד.
דווקא חג החנוכה, הוא אחד החגים שאנו מדגישים אתהימים ההם ומשווים אותם לזמן הזה. כל זמן מאיר בתכונתו. יחד עם זאת, עקרונות הנצח של האמונה באדם באשר הוא והיכולת להוציא ממנו הרבה מעבר למה שהוא מאמין שנמצא בו - לא השתנו עם הדורות. הנה מספר נקודות למחשבה:
נחנך לשמיעה סלקטיבית, מה שמעכב צמיחה, לא נכנס ללב...
כאשר הילד בן השלוש-ארבע מעוניין לטפס על סולם גבוהה, בדרך כלל האמא נבהלת וישר צועקת: "לא, אתה לא יכול לטפס לשם. זה מסוכן". מה נכנס בראש לו?! מה הוא מבין?! שהוא "לא יכול". צריך ללמד את הדור הבא להיות עם "שמיעה סלקטיבית", כזו שלא מתייחסת ברצינות תהומית לחלקים מצמצמים של הערות.
מספרים על שני צפרדעים שנפלו לתוך כד חלב. הן לא הצליחו לצאת מהכד בעל הדפנות הגבוהות. הן קפצו וקפצו, אך פתח הכד... היה גבוהה מהן. הגיעו חברותיהן והחלו לייאש אותן, "לא תצליחו", "בחיים אף אחת לא הצליחה לצאת מכד חלב זה" וכו'. האחת, התייאשה וטבעה. הצפרדע השניה המשיכה ללא ליאות עד שהכד הפך להיות חמאה... קפצה הצפרדע ויצאה מן הכד. כששאלו אותה חברותיה מדוע היא לא התייאשה, התברר להן שהיא חירשת... פשוט, היא מעולם לא שמעה אותן מורידות לה את המורל.
אנו צריכים להיות כמו הצפרדע השניה, החירשת, זו שלא שומעת כאשר מנסים לעצור אותנו מחלומותינו! וכך גם לחנך את ילדנו.
נחנך לעשיה חיובית, לא לפאסיביות וחוסר מעש!
האם חשבת פעם מדוע תוכניות הריאליטי בטלוויזיה (כוכב נולד, המירוץ למליון, הכוכב הבא, מסטר שיף, האח הגדול וכו'...) מצליחות כל כך? מה מושך אנשים להתבונן באחרים בשידור חי (המאורגן עד הפרט האחרון על ידי ההפקה?!
על פניו התשובה היא מאוד פשוטה ו...אכזרית כאחת. הרבה יותר נחמד ונעים לא לעשות מאשר לפעול. אפילו מה שקל לעשות, קל יותר לא לעשות. וזה מה שאנשים עושים, יושבים מול המסך ו...לא עושים כלום. אמנם, לעיתים צריך הפסקה יזומה כדי לשחרר לחץ, כדי להוריד הילוך במאמץ האין סופי, אך יחד עם זאת, עולם הפרסומות מגלגל כסף רב סביב התוכניות המוזכרות לעיל, ואלו אינם בהכרח תכניות עם עודף מאמץ (או אנטילגנציה) מצד הצופה.
אנו רוצים שהדור הבא יגיע רחוק, זה לא יקרה אם הוא יבזבז שעות של ,כלום עשייה' בבהייה במסך המדומם אותו לשיתוק.
להפיק מהדרך, מהתהליך – לא רק מהתוצאה!
עץ הבמבקו הסיני, ידוע ככזה המצריך במשך חמש שנים להשקות ללא כל תוצאה הנראית לעין. לאחר זמן ארוך (ומתיש) זה, הבמבוק צומח, תוך פרק זמן קצר של מספר שבועות – לגובה מדהים של 25-30 מטר!!! זה לא קורה בלי ההשקעה ארוכת השנים, הסיזיפית, המאומצת, שנעשית לכל אורך השנים הראשונות בהן לא רואים שום תמורה למאמץ הרב.
על אותו משקל, כדי להצליח בחיים, אנו צריכים לחנך את הדור הבא להשקיע בתהליך אותו הם עוברים. אי אפשר לקום יום אחד ולצפות שיצליחו לגדול לגובה רב ללא השקעה ראשונית. לצורך כך יש מאמץ שנעשה וכל האנרגיה שהושקעה לכל אורך התהליך, היא זו המביאה אותנו להצלחה!
צריך לדעת גם ליהנות מהמסלול אותו עוברים לקראת אותה הצלחה. מסלול המכשולים הוא זה שמטמיע בנו את הכוחות, בונה בנו את היכולת להתמודד עם האתגרים.
מה למדתי מהתהליך שעברתי?!
יש עוד כמה תחומים אותם צריך להטמיע בדור הבא, במיוחד בעולם שנגלה לנגד עיננו, עם כל המידע הנגיש וזמין בכל מקום, הדורש סדר פנימי וקביעת סולם ערכים שבו יוכל המתבגר לצמוח ולגדול, פירוט וכיוון תוכל למצוא בלחיצה על הקישור כאן.
עלינו לזכור תמיד כי איננו מחנכים לבינוניות, אלא להצלחה מרבית, כזו השואפת לטוב ביותר.
בהצלחה עם הדור הבא!
ב"מאבק" על ליבו של התלמיד – אפשר לגבור (בקלות) על ה"סמארטפון"!!! רוצה גם אתה לנצח? הנה קישור לקבלת פרק בחינם מהספר "לגעת בעתיד". הנה הזדמנות להיות חלק מהקהילה שלנו.
