בעת סערה 

בעת סערה...

אתמול נשבה רוח מאוד חזקה. הבטתי מחדרי שבבית המלון בפלאגסטאף שבאריזונה והנחתי למראות היפים שמחוץ לחלון לחדור אט אט לתוך תודעתי. יער האורנים מחוץ למלון נרעד כולו ברוח העזה והעצים התחרו ביניהם מי מעיף את צמרתו במעגלים נרחבים יותר. בעודי מתבוננת בעצים שריקדו ממש מול חלוני ובעננים ששייטו להם בשמיים במהירות גדולה, משנים בכל רגע צורה ומראה נזכרתי פעם במשפט שקראתי פעם בעבר.
קראתי שבעת שנושבת רוח סערה דווקא העצים החזקים, הגדולים, עם הגזע העבות והשורשים העמוקים, דווקא הם אלו שנשברים מול עצמת הרוח. בעוד שדווקא השיחים או הצמחים בעלי הגבעול הדקיק, הגמיש, דווקא הצמחים העדינים מצליחים להתגמש עם הרוח ולשרוד את הסופה בשלום.
גם בחיים שלנו זה כך. לפעמים מזג האויר הרגשי שלנו שקט ונינוח, אך לפעמים פוקדות אותנו סופות ורוחות עזות מאוד שלא היו מביישות הוריקן בעוצמה אדירה. דווקא אז נמדדת היכולת שלנו להתגמש מול הרוח. אנו יכולים לבחור להיות אותו "עץ עבות" מפותח שורשים וגבה צמרת ואנו יכולים לבחור להיות "קנה סוף" עדין וגמיש שמכופף את גבעולו מול הרוח החזקה.
מי לא מכיר את אותם "עצים חזקים". אלו הם אותם אנשים שיש להם עקרונות נוקשים, הם יודעים בדיוק מה הם רוצים, הם יהפכו את העולם בשביל דברים שהם חושבים שנכונים עבורם וגם עבורכם. לא יהססו להנחית את כל כוח משקלם על מה שלא מסתדר עם אמונתם. אלו הם אותם אנשים שיודעים הכי טוב איך העולם צריך להתנהל: מה "הילד" בן ה - 40 צריך לענות לאשתו שלא מסכימה איתו. הם יודעים הכי טוב איך לנקות את הבית, מה צריך לבשל, באיזה צבע צריכים להיות צבועים הטפטים על הקירות. הם יחנכו את כל הנהגים בכביש ויעירו הערות לכולם (דבר שמאוד לא פשוט עם הנהגים הישראלים שנוהגים כאילו הכביש שייך לאבא שלהם). ישפטו וימתחו ביקורת יומם וליל על אנשים אחרים שלא חושבים כמוהם ולא חסרות דוגמאות לכך. אתם בהחלט יכולים לזהות באיפיונים האלה את עצמכם, או שאולי יותר קל לזהות את החמות שלכם בעיקר אם היא פולניה?!
מצד שני יש את אותם טיפוסים שהם כמו "קנה הסוף". הגבעול שלהם מספיק חזק כדי לתמוך בהם בשעת מזג אויר נוח, אך בזמן רוח עזה הם מצליחים להתגמש. אלו אותם אנשים שמבינים שהחיים הם לא דו מימדיים ולא צבועים רק בשחור ולבן, אלא שיש גם אינסוף גווני ביניים. הם לא חושבים שהם הכי חכמים והכי צודקים. הם יבחנו רעיון חדש וינסו להבין שאולי גם הצד השני צודק, שאין אמת אחת אבסולוטית. לכל אדם יש את האמת שלו וכל האמיתות נכונות, גם אלו שאינן נכונות.
אילו הם אותם האנשים שיתגמשו מול תנאים משתנים וכולנו יודעים שתנאי החיים שלנו משתנים בין אם אנו רוצים בכך ובין אם לא. כמו שאין לנו שליטה על מזג האויר, כך אין לנו שליטה על מהלכי החיים הפוקדים אותנו במהלך השנים וסערות רגשיות הן רק עניין של זמן. השאלה היא איך אנחנו בוחרים להתמודד איתן. האם נבחר להיות "עץ עבות", להלחם מול הסערה, לא להסכים איתה, לא להתגמש ולא להתפשר. להשקיע את מירב המאמצים בלעמוד איתן מול הסערה, כך שבסופו של דבר יש סיכוי די סביר שהענפים יתלשו מהעץ בזמן הסערה, או שבמקרה הגרוע כל העץ ייעקר מהשורש.
או שנבחר לאמץ את התנהגות "קנה הסוף" וכשתגיע רוח חזקה נתגמש איתה, נתכופף עד יעבור זעם, נלך עם כיוון הרוח שהרי אין לנו הרבה ברירה. אנו לא רוצים למצוא את עצמנו עקורים מהשורש.
2 האפשרויות להתמודד הן טובות, השאלה היא מה אנו רוצים להשיג.
אז בפעם הבאה שפוקדת אותנו רוח סערה, בואו ננסה לשם שינוי לאמץ את גישת "קנה הסוף". נתגמש, נוריד את הראש עד שהגלים הסוערים יעברו אותנו, נזרום עם הרוח, נזרום עם החיים, נזרום עם הסערות ונצא מהם בריאים ושלמים פיסית ורגשית.
אני מברכת כל אחד ואחת מכם שבעת שיפקדו את חייכם רוחות סערה, יהיה לכם העוז והאומץ להתגמש וללכת עם כיוון הרוח, עד יעבור זעם.

באהבה גדולה עד מאוד
צילה שנהר

אני מזמינה אתכם להכנס לפורום הייעוץ שאני מנהלת, אשמח לסייע לכם במקצועיות ובאהבה.
הכנסו גם לאתר הבית שלי