במשק הישראלי פועלים מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. העסקים הקטנים והבינוניים הנם בעלי מעמד משפטי מסוים המשתנה בהתאם לרישום העסק ברשויות המדינה השונות. קיימים 5 סוגי מעמד משפטי לעסקים: אגודה, חברה בע"מ, עמותה, עצמאי (עוסק מורשה) ושותפות (עוסק מורשה לשני בעלים). סוגי המעמד המשפטי השונים באים בכדי לבצע הבדלה בין העסקים במעמדם המשפטי בכל הנוגע לחובות משפטיות, זכויות משפטיות, אחריות בעלים על פעילות העסק ועוד. קרן סיוע לעסקים העניקה אלפי הלוואות בערבות מדינה לעסקים במעמד משפטי שונה אך רוב ההלוואות שהועמדו לעסקים היו לעסקים במעמד משפטי של עוסק מורשה או חברה בע"מ.
רק בשביל להמחיש את עובדה זו נציג מספר נתונים שקרן סיוע לעסקים שיחררה לאחרונה לגבי מתן ההלוואות לעסקים במהלך השנים 2012-2013, בהתפלגות של מעמד משפטי. הקרן העניקה 3,475 הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים אשר רשומים במעמד משפטי של חברה בע"מ ו-372 הלוואות בערבות מדינה לעסקים בינוניים אשר רשומים במעמד משפטי של חברה בע"מ. בנוגע לעצמאיים (עוסק מורשה), הקרן העניקה 1,715 הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים בעלי מעמד משפטי של עוסק מורשה ו-3 הלוואות בערבות מדינה לעסקים בינוניים בעלי מעמד משפטי של עוסק מורשה. במילים אחרות, קרן סיוע לעסקים העניקה רק 176 הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים אשר אינם במעמד משפטי של חברה בע"מ או עוסק מורשה, רק 3% מסך ההלוואות שהוענקו לעסקים קטנים, והעניקה רק 15 הלוואות בערבות מדינה לעסקים בינוניים אשר אינם במעמד משפטי של חברה בע"מ או עוסק מורשה, רק 4% מסך ההלוואות בערבות מדינה שהוענקו לעסקים בינוניים. למצב הזה יש 3 סיבות מרכזיות לכך שמרבית ההלוואות בערבות מדינה שהוענקו לקרן בשנים הללו היו לעסקים בעלי מעמד משפטי של חברה בע"מ או עוסק מורשה:
• במשק הישראלי יש מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים רובם פועלים תחת מעמד משפטי של עוסק מורשה או חברה בע"מ. אלו שני המעמדות המשפטיים השכיחים ביותר, ונוסיף על כך שעוסק פטור לא יכול לקבל הלוואה בערבות מדינה (עוסק פטור יכול לגשת לבקשת הלוואה אבל יהיה מחויב לעבור לסטאטוס משפטי של עוסק מורשה בעת קבלת ההלוואה) ואנו מסבירים את כך שהקרן העניקה כמעט את כל ההלוואות שלה לעסקים מורשים וחברות בע"מ כי ככל שיש יותר עסקים כאלו הפועלים במשק, כך הם גדלים באחוז מהעסקים הפונים לקרן וזה הגיוני שהם יקבלו יותר הלוואות בערבות מדינה משאר סוגי העסקים האחרים.
• חברות בע"מ ועסקים מורשים לרוב פועלים בשוטף להרחבת העסק והגדלת הרווחים, לעומת אגודות ועמותות למשל, אשר לא בהכרח פועלים לייצור רווחים. זה אומר שהם פחות נדרשים לגייס הלוואה כמו עסקים קונבנציונאליים, אז הרבה יותר הגיוני להסיק שהעסקים אשר פועלים תחת מעמד משפטי של חברה בע"מ ועוסק מורשה יזדקקו יותר לגייס הלוואה בערבות המדינה מאשר עסקים בעלי מעמד משפטי אחר, מה שיותר יותר בקשות מעסקים מורשים וחברות בע"מ בקרן.
• מבנה העסקים הקונבנציונאליים, עוסק מורשה וחברה בע"מ, בעלי מערך פעילות אשר ניתן בקלות לבחון את מועמדותו לגיוס הלוואה בערבות מדינה, וזה לעומת עמותות ואגודות אשר מערך העלות עליהם ופעילותם קשה יותר להערכת יכולת החזר. כך שהתהליך יותר נוח להגשה בקרב עסקים מורשים וחברות בע"מ.
ערן רגב - כלכלן ראשי מוסמך במימון (MBA)
מנועי צמיחה פתרונות מימון ופיתוח עסקי
www.government-loans.co.il