יועצי היין ביקבים הישראלים 

יועצי היין:

תופעת יבוא יועצי היין לישראל נמשכת והפעם יקב דלתון אשר עבר שיווקית לחברת הכרם לאחר שהמנכ"ל המיתולוגי משה חביב עזב לפני כשנה, נעמה סורקין הייננית שהייתה בת טיפוחיו כל אותם שנים תהיה אחראית ביקב על כל נושא החזקת הגפנים וטיפוחם ואת תפקידה ימלא יינן יועץ שמגיע מחו"ל.

תופעת יועצי היין המיובאים קיימת בארץ כבר כמה שנים בדרך כלל יקבים לא אהבו לדבר על זה והרגישו צורך להסתיר עובדה זו. בדרך כלל כאשר מידע זה שוחרר לציבור אז התפארו היקבים בשם של יועץ מפורסם. הראשון כמובן הוא מר מישל רולאן אשר מייעץ לארקאדי פפיקיאן מיקב אמפורה שהוא בעצמו היועץ  הכי עסוק בישראל ומייעץ לעשרות יקבים בארץ והשני הוא היועץ של יקב צרעה מר ז'אן קלוד סרואה מפטרוס שמייעץ לערן פיק כבר כמה שנים. היועצים הללו בעצם מביאים איתם נסיון ואג'נדה ספציפית בעשיית יין. אם מישל רולאן מייעץ ליקב מסוים סביר להניח כי היינות יהיו בומבסטיים עתירי עץ, פרי ואלכוהול. יועץ אחר יגיע עם תפישה שיינות צרכים להיות בעלי אחוז אלכוהול נמוך, חומציות גבוהה וכולי. נשאלת השאלה  מדוע יש צורך ביועץ מומחה מיובא ? התשובות הן די פשוטות. או שהיקב הגיע לשיא יכולתו עם הינן הקיים או שהיקב מחפש כיוון אחר, חדש ומרתק על מנת להעניק ללקוחות שלו גירויים נוספים. שתי התשובות הללו מוכיחות בעניי כי יקב שמאמין ביכולת היינן הקבוע שלו ויקב שבטוח במעמדו אין לו בעיה לקבל ייעוץ כזה או אחר מיינן מיובא. היכולת של היקב לומר ללקוחותיו שאנחנו כל הזמן לומדים וכל הזמן מתחדשים מראה על בגרות מדהימה של היינן ובעלי היקב. העיסוק בייעוץ החל כבר בעת העתיקה. יוסף יעץ לפרעה כי צריך להתכונן לשנות רעב רבות ותוך כדי יעוצו קיבל יעוץ אירגוני מיתרו כיצד לעשות זאת.

יועצים בכל תחום מתחלקים לשניים: הקבוצה הראשונה היא מהסוג של יועצים מפורסמים שאותם שוכרים על מנת להשתמש בשמם ובמיתוגם לצורך מכירת המוצר הסופי ועל מנת שמשרדי יחסי הציבור יעשו מזה מטעמים. הקבוצה השנייה היא היועצים שיש להם אחריות מקצועית.

מהו תפקיד היועץ בכלל האם תפקידו הוא רק לייעץ  או שיש לו גם אחריות נוספת, מה מבקשים מיועץ יין ואיך מפקחים על פעולת היועץ שנחשב לאוטוריטה בתחומו, האם יכול היקב שהזמין אותו ומשלם לו הרבה כסף לחלוק על דבריו או שצריך לקבל כל החלטה שלו כתורה מסיני. איזו אחריות יש ליועץ אם המוצר הסופי לא הצליח. האם אפשר לקבוע בכלל יעד סופי ליועץ יין . לדוגמא אנחנו רוצים לייצר את היין הטוב ביותר שעשו אי פעם בישראל או אנחנו רוצים לייצר יין שיעלה 1000 שקל לבקבוק. ליועץ היין שמגיע ליקב יש מיכון מסוים ביקב, יש כרמים שמניבים פרי מסוים יעוץ ביין לוקח שנים על מנת לשנות קו מחשבה על מנת להחליף זנים או בלנדים שליוו את היקב וכמובן היכולת לקלוע לחיך הישראלי והיכולת להעניק ללקוחות היקב מוצר שהם יאהבו וההתחשבות בביקורת העיתונאית. לא מזמן כתבתי על יקב צרעה מאמר שבו תהיתי האם אפשר להרגיש ביינות האחרונים שהיקב שיחרר לשוק בשלוש השנים האחרונות שינוי מגמה כל שהיא בעקבות הייעוץ, האם היינות עברו איזשהו שדרוג תהומי. התשובה של אורי רן מנכ"ל היקב הייתה שהם לא מחפשים שינוי מהיר ובומבסטי הם לאט לאט ותוך כדי אחריות מתקדמים. לא כך הדבר אצל יקב אמפורה שבו השינוי היה מהיר מאוד ומורגש מאוד היינות שמישל רולאן מייעץ בהם צועקים את שמו גם מבחינת זה שאפשר לזהות אותם כשונים מהיינות אשר הוא לא חתום עליהם. ומעבר למוצר הסופי יש גם את עניין המחיר שהעסקת יועצים בסדר גודל כזה עולים ליקב כל שנה והמחיר הזה מגולם כמובן לצרכן.

הארץ שלנו אוהבת יועצים ובכל ארגון אנו נתקלים בהם. יועץ בטחוני, יועץ מין ויועץ כלכלי ויועץ משפטי ויועץ קולינרי ויועץ חינוכי ומה לא (הכוונה גם לנשים שממלאות את התפקיד כמובן) תפקיד היועץ נתפס ככזה שאין למי שנותן אותו כל אחריות כלכלית או פלילית. אם יש הצלחה הוא יקבל את הבונוס שלו אם יהיה כישלון טוטאלי הוא לא קיים, 90% מהיועצים בכל תחום מוגדרים כך : כל מי שבד' אמותיו יש אי סדר מוחלט מצטיין בעצות לניהול ענייני אחרים, כל מי שמאחוריו עסק כושל,

בטוח כיצד את סדרי הממשל יש לנהל, כל מי שבמו ידיו לא בנה אפילו ארמון אחד בחול, במעשיהם של אחרים הוא כל יכול. צריך לדעת את מי מכנסים הביתה קודם כל ותמיד אבל תמיד לסמוך על הגרעין המקומי הטוב.

צוות אכול ושאטו מאחל ליקב דלתון המשך עשייה של יינות משובחים.