עיקרי המודל הפיזיקאלי המוצע
מזה שנים רבות הושקעו מאמצים למצוא את תיאורית השדה המאחדת. זו אמורה להיות התיאוריה שתסביר ותמצא את המכנה המשותף שבין השדות הפיזיקאליים השונים. נראה שהציפייה מזה שנים רבות היא למודל מתמטי והסברי מאחד, אך עד היום לא נמצא מודל שכזה. במקביל עולות בעיות שונות מהמודל הסטנדרטי של אי התאמה בין התצפיות ובין הניבוי של התיאוריות הקיימות. בכדי לספק פתרון לסתירות אילו הומצאו מדי פעם ישים פיזיקליים חדשים. ישים אילו היו אמורים ליישב את אי ההתאמה בין הניבוי לבין הממצאים האמפיריים בפועל. במהותם הישים הפיזיקאליים האלו הם ישים שנחשבים לאלמנטאריים, משמע ישים שנוצרו ספונטאנית על ידי הטבע ולא תרכובות שנוצרו בדרך אבולוציונית. למרות זאת מידת מורכבותם ומידת מורכבות המנגנון באמצעותו הם פועלים היא רבה ובלתי סבירה יותר ויותר ככל שמומצאים ישים חדשים. ישנם כאילו שמתמלאים פליאה נאיבית ואומרים שהדבר מעיד על כך שהטבע הוא מופלא לא רק מיכולת תצפיתנו אלא גם מיכולת בינתנו. ישנם אחרים שסבורים שאם המטפיזיקה הנוכחית היא כל כך טעונה באיכויות מיתולוגיות ולא סבירה יש להמציא מטפיזיקה סבירה חדשה שתעמוד בקריטריונים של פשטות, מיעוט בהנחות יסוד ויכולת הסבר והבנה וכך תזכה גם במאפיינים של היתכנות גבוהה וסבירות.
נראה שככל שאתה משתייך יותר לתחום הפיזיקה ולקהיליית הפיזיקאים כך אתה כבול יותר למונחים של הפרדיגמה הקיימת ומחויב אליהם. לעיתים אתה תלוי בהם לפרנסתך, לקידום מעמדך האקדמי ולצורך פרסומים בתחום ולעיתים גם לצורך התקדמות אקדמית פורמלית כגון השלמת עבודת דוקטורט. זאת הסיבה לכך שסביר שאדם שבא מתוך הקהילייה האקדמית יחשוש יותר למרוד בעקרונות הבסיסיים המאפיינים את הפרדיגמה הנוכחית ולהציע מהפיכה שהיא ממש רדיקאלית. המדובר הוא לגביו בלקיחת סיכון עצום שעלול לעלות לו במעמדו ובסיכויי התקדמותו. הקהילייה עצמה תחשוש ליטוש את הספינה המקרטעת של הפרדיגמה הקיימת מחשש שבלעדיה יוותרו ללא דבר. משום כך סביר להניח שבמידה ויהיה כיום אדם שיעורר את המשבר באופן יזום הוא לא יהיה חלק מהקהילייה האקדמית הפיזיקאלית. הפרדיגמה הנוכחית מספקת למדי מבחינת יכולת הניבוי של התיאוריות וצרכים פרגמטיים שונים ואווירת המשבר בתחום אינה חזקה מספיק בכדי לזרוע את הניצנים למהפכה מדעית מידית. לדעתי קיימת תמיד הרתיעה משינוי רדיקאלי שחלקה הגדול מתבסס על חששות שאינם רציונאליים ועל דעות קדומות. אני סבור שבמידה ויאומץ המודל המוצע לא רק שהפיזיקאים לא יפגעו מכך אלא שתהיה התרחבות בלתי רגילה בהיקף המחקרים וההתפתחות המדעית וייווצר שיפור עצום הן במעמדם והן בהיקף האפשרויות המלהיבות שתפתחנה בפניהם. יש לצפות שתתגלינה תופעות חדשות רבות ונתוני תצפית חדשים רבים שכן התצפית מושפעת מהמודל ומהתיאוריה הרבה יותר מאשר המודל מושפע מהתצפית. למשל, אחרי שג'ון דלטון גילה בתחילת המאה ה19 את המשקל האטומי ואת מהות התגובות הכימיות "השתנה" פתאום הרכבן הכימי של תרכובות שקודם לכן נחשבו לידועות היטב. עידן הנאורות של סיום תקופת ימי הביניים הביא להתקדמות מדעית ופילוסופית מואצת וכיום הציפייה היא לעידן נאורות נוסף, משמע עידן הנאורות שלאחר ההייטק.
ניתן להבין מכך שהיינו רוצים לעורר מחדש את אווירת המשבר המדעי. לשם כך רצוי אולי לחזור אל המשבר המדעי האחרון שהיה רדיקאלי ומהותי. משבר זה נגע בעיקר למהות האור ולמהות האתר. לצערנו אין כיום ויכוח ער בנושאים מהותיים אלו כפי שהתקיים בשלהי המאה ה19. במוקד המחלוקת עמד נושא האתר. האתר נחשב עד אז לחומר בלתי נראה ורציף שממלא את היקום. מקור השם הוא במיתולוגיה היוונית בה האתר(ether ) היה האוויר הטהור אותו נשמו האלים. היו כאילו שצידדו בקיום האתר בתוקף והיו אחרים ששללו את קיומו. הוויכוח לגבי האתר היה למעשה גם ויכוח לגבי מהות האור: האם האור הוא גל שנישא על גבי האתר או שהוא פוטון שנע בתוך ריק. נראה שבכדי ליצור כיום משבר מדעי פעיל צריך לעורר מחדש את המחלוקת בנושא האתר.
כאמור, בתקופה המשבר המדעי הגדול האחרון ההתלבטות הייתה בין אחיזה בתיאוריית האתר ובתיאוריה הגלית של האור לבין שלילת האתר והתיאוריה של הפוטון כעומד בשורש מהות האור. הניסוי שבוצע על ידי מייקלסון ומורלי ב1887 היווה בדיעבד מעין ניסוי מכריע שצידד באי קיומו של האתר . במקור ניסוי זה התיימר לאפשר את מדידת מהירותו של כדור הארץ. ההנחה הבסיסית שעמדה בשורש הניסוי הייתה שהאתר קבוע ביקום והאור נע על גבי האתר. כיוון שכדור הארץ נע לכאורה ביחס לאתר במהירות קבועה צפוי היה שתנועתו תשפיע על מהירות האור ביחס למהירות כדור הארץ. אם למשל נקרין את האור בכיוון תנועת כדור הארץ צפוי שמהירותו הנמדדת היחסית של האור ביחס לכדור הארץ תהיה מהירות האור המוחלטת פחות מהירות כדור הארץ. כאשר אנו בוחנים כיום ניסוי זה בעיניים ביקורתיות, הנחות היסוד שלו נראות פשטניות ומופרכות מיסודן. כדור הארץ אכן נע סביב השמש אך הפלטפורמה עליה הוא נע נעה גם היא. השמש מקיפה את גרעין גלקסיית שביל החלב במהירות 270 ק"מ לשנייה בקירוב. גם גלקסיית שביל החלב נעה כנראה ביקום סביב גרעין משוער של המגה גלקסיה וכיוצא בזה. לכן מלכתחילה הניסוי לא יכול היה למדוד את מהירותו של כדור הארץ ביחס למערכת השמש אלא מהירות משוקללת משוערת ביחס ליקום שמורכבת מרכיבים רבים שחלקם אינם ידועים לנו עד היום. כשניתחו את תוצאות הניסוי בדיעבד ובחנו את האפשרויות השונות לגבי מהות האור, נוכחו התאורטיקנים שגם אם נאחז בתיאוריה של האור כפוטון ובהנחה של אתר קבוע ביקום, צפוי שאם נקרין את האור בכיוון תנועת כדור הארץ מהירותו יחסית לכדור הארץ תהיה נמוכה יותר מאור שיוקרן אנכית לכיוון תנועת כדור הארץ וזאת עקב השפעת רוח אתר משוערת שתפעל עליו במהירות נגדית שקולה למהירות כדור הארץ. מעניין שלא התקיים במקביל לכך דיון על השלכותיה האפשריות של רוח אתר שכזו על כל האובייקטים האחרים שנמצאים על פני כדור הארץ. הניסוי שנעזר במכשיר בשם אינטרפרומטר גילה כי מהירות האור היא קבועה ביחס לכדור הארץ בכל כיוון שנקרין אותו. נבע מכך, אם כן, שלגבי כל מודל אפשרי של מהות האור האפשרות של קיום אתר קבוע ביקום באה בסתירה לתוצאות הניסוי. ניסוי זה נחשב לניסוי מכריע שהוביל לשלילת הנחת קיומו של אתר קבוע ביקום ולמעשה לשלילת הנחת קיומו של האתר בכלל. באותה התקופה אף אחד לא העלה בדעתו את ההשערה שיתכן שקיים אתר דינאמי שנע בחלל וצמוד לתנועת כדור הארץ. לא שיערו בכלל את היתכנות קיומו של האתר כסוג של חומר שניתן להפרדה ולהבדלה מחלקים אחרים שלו בדומה לאוויר , אלא הניחו את קיומו אך ורק כישות רציפה וחסרת תנועה שממלאה את היקום. כך נתנו לו מבלי משים תכונה אלוהית וכך שימרו את המאפיינים המיתולוגיים שלו שיוחסו לו עוד מתקופת המיתולוגיה היוונית. התפיסה הבסיסית והמסורתית של האתר הייתה אם כן של חומר בלתי נראה שממלא את היקום. משום כך שלילת הנחת קיומו של אתר קבוע ביקום הובילה כהכרח לוגי לשלילת קיומו של האתר בכלל.
זו הייתה הקרקע שהובילה למשבר מדעי עמוק בפיזיקה של סוף המאה ה19 ומשבר זה היווה קרקע נוחה לצמיחת תורת היחסות הפרטית. מאז לא הועלה מודל מקובל חדש של האתר. איינשטיין אמנם האמין כי חייב להתקיים אתר בכדי לאפשר את מעבר קרני האור ובכדי להוות פלטפורמה ל"מרחב זמן" אך הוא לא ניסה במקביל ליישב את הסתירה שעלתה לכאורה בין מודל האתר המסורתי לבין תוצאות הניסוי של מייקלסון ומורלי. במקביל לכך המודל הסובייטי שהתנגד לתורת היחסות המשיך להחזיק בתיאורית האתר עד שנות השלושים של המאה הקודמת אך גם הוא נאחז בתיאוריית הפלוגיסטון שהופרכה זה מכבר. המודל המוצע מסביר את מהותו של האתר בדרך שונה מכל הסבר שהוצע בעבר. הוא מסביר גם את המנגנון שגורם לצמידות האתר הארצי הדינאמי לתנועתו של כדור הארץ. המודל המוצע של האתר מצליח להסביר את כל הידוע לנו כיום על תכונותיו של האור. בנוסף לכך הוא מצליח להסביר בדרך פשוטה את תופעות השדה כולן.
לכן אנו מציעים לפתוח כיום מחדש את המשבר המאתגר והמסקרן שהתקיים בשלהי המאה ה19 ולהציע מודל חלקיקי חדש שאינו סותר את מודל האטום , מרחיב אותו ומשלים אותו באופן שמאפשר לו להתמודד מול כל אי ההתאמות והסתירות שהתגלו בו בשנים האחרונות.
מזה מספר שנים ותוך פיתוח המודל אני משוכנע שמצאתי את הבסיס לתורת השדה המאחדת. המטפיזיקה המוצעת מצליחה לדעתי להסביר באופן ברור ופשוט את כל תופעות השדה. ככל שחשבתי על הדברים נוכחתי שהמודל המוצע שמבוסס על המטפיזיקה הזו מתיישב היטב עם מכלול התצפיות הקיימות, עם תוצאות הניסויים שבוצעו בעבר ועם התוצאות המשוערות של ניסויים מחשבתיים מוצעים שאותם צריך לבדוק מחקרית. היא מסבירה בהסבר פשוט וסביר את התופעות החשמליות והאלקטרומגנטיות, את דרך פעולת המגנט, את כוח הכבידה, את חוקי הגזים, את מקור האנרגיה הגרעינית, את התנהגות האור, את גלגולי האנרגיה, את "מחזור החיים" של כדור הארץ ושל האטומים, את מהות החומר האפל והאנרגיה האפלה, את מהותו של "בוזון ההיגס", את הקוטביות המגנטית של כדור הארץ ומכלול תופעות נוספות. ההסברים שנובעים מן המודל הם פשוטים ובהירים ברמה המנגנונית והמכאנית. זהו דבר שקשה לאומרו לגבי התיאוריות הקיימות. ההסברים שלהן נראים מאולצים ובעלי איכות של "אד הוק" כפי שתיאר זאת תומאס קון בספרו "המבנה של מהפיכות מדעיות". כאמור ככל שמתגלות עובדות מטרידות נוספות כך "מתגלים" במודל הסטנדרטי חדשות לבקרים חלקיקים אלמנטאריים חדשים אשר מתחרים ביניהם במידת מורכבותם הבלתי סבירה ובמידת המופרכות שלהם
התיאוריה המוצעת מסתמכת על מספר הנחות יסוד מצומצם ביותר. באמצעותן היא יכולה לאפשר את יצירת תורת השדה המאחדת. הכלי העיקרי שלה שונה מאשר הכלי המרכזי ששימש את הפיזיקאים התיאורטיים עד כה, משמע הכלי המתמטי. על פי השיטה הקיימת ליצירת מודלים שהחלה עוד בתקופתו של ניוטון , התצפית האמפירית הובילה ישירות לחוקים מתמטיים או להשערה בדבר קיומם של ישים פיזיקליים תיאורטיים. לעומת זאת הכלי העיקרי של המודל המוצע היא המטפיזיקה. המטפיזיקה כוללת השערות בדבר ישויות תיאורטיות שבשלב זה אינן ניתנות לתצפית. כלומר הן מעבר ליכולת התצפית הפיזיקלית כרגע, אך משוער בכל זאת שהן קיימות בטבע. הישות המטפיזית עשויה לספק לנו ידע משוער בדבר המנגנון שעומד בשורש התופעות שבטבע ועשוי להסבירן מנגנונית ומכאנית. ישות מטפיזית מוצלחת ביותר ששוערה בעבר היא האטום.
כאשר אנו משערים לגבי ישויות שנוצרו ספונטאנית מתוך הטבע חשוב שהן תהיינה פשוטות ביותר. מאוד לא סביר שהטבע ייצור באופן ספונטאני צורות מורכבות, מתוך תהליכים שכתולדה לוגית חייבים גם הם להיות מורכבים. בהתאם לכך בחרנו בצורות פשוטות להצטברות החומר ותהליכים משוערים פשוטים שיוצרים את הצורות האלו. הצורה הכדורית היא הפשוטה ביותר. הדינאמיקה שיוצרת את התופעות אמורה גם היא להיות פשוטה. רצוי שהכוחות הבסיסיים יהיו כוחות דחיפה בלבד. סביר שהצורה של החלקיקים הבסיסיים שנוצרים באופן ספונטאני על ידי הטבע תהיה כדורית ולא יהיו בתוכם כל מיני איברים שונים ומשונים. איברים וחלקים שונים אמורים לאפיין יותר מכונות מעשה ידי אדם או יצורים חיים ביולוגיים (כולל צומח) שהם תוצר ביולוגי גנטי. תיאורו המשוער של האטום על פי מודל האטום הסטנדרטי הוא מורכב מדי לטעמנו ואינו סביר לגבי ישות שנוצרה ספונטאנית על ידי הטבע. חשוב להכיר בהבדל שבין ישים בסיסיים שנוצרים על ידי הטבע כגון הכדורים הטבעיים, לבין תרכובות שונות שנוצרות בהמשך מכדורים אילו . הכדורים הטבעיים נוצרים לדעתנו ספונטאנית על ידי הטבע ולכן המבנה המשוער שלהם והדינאמיקה שיוצרת את המבנה צריכים להיות פשוטים ביותר. האובייקטים שנוצרים על ידי כדורים אילו הן תרכובות שנוצרות בדרך אבולוציונית והן יכולות להיות מורכבות ביותר. הדבר מתקיים לא רק לגבי תרכובות ביולוגיות אלא גם לגבי דומם שנוצר בהדרגה על ידי הטבע וגם כשמדובר במכונות מעשה ידי אדם. אסור להכליל מכך ולשער שגם חלקיקים אלמנטאריים אמורים להיות מורכבים באותה המידה. משוער שהחלקיקים האלמנטאריים לא נוצרים בדרך אבולוציונית אלא בהתרחשות ספונטאנית ומהירה בטבע. בהמשך הם יכולים לעבור גלגולים ושינויים תוך התקבצותם לתרכובות שונות ומשוער שגם תוך כך הם אינם משנים באופן מהותי את המבנה הבסיסי שלהם.
לאור זאת כיצד נחליט בדבר מהותם המשוערת של חלקיקים אלמנטאריים, משמע ישים מטפיזיים קבילים שראויים לעמוד בשורש כל תצפיות השדה? הדבר החשוב ביותר שברצוננו להדגיש הוא שישות מטפיזית לא אמורה להיבחר על פי קרבתה לתצפית כלשהי. היא אמורה להיבחר על פי קריטריונים מדוקדקים שאת חלקם ציין קון משמע פשטות, מיעוט בהנחות יסוד, יכולת להסביר תופעות ופוריות. רק לאחר יצירתה בהתאמה לקריטריונים ננסה לבדוק את פוריותה משמע יכולתה לנבא ולהסביר את עולם התופעות. נראה שהמדענים כיום יוצרים ישויות מטפיזיות על פי התצפיות בכדי ליישב חוסר התאמות בין ניבוי התיאוריה הקיימת לבין התצפית בפועל. הישויות התיאורטיות שממוצאות באות ליישב את אי ההתאמות בין התיאוריה הקיימת לבין התצפיות בפועל. הן מאפשרות אולי את יישוב התצפית עם התיאוריה, אך אינן עומדות בקריטריונים של מטפיזיקה קבילה. קון כינה פתרונות מעין אילו בשם פתרונות בדיעבד, משמע פתרונות אד הוק. כאשר אנו מנסים ליישב את הסתירות שהתגלו כיום, אנחנו בוחרים בדרך אחרת מאשר פתרונות אד הוק ואומרים שהמטפיזיקה העכשווית אינה עולה בקנה אחד עם התצפיות והתגלו חוסר התאמות מהותיות מספיק בכדי להצריך שינוי מהותי ורדיקלי במטפיזיקה הקיימת. חוסר העקביות שלה גורם כיום לתיאורטיקנים הפיזיקליים ליצירת עוד ועוד ישויות מטפיזיות בלתי סבירות בעליל. לכן צריך להמציא מטפיזיקה אחרת ששונה באופן מהותי מהמטפיזיקה הקודמת ושתעמוד בקריטריונים של סבירות, פשטות, מיעוט בהנחות יסוד והיתכנות יצירתה באופן ספונטני על ידי כוחות הטבע. האטום כפי שהוא מתואר כיום על ידי המודל הסטנדרטי מורכב מחלקים שונים ומשונים שאינם עולים בקנה אחד עם היתכנות של יצירה ספונטאנית על ידי הטבע. חלקיק ההיגס ,למשל, הוא אפילו מורכב יותר מהאטום ומנגנון הפעולה שלו מסובך יותר מהמכונות המורכבות ביותר שיצרנו עד היום. גם הוא אינו עולה בקנה אחד עם היתכנות יצירתו באופן ספונטאני על ידי הטבע. על פי המודל הנוכחי מדובר בחלקיק שנוצר רק בתנאים מסוימים מאוד של שבירת הסימטריה , מתחבר בדרך לא מובנת להדרון ומקנה לו דרך מנגנון לא מובן מסה ספציפית על פי מאפייניו של ההדרון. לדעתנו סביר יותר שהטבע היה יוצר ספונטאנית כדורגל מאשר את חלקיק ההיגס. בכלל חלק גדול מהישים התיאורטיים של הפיזיקה המודרנית הם ישים לא סבירים בהיבט היווצרות ספונטאנית על ידי הטבע ששוערו בראש ובראשונה בכדי ליישב בין הניבויים התיאורטיים לבין הממצאים התצפיתיים בפועל. קון כינה כאמור ישים תיאורטיים מסוג זה בשם פתרונות אד הוק והציע שלא לקבל אותם. המיתולוגיה המונחת כיום בשורשה של הפיזיקה המודרנית סבוכה לטעמנו הרבה יותר מאשר זו שנמצאת בטרילוגיית שר הטבעות. לדעתנו במודל המוצע יצרנו מטפיזיקה שמסוגלת להסביר את כל תופעות השדה בהסבר פשוט. היא גם מתיישבת עם כל התצפיות ועם כל תוצאות הניסויים שידועים לנו. אנו מציעים בנוסף ניסויים מכריעים שעשויים להמחיש את עליונותה של המטפיזיקה המוצעת ושל המודל המשוער שנבנה על יסודותיה על פני המודלים שקיימים כיום. העליונות נעוצה לטעמנו בפשטות המטפיזיקה, באסתטיות ופשטות המנגנונים המשוערים לתופעות הטבע השונות, משמע תופעות השדה ובהתיישבות עם מכלול תצפיות שחלק גדול מהן איננו מובן או מוסבר על ידי המודל הסטנדרטי ואף תיאוריית היחסות כיום. המודל מסביר את כוח המשיכה, את החומר האפל, את האנרגיה האפלה ולמעשה את כל תופעות השדה מבלי להזדקק לישים מיתולוגיים לא סבירים שלא סביר שנוצרו ספונטאנית על ידי הטבע.
ההנחה הבסיסית שלנו היא שטבעו של החומר הוא להצטבר בטבע בצורה של כדורים טבעיים. הכדורים הטבעיים נוצרים מתוך היווצרותן של מערבולות. תהליך היצירה של הכדור הטבעי כפי שאנו מתארים אותו הוא פשוט ביותר וניתן להבנה ללא קושי. המערבולת יוצרת את גרעין המערבולת וגרעין המערבולת משמר את קיומה של המערבולת לאורך זמן בדרך שגם אותה אנו מסבירים. אנו טוענים גם שישנם כדורים טבעיים שקטנים מרמת הגודל של האטום ברמת גודל אחת או בשתי רמות. בהיבט הלוגי אנו מפעילים כאן תהליך חשיבה אינדוקטיבי פשוט שאומר שאם ישנם ביקום כדורים טבעיים שהם עצומים מאתנו בשתי רמות גודל כגון הגלקסיה אין סיבה שלא יהיו ביקום גם ישים שקטנים מאתנו ומהאטומים שמרכיבים אותנו ברמת גודל אחת או יותר. קיים גם יחס קבוע בין רמות הגודל השונות שאנו משערים שמתקיים כנראה גם לכיוון הקוטן. בכוכב יש כ 1011 אטומים ובגלקסיה יש כ1011 כוכבים. אנו יכולים לצפות כיום ב 1011 גלקסיות בקירוב וייתכן שהן ומרכיבות את המגה גלקסיה אליה אנו משתייכים. לכן נשער שהכדורים הטבעיים מרמת גודל 1- קטנים בערך פי 1011 מהאטום.
חשוב לזכור שאין לנו שום עדות תצפיתית או מחקרית כלשהי שאל כלשהו או ישות עליונה אחרת הציבו אותנו בני האדם במרכז היקום. לכן גם האטומים שמרכיבים אותנו אינם בהכרח הכדורים הבסיסיים הקטנים ביותר שמרכיבים את כל היקום. עלול להתברר לנו שאנו פרט שולי ביותר בתוך כל המכלול הענק והמגוון מאוד של היקום. פרט שמסוגל לתפוס ישירות או באמצעות מכשור רק את האובייקטים הקרובים אליו ביותר ורלוונטיים לקיומו ולא מעבר לכך. לכן עלינו להשתחרר מכבלי התפיסה האגוצנטרית שמקנה כביכול לנו ולתפיסתנו מעין אוטוריטה שמאפשרת לה לקבוע מה מתקיים ביקום ומה לא מתקיים. ניוטון תיאר זאת יפה ובדרך פואטית. הוא אמר שאנו דומים לילד קטן חסר ידע שניצב על שפת האוקיאנוס הגדול. הילד מרים מספר צדפים וחושב שהם הגופים היחידים שנמצאים בתוך כל האוקיאנוס. הוא אינו יודע דבר על הלווייתנים הענקיים או על הפלנקטון הזעיר. באופן דומה גם אנחנו ניצבים על גדותיו של היקום הענק ומבחינים במספר עצמים שסובבים אותנו ומכאן מסיקים כי הם העצמים שמאכלסים את כל היקום. גם אנחנו איננו יודעים דבר על אובייקטים כבירים בהרבה מהגלקסיות שסמויים מעינינו או על אובייקטים זעירים בהרבה מהאטום שגם הם סמויים מעינינו. יתכן שחלק מהאטומים שלנו מהווים עולמות בפני עצמם עליהם חיים יצורים זעירים שמורכבים מכדורים טבעיים ברמת גודל 1-. את היצורים האלו אין לנו כל סיכוי לראות בשלב זה ובכל זאת יתכן בהחלט שהם קיימים. מושג מטפיזי אמור להיבחר בראש ובראשונה על פי קריטריונים של פשטות, סבירות, מיעוט בהנחות יסוד בלתי סבירות ומיתולוגיות ,יכולת הסבר ופוריות מחקרית, משמע התיישבות עם תוצאות מחקר עכשוויות ועתידיות. הוא לא אמור להיבחר רק על פי קרבתו ליכולת התצפית העכשווית שלנו. לכן אנו מרשים לעצמנו לטייל במחוזות הדמיון והיצירתיות ולשער השערה שנראית בתחילה כמופרכת על פניה אך במחשבה מעמיקה מסתבר שהיא אינה כזאת. השערה זו היא שקיימים כדורים טבעיים שקטנים מהאטום. קטנים ממנו לא רק במעט, אלא קטנים מהאטום ברמת גודל אחת או יותר. איננו מקבלים את ההנחה כי האטום הוא החלקיק הבסיסי הקטן ביותר בטבע והוא זה שמרכיב את כל שאר הישים ביקום. אנו מניחים כי במרחב ישנם כדורים טבעיים מרמות גודל שונות שחלקן קטנות מרמת הגודל של האטום. הבסיס להשערתנו הוא תהליך אינדוקטיבי שלאחריו אנו מבצעים דדוקציה.
תצפית בכדורים הטבעיים הידועים לנו מעידה על כך שלכולם יש מבנה דומה של גרעין שמוקף במעין מערבולת ולוויינים: לאטום ישנו גרעין המוקף באלקטרונים. לכדור הארץ גרעין שמוקף בירח. לשמש גרעין שמוקף בכוכבי הלכת. לגלקסיה גרעין שמוקף בכוכבים ובאטומים. הלוויינים והכדורים הטבעיים שקטנים מכדור האם ברמת גודל אחת של כל אחד מהכדורים הטבעיים שהזכרנו מקיפים את הגרעין שלהם עד למרחק גדול יחסית ובמהירות ניכרת. אי אפשר להסביר את מהירות ההקפה הזו על פי חוקי התנועה של ניוטון ולכן משערים כיום את קיומו של החומר האפל. השערה זו נוצרה בכדי להסביר את עוצמת המשיכה של הלוויינים והכדורים הטבעיים שקטנים ברמת גודל אחת (כגון האטומים במקרה של הכוכב) אל הגרעין עד למרחקים גדולים. למשל, לא ברור מדוע אטומים וכוכבים שמרוחקים מרחק כביר מגרעין הגלקסיה עדיין נמשכים אל גרעין זה בכוח משמעותי ומקיפים גרעין זה במהירות כה גדולה.
בשעה שאנו משערים את קיומם של כדורים טבעיים שקטנים מהאטום ברמת גודל אחת אנו משערים למעשה את קיומו של הכדור הטבעי שמרכיב את מה שמכנים כיום בשם החומר האפל. חומר זה מרכיב כפי הנראה את המערבולת שיצרה את הכוכבים ואת כדור הארץ בפרט. מערבולת יכולה להיווצר היווצרות ספונטנית. הדבר קורה בשעה שנוצרים באזור מסוים במרחב מעין שקעים ברומטריים, אזורים של תת לחץ. תת הלחץ יכול להיות של אטומים ואז הוא עשוי ליצור רוחות מערבוליות כגון הטורנדו. במידה ומדובר בשקע כביר ובמערבולת עצומה שקע כזה יכול ליצור את הגלקסיה. מערבולות ענק של חלקיקים מרמת גודל 1- הם אילו שיוצרות להשערתנו את הכוכבים. אזור של שקע ברומטרי של כדורים טבעיים מרמת גודל 1- מושך אליו את החלקיקים המקיפים אותו והם מתנקזים אל תוכו במבנה של מערבולת בדומה למערבולת שנוצרת במים בשעה שהם מתנקזים אל פתח ניקוז הכיור. המערבולת סוחפת בדרכה כדורים טבעיים הגדולים מהכדורים המרכיבים אותה ברמת גודל אחת משמע אטומים . כדורים אילו מתקבצים באזור מרכז המערבולת לצורת כדור שהיא גרעינו של הכדור הטבעי שנוצר בסופו של התהליך מתוך המערבולת. כדור זה גדול בשתי רמות גודל מן הכדורים הבסיסיים שמהווים את המערבולת שלו. לדוגמא, הגלקסיה שלנו נוצרה מתוך שקע ברומטרי עצום של אטומים. מסביב לשקע זה נוצרה מערבולת של אטומים. מערבולת זו סחפה כוכבים לעבר מרכז השקע. כוכבים אילו יצרו את גרעין הגלקסיה. ומה לגבי הכוכבים?. נראה שהמערבולת שיצרה את הכוכבים היא מערבולת של כדורים טבעיים שקטנים ברמת גודל אחת מהאטום. נכנה אותם בשם כדורים טבעיים מרמת גודל 1- . האטומים אינם אם כן הכדורים הבסיסיים שמרכיבים את כדור הארץ והם פשוט כדורים טבעיים שנסחפו על ידי המערבולת בתוך תהליך התערבלותה לכיוון המרכז. גרעין כדור הארץ שכולל גם את האטמוספרה למרות שהיא נמצאת במצב גזי. נראה שבדרך כלל גרעין המערבולת הוא זה שמשמר את הדינאמיקה של המערבולת. הוא משמש כמלכודת ומעין משאבה לכדורים הטבעיים שיוצרים את המערבולת והוא נותן לה מתוך תנועת הספין שלו גם מעין דחיפה סיבובית מכיוון ליבתה. המנגנון שמאפשר זו מתואר מילולית וגרפית בספר "צל האטום". בכדור הארץ למשל, גרעין הכדור כולו נע למעשה בתנועת ספין שמשמרת את הספין של האטמוספרה. הספין של האטמוספרה מניע כנראה את שכבת הכדורים הטבעיים מרמת גודל 1- שמקיפה אותה וכן הלאה. במקביל נוצרת מתוך הגרעין גם דינמיקה של משיכת כדורים טבעיים מרמת גודל 1- לכיוון ליבת הגרעין. בספר אנו ממחישים איך גרעין כדור הארץ שואב לתוכו כדורים טבעיים מרמת גודל 1- באמצעות מעין תעלות שנוצרות על ידי המערבולות שמקיפות את האטומים שמרכיבים את הגרעין. גרעין כדור הארץ גם פולט מתוכו כדורים טבעיים מרמת גודל 1- אך בקצב נמוך בהרבה מקצב השאיבה . בסך הכול נוצרת דינאמיקה של נהירה מתמדת של כדורים טבעיים מרמת גודל 1- לכיוון ליבת גרעין כדור הארץ שיוצרת את כוח הכבידה ומשמרת בכך גם היא את הדינאמיקה של המערבולת.
אם כן אנו מרחיבים במודל זה את טווח רמות הגודל של הכדורים הטבעיים: בצד הכביר של הספקטרום אנו מניחים את קיומה של המגה גלקסיה שמורכבת מגלקסיות שמרכיבות את הגרעין שלה וכוכבים שיוצרים את המערבולת שלה. בקצה הזעיר של הספקטרום אנו מניחים את קיומם של כדורים טבעיים מרמת גודל 1- ו2- . הכוונה היא לכדורים טבעיים שקטנים ברמת גודל אחת ובשתי רמות גודל מהאטום שאותו אנו מגדירים ככדור טבעי ברמת גודל 0. הנחת קיומם של כדורים טבעיים היא הנחה פשוטה וסבירה מבחינה מטפיזית. היא אינה דורשת יותר מההנחה הפשוטה כי טיבו של החומר בטבע להצטבר בצורה של כדורים טבעיים וכי איננו יכולים לדעת כיום כמה רמות גודל של כדורים טבעיים כאילו קיימות ביקום. אנו יכולים לצפות רק ברמות הגודל שקרובות אלינו ולא מעבר לכך. כלומר אנו יכולים לצפות כיום בכוכבים, בגלקסיות וגם ב"צלו של האטום" .
את האטום שיער דמוקריטוס במאה הרביעית לפני הספירה. במאה ה18 דלטון הראה כיצד הישות המטפיזית הזאת יכולה להסביר תגובות כימיות ולנבא את תוצריהן. רק לאחרונה התאפשר לנו לצפות בדרכים עקיפות באטום .מסתבר אם כן שייתכנות הנצפות של האטום לא הייתה ההצדקה המטפיזית להשתמש בו בתקופות בהן הוא נוצר כמטפיזיקה. באופן דומה להשערת דמוקריטוס מותר גם לנו לשער כיום את קיומה של רמת גודל של כדורים טבעיים שקטנה מהאטום. זו השערה פשוטה וחסכונית בהנחות יסוד. אנו גם מראים עד כמה הישות הזאת היא פורייה מבחינת היכולת שלה להסביר ואף לנבא תופעות שונות. אנו טוענים שהיא יכולה להיות אבן היסוד להסבר תופעות השדה כולן על פי יסוד אחד משותף לכל התופעות הידועות לנו והחוקיות שידועה לגביהן. כך היא עשויה לאפשר את יצירת תיאוריית השדה המאחדת. כיום לאחר שחשבנו זמן רב על עולמנו כמורכב מכדורים טבעיים מרמת גודל 1- ו2- ועל ההסבר לתופעות השונות באמצעות ישים מטפיזיים אילו שוב איננו יכולים לחשוב יותר על יקום שאינו מורכב בדרך זו. היתרון של התיאוריות הבנויות על כדורים טבעיים אילו הוא בכוח ההסבר שלהן ואפילו במידת האסתטיות והפשטות של ההסברים. ההסברים אינם מאולצים והם יכולים להיות מובנים בנקל על ידי כל מי שיתעמק בהם וירצה להבינם. לעומת זאת את הסברי המודל הסטנדרטי לא הצלחתי להבין באמת גם אחרי שהתעמקתי בהם כמיטב יכולתי.
זה נראה אולי מפתיע ואפילו פרדוקסלי שכדורים כה זעירים שקטנים מהאטום ברמת גודל אחת או יותר יכולים להיות אחראיים לתופעות כל כך רבות עוצמה, אך חשוב לזכור כי יחס המילוי שלהם בכל נפח נתון הוא גבוה יותר מאשר יחס המילוי של האטומים. כתוצאה מכך יתכן ומסתם הכוללת ליחידת נפח אינה נופלת ממסתם של האטומים באותה יחידת הנפח. בדומה לכך שמהירות האור היא גבוהה בהרבה ממהירות הקול, מהירותם הממוצעת המשוערת היא הרבה יותר גבוהה ממהירותם הממוצעת של האטומים. נובע מכך שהאנרגיה הקינטית הממוצעת של הרוח שנוצרת על ידי כדורים טבעיים מרמת גודל 1- , משמע רוח אתר , אמורה להיות גדולה יותר מאשר האנרגיה הקינטית הממוצעת של רוח רגילה הנובעת מתנודות אטומים.
ישנן תופעות רבות שעשויות להיות מוסברות בנקל על ידי תנועת כדורים טבעיים מרמת גודל 1-. רוח המערבולת שהיא רוח של כדורים טבעיים מרמת גודל 1- אחראית כנראה לכוח הכבידה. נהירת כדורים טבעיים מרמת גודל 1- מאזור הקוטב הדרומי לאזור הקוטב הצפוני אחראית כנראה לשדה המגנטי של כדור הארץ. האור הוא גל שנוצר בתוך האתר. האתר הוא תווך שמורכב מכדורים טבעיים ברמת גודל 1-. האתר של כדור הארץ מכונה על פי המודל המוצע האתר הארצי. הוא מקיף את כדור הארץ ובאזור הגרעין של כדור הארץ שכולל את האטמוספרה הוא צמוד לחלוטין לתנועתו של גרעין כדור הארץ. נראה כי באמצעות המודל ניתן להסביר את כל התופעות הקשורות לאור. המודל מתיישב היטב עם תוצאות הניסוי של מייקלסון ומורלי. הוא מסביר היטב את עובדת מהירותו הקבועה של האור ביחס לכדור הארץ ואת היותו של האור גל הנע בתוך האתר הארצי. התיאוריה של הפוטון כבסיס לאור כוללת בתוכה סתירות לוגיות וחוסר עקביות עם התצפיות שקשה ליישב אותן. הפוטון הוא גוף חומרי ולכן ניתן היה לכאורה להניח שהוא יציית לכל חוקי התנועה של ניוטון. מתצפיות על התנהגותו של האור על גבי כדור הארץ ניתן להבחין שהאור אינו מציית לחוק השני של ניוטון. נראה שמהירותו הקבועה ביחס לכדור הארץ נובעת כנראה מעצם היותו גל הנע על אתר שצמוד בתנועתו לתנועת כדור הארץ. באמצעות המודל המוצע ניתן גם לראשונה לתת הסבר סביר ובהיר לתוצאות של הניסוי של גרלך ושטרן לגבי הטיית אלומת אטומי כסף בהשפעת שדות שונים שמוקרנים לעברן. המודל של כדורים טבעיים מרמות גודל שקטנות מהאטום יכול לתת תשובה סבירה גם לגבי התופעה שהתגלתה במנגיש הגדול לאחר התנגשות הדרונים. הפירוש המקובל הוא שהתנאים המיוחדים שנוצרו במנגיש דומים לתנאים בהתקיימו בעת המפץ הגדול וכוללים את שבירת הסימטריה של השדה ולכן ניתן לצפות בבוזון ההיגס בתנאים מסוימים שנוצרים בעקבות התנגשות הדרונים במנגיש. כאמור המונח של בוזון היגס מתיישב אמנם עם החישובים המתבקשים אך אינו מתיישב עם הגיון מכני ומנגנוני. לנו נראה שמה שנחשב לחלקיק היגס אינו אלא תוצר התפוצצות ההדרון בעקבות ההתנגשויות היזומות בין הדרונים. מהצילומים שהתקבלו במנגיש ופורשו כחלקיק היגס נראה לנו שהמדובר הוא פשוט בתוצר התפוצצות של ההדרונים המעורבים שגרם להיפלטות הכדורים הטבעיים מרמת גודל 1- ו2- שהיו כלואים בתוכם. כמות האנרגיה שהשתחררה שקולה אכן לכמות המסה שחסרה בחישובים. הצילומים מראים קרינת חומר כלשהו שהתפרץ מתוך הגרעין. יתכן מאוד שמסה זו שעקבותיה התגלו במנגיש בעקבות התפוצצות הדרונים היא המסה של הכדורים הטבעיים מרמות הגודל הנמוכות יותר שהיו כלואות בתוך מבנה גרעין ההדרון והשתחררו מתוכו בעקבות התפוצצות ההדרון עקב ההתנגשות.
המודל נותן הסבר גם לקשר שבין חום גז ללחץ הגז, למגנטיות ולאלקטרומגנטיות. הכול מוסבר באמצעות תנועות של כדורים טבעיים מרמת גודל 1- . ההסברים הם פשוטים ובהירים ולא זקוקים להמצאת ישויות בעלות כוחות או מאפיינים מיתולוגיים. הכול מוסבר באמצעות כוחות דחיפה שבין כדורים טבעיים. משמע ההשפעה הפשוטה ביותר שמתרחשת בין הישים הפשוטים ביותר. ההקרבה היחידה שביצענו כאן היא לשער קיומם של ישים מטפיזיים שקטנים לאין שיעור מהאטום, ולהבין שלמרות קוטנם הם יכולים ליצור כוחות גדולים. כל זאת בזכות מספרם העצום ומהירותם הכבירה.
המודל המוצע מסוגל להסביר את כל תופעות השדה על פי ישויות מטפיזיות פשוטות ומקבילות לאטום שהן כדורים טבעיים מרמת גודל 1- ומרמת גודל 2-. הוא גם מציע ניסויים מכריעים רבים אשר יכולים לבסס את עליונותו על מודלים מתחרים אחרים.
בספר מפורטת גם התשתית הפילוסופית לפילוסופיה של המדע שלנו שמבוססת על תורת האבולוציה. אנו מכנים אותה בשם רציונליזם אבולוציוני. מובהר בספר מהי תצפית תקפה ובעלת ערך ומהי תצפית עקרה ומחוסרת ערך מדעי או מעשי כלשהו.
ברור לנו שאין הכרח לוגי או אחר לקבל את המודל המוצע. כל מה שאנו רוצים להמחיש הוא עליונותו על המודלים הקיימים, משמע המודל של תורת היחסות והמודל הסטנדרטי. את העליונות ניתן לבסס על עליונות לוגית, הסברית, התכנותית ואפילו אסתטית ועל פי מגוון של ניסויים מכריעים מוצעים. אנו משוכנעים שהמודל המטפיזי שיצרנו יכול להוות בסיס ראוי לתורת השדה המאחדת שאותה ניוטון וגם איינשטיין חיפשו. אין הוא סותר חלק גדול מעיקרי התיאוריות שלהם. הוא פשוט מוסיף את הנדבך החסר לשם יצירת תיאורית השדה המאחדת. זהו הדבר שאליו שאפו כולם. המחיר המטפיזי אינו גבוה: הכול פשוט, בהיר , סביר וחסכוני בהנחות יסוד מיתולוגיות ומורכבות. המודל אמנם אינו נובע מתצפיות ישירות כלשהן. אנו מסכימים כאן עם דעתו של פופר שכל מודל הוא תוצר של המצאה ויצירה חופשית, אך הוא מתיישב היטב עם התצפיות כולן ומציע ניבויים חדשים שלדעתנו מעניין וחשוב לבדוק. באם יתברר כי הוא עולה על המודל הקודם הן על פי הקריטריונים של תומס קון והן על פי הקריטריון של פופר שקובע את עליונותו של המודל שיופרך פחות פעמים מן הראוי לדעתנו לקבלו. אם ניבויים אילו יקבלו אישוש ובאותה המידה ניבויים מתחרים מהתיאוריות הקיימות יופרכו הדבר יוכל להיחשב לניסויים מכריעים שיתמכו בהכרה בעליונותו של המודל המוצע ויובילו לתקוותנו לקבלתו. בואו ניתן לטוב יותר לנצח.
אני מצפה לגישה של נאורות מצד הקורא. גישה שאינה שוללת רעיון רק בגלל היותו רדיקאלי וחריג אלא בוחנת אותו במבחן ההיגיון והשכל הישר. במאמרו המפורסם משנת 1784 "מהי הנאורות?" הגדיר אותה עמנואל קאנט במילים הבאות: "הנאורות היא עזיבתו של האדם את חוסר הבגרות שגרם לעצמו. חוסר בגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בהבנה ללא הדרכה של מישהו אחר. חוסר בגרות שכזה, שאנו גורמים לעצמנו באם הוא לא בגלל חוסר חכמה, נובע בשל חוסר נחישות ואומץ להשתמש בשכל ללא הדרכה של מישהו אחר. המוטו של הנאורות הוא אם כן: Sapere aude (העז לדעת)! אזור אומץ להשתמש בשכלך."
נראה לי שיהיה חבל מאוד אם אכן יתגלה שהמודל אכן מוביל לתיאורית השדה המאוחדת ולמרות זאת אף אחד לא יתייחס לדברים מהסיבות הלא נכונות. אני מפנה את הקורא המתעניין לספר שפרסמתי ב"מנדלי מוכר ספרים ברשת" בשם "צל האטום". הספר מוצע שם חינם במגמה לאפשר חשיפתו לכל המתעניין בקלות ובמידיות.
