בגידה וההתמודדות עימה 

בגידה היא אחת החוויות האנושיות הכואבות ביותר. לפתע מגלים שמה שחשבנו איננו נכון, שאיננו יכולים לסמוך על מי שסמכנו עליו. האמון מתערער וחוסר יציבות רגשית נכנסת לחיינו.

לבטוח באדם משמעותו להרגיש בטוח עימו ובטוחים שהוא מכבד אותנו, דואג לנו, אוהב אותנו ולא יפגע בנו במכוון. תחושת הבגידה מתעוררת כאשר מתגלה לעינינו מציאות חדשה: מה שחשבנו שבטוח עד היום, אבד. כאילו משכו לנו את השטיח מתחת לרגליים.

מאמר זה איננו מתייחס רק למובן המקובל של בגידה – של קשר משמעותי עם גורם שלישי מחוץ לקשר הנישואין הנמשך לאורך זמן - אלא עוסק גם בתחושת בגידה במובן רחב ומוכלל לקשרים נוספים.

בגידה היא הפרה של הסכמים וציפיות מאנשים משמעותיים בנישואין, בהורות, בחברות כו'. אנו עלולים להרגיש נבגדים כאשר אנשים משמעותיים לנו מפרים הסכמים המשפיעים לרעה על חיינו, מרכלים עלינו, חותרים תחתנו, עושים או אומרים דברים כדי לפגוע במתכוון, או מקרים בהם למרות מחוייבות הדדית – מסתיימת מערכת היחסים באופן חד צדדי. במצבים אלה עלולה להשתלט תחושה ממשית שברגע אחד חיינו משתנים לעד, הם אינם דומים לרגע קודם בו הגשנו שהעולם הוא מקום בטוח עבורנו. חשיפת הבגידה מזמנת תחושה של רמאות והתפכחות מאשליה ומעוררת עוצמות רגשיות , סוג של רעידת אדמה.

לא מעט נכתב על כך שבגידה היא מקור לכאב ופגיעה, אך גם הזדמנות לצמיחה, העצמה והתפתחות. נדירים האנשים אשר עוברים חיים שלמים ללא תחושת נבגדות, לפחות פעם אחת. כיצד אפשר להירפא מבגידה מבלי להיות בדיכאון, להפוך לציניים, נקמניים וחסרי יכולת להתמודד? לסכום, כיצד אנו יכולים לחוות בגידה מבלי לבגוד בעצמנו?

בגידה היא אחד הכאבים האנושיים הגדולים. אין נוסחאות קסם לחוות בגידה מבלי לחוש כאב בעקבותיה. עם זאת, כאשר אנו מתגברים על ההלם הראשוני וההתפכחות, קיים פוטנציאל ותקוה אמיתית להתגבר גם על הבגידה. השבועות והחודשים לאחר הבגידה היא הזדמנות פז להבנות ותובנות אודות עצמנו ומערכת/מערכות היחסים שלנו. פעמים רבות, התובנות המשמעותיות ביותר מתרחשות, דווקא בעיצומו של משבר כאשר אנו מרגישים פצועים ופגועים.

אחת ההשלכות הקשות ביותר של בגידה היא תחושת המציאות מתערערת, איבוד האמונה באינסטינקטים ובתחושת הבטחון והערך העצמי.

להתגבר על בגידה יכול להעשות באמצעות שיקום האמון בעצמנו, בנסיון שלנו ובבחירות שעשינו. אך בטרם אנו משקמים את כל אותם מרכיבים, עלינו להרשות לעצמנו לחוות שלבים שונים של אבל המלווים את האובדן. הדבר עשוי לכלול: הלם והכחשה, כמו גם כעס ורצון לנקום.

למרבה הצער, אנשים רבים נשארים תקועים במחשבות על נקמה, אשר בדרך כלל מסלימים, מקבעים ומעצימים את הכאב ואינם מרפאים אותו. לחלקנו זכור הסרט "מלחמת רוז ברוז" המתאר מהלך הסלמה של הרס המבוסס על נקמה. מדובר בזוג אשר החל את חייו באהבה גדולה ובנישואין אשר נראים מושלמים בהתחלה – אך ככל שהיחסים מדרדרים הם נקלעים למאבק גירושין מר וחריף ובדרך הורסים כמעט את כל רכושם.

פנטזיות על נקמה הם נסיון שגוי להגבר על פגיעה וכאב. הדבר היחידי שהפנטזיה מספקת הוא "נתיב בריחה" מהכאן ועכשיו. כאשר הפנטזיה הופכת להיות מציאותית מידי ונוקשה, ישנה סכנה שהיא לא תתאפשר החלמה מהבגידה והפגיעה המתלווה. החשש והפחד מפני העלמות רגשות הכעס, הנקמה והפגיעה והצורך בהתמודדות עם הכאב, גורם לאנשים רבים להידבק בעיקשות לפרטי האירוע, להלם, לתחושות הפיזיות והרגשיות שליוו אותם.

קבלת הכאב והאובדן מסייעת לריפוי מבגידה. הבושה היא המכשול העיקרי הפוגע ומעכב את הריפוי. אדם עשוי לומר לעצמו "מה קרה לי? איך יכולתי לסמוך ולהאמין לאדם הזה... איזה שיפוט לקוי יש לי?". ביקורת עצמית נפוצה במקרים של בגידה, אך היא מסבכת את תהליך האבל על המעשה.

כאשר נדע להבחין בתחושת הבושה כשהיא מתעוררת, נוכל להתחיל להבחין בינה לבין תחושת הצער הטבעי על האובדן. הדבר יאפשר לומר לעצמנו שבגידה היא פשוט חלק מהתנהגות אנושית, אין זה אומר שמשהו לא בסדר איתנו.

קבלה הדרגתית של הצער והכאב מסייעים בתהליך הריפוי מבגידה. בעוד ביקורת עצמית ובושה מאריכים את הסבל והכאב.

הנפש יכולה להרפא מבגידה באופן הדרגתי, אם נאפשר זאת ולא נתנגד ונלחם ברגשות. נתקדם הלאה בחיינו אם וכאשר נמצא בתוכנו את הכח "לאמץ ללבנו" את הכאב והצער מבלי לחוש בושה על כך. דבר נוסף העשוי לסייע להתגבר על משבר בגידה הוא שיתוף חברים אשר יקשיבו, יתמכו, יגלו איכפתיות והבנה לכאב שאנו חווים. ללכת לטיפול עשוי לעזור לנו לנרמל את הרגשות, לגלות הבנה כלפי עצמנו, ולהבין מה קרה, כדי לא להיתקע בחיינו. מרכיב ההחלמה מבגידה כולל עיבוד והתמודדות עם הרגשות השליליים המתלווים לחווית הפגיעה. עבוד ושחרור רגשות, כעס, תסכול ואכזבה. מדובר בתהליך איטי ומתמשך של עידון ופירוק רגשות אלה.

ככל שנעבוד על הבגידה עם כלים נכונים ומתאימים, כך נוכל להתקדם הלאה, להגיע לתובנות, לוותר על הבושה ולסלוח לעצמנו, גם אם עשינו שגיאות. בגידה גורמת לבושה, מבוכה, פגיעה בדימוי, בכבוד ובערך העצמי, מכאן שאורך זמן להתגבר עליהם ולהשתקם. לדאבוננו, אין דרכי קיצור. אחת המטרות היא שסיפור הבגידה יהפוך מדמות נוכחת בחיים לרקע בהוויית החיים, כאשר הוא עולה, איננו מעורר את התגובה והעוצמה שעורר בעבר. כאמור, העבוד הרגשי מתרחש בשיחות ארוכות החוזרות על עצמן בדומה למעגל ספירלי של התמודדות עם הכאב. כל דרך התמודדות היא לגיטימית.

הדבר דומה לטכס מעבר אשר כרוך בסבלנות כלפי עצמנו, התמודדות עם רגשות סותרים, קבלת החלטות, הבנה מחודשת של הרגשות המאפשרת חוויה של נורמליות ורגיעה. ניתן לעבור דרך זו באמצעות חברים, בני משפחה קרובים, אנשים שסומכים עליהם או באמצעות מטפל מיומן.