כתיבה, טיפול בטקסט, תכתובת עסקית ו.......יזמות 

נפתח כביכול במובן מאליו, הפניה הראשונה (למימון, לשיתוף פעולה והתקשרות, לייצוג ועוד) צריכה להיות שיווקית, ממוקדת, קליטה ובהירה עם מוצר/שרות/רעיון אמיתיים ואיכותיים מאחוריה.

במאמר זה נתמקד במאפייני הטקסט המוגש  בהבנה שהמוצר, השרות או רעיון הפונה - אינם כמובן בשליטתנו.

נראה שמעמסה כבדה מוטלת על הטקסט - לפתוח דלתות, לתקוע יתד, לאפשר פריצת דרך. מהם, אם כן, מאפייני הבסיס של טקסט שיכול להשיג את המטרה המיוחלת - היענות.

ראשית הטקסט חייב לקרב מעט את הקורא לכותב. לכן נכון יהיה עם הכותב יפתח בהצגת עצמו. במכתב העסקי הוא יעשה זאת באופן העניני ביותר והמתומצת ובכל זאת ככזה המספק את הסקרנות הטבעית של הצד השני.

ההצגה העצמית תכלול את השם המלא, אזור או מדינה, בהתאם לרוחק של הקורא מהכותב, התחום המקצועי בו פועל הכותב והתמחותו הספיציפית.

לאחר שמוקם הקורא במרחב והוא מבין מעט מי הוא הפונה אליו, יחתור הכותב להבהיר, כבר בפסקה העוקבת את תכלית פנייתו. ניתן ורצוי להקדים לתכלית תאור קצר של חסר, פגם או צורך בהשלמה או בפיתוח שנצפו או או אותרו על-ידי הכותב ואשר בהתייחס אליהם הוא מציג כרגע את הרעיון העסקי שלו, הצעתו למייזם משותף, נכונותו לייצוג הקורא, בקשתו למימון וכיוצא בזאת. הפניה לא עומדת בפני עצמה אלא נקשרת בטקסט לקורא למה שעשוי לסקרן אותו, להיטיב איתו, לתרום לו,לפתח  או להרחיב אינטרס או רכוש שלו וכך הלאה.

הגדיר הפונה מה רצונו ובאיזה אופן רצונו מטיב ותורם לקורא כעת ניתן לעבור למיתווה, לאופן הביצוע. התאור חייב לאזן בין תאור קצר יחסית, מאמץ להלהיב, להצית את הדמיון לסקרן , לרגש ושמירה על בהירות ומובנות. התאור לא יכול יכול להיות ארוך, היות והקורא עדין לא הביע את מוכנתו או עניינו במוצע לו לכן יש להיזהר לא להלאות אותו ב"איך" כשהוא עדיין נמצא אולי בשלב בדיקת ה "מה על הפרק". גם אם ההצעה עצמה נראית מאוד, עדיין המעבר בטקסט לתכני ביצוע, צריך לשמור על מינון של "טעימה", "לתת כיוון ומושג" ולהשאיר, כפי שמחייבת המקצועיות, את הירידה לפרטים לשלבים מאוחרים יותר. כניסה רבה מדי לפרטים בסעיף ה"איך" יכולה לעיתים להכשיל רעיון שהתקבל כרעיון מעניין, כיון שהיא מעמיסה במקום שיש דווקא צורך להשאיר מרחב ולתת לצד השני לשקול ולהטמיע את ההצעה בעיני רוחו , בדמיונו או במחשבתו.

אם זאת העדר התייחסות להוצאה לפועל, לביצוע יכולה בקלות להתפרש כהתחמקות, כחוסר מקצועיות כהצגה לא בשלה של רעיון, הצעה או מייזם. הכותב חייב להפגין , מעצם שילוב התייחסות לביצוע, שהוא בשלב מתקדם של הצעתו. הוא יודע מה כדאי והוא יודע להסביר איך ניתן להשיג זאת. ההתייחסות לביצוע , מתומצתת ככל שתהיה, יכולה להוות גם הזדמנות לפיצוי או חיזוק הצעה עסקית שלאו דווקא צפויה להתקבל בעניין אצל הקורא או סובלת מבעיות אחרות (ראשונית מדי, בעלת סיכון גבוה, או חסרים בולטים אחרים). הצגת אופני ביצוע קונקרטים, ברי-מימוש, יצרתיים, מתוזמנים, ברי-השגה, תהליכיים עם שלביות ברורה יכולה לעכל על הקורא לראות בעיני רוחו את הרעיון ומימוש. הבהרת הביצוע מקרבת את הרעיון לקורא.

בפסיקת הסיום, יוכל הכותב להזכיר שוב את החסר או היתרון או הבעיה שהצעתו עונה עליהם ולהדגיש את ביטחונו ואמונו בפתרון המוצע על-ידו. בהמשך פסקה זו יציין ובאופן מזמין את כל הצורות להתקשר איתו , כולל גם בהזדמנויות פחות שגרתיות (למשל יציין את נוכחותו הקרובה בתערוכה בה צפוי גם הקורא להשתתף וכדומה.

לסיכום חשיבות רבה לפניה הכתובה להתקשרות עסקית ,במאמר זה דנו בקצרה במרכיבים עיקריים בעלי חשיבות בתוך הפניה.