התקפי חרדה- טיפול פסיכולוגי 

טיפול פסיכולוגי בהתקפי חרדה

"חשבתי שאני הולכת להשתגע", " הרגשתי כאילו אני מסתכל על עצמי מבחוץ וזה לא אני שמרגיש את כל הדברים האלה", "הייתי בטוח שזה התקף לב ושאני הולך למות", "מעולם לא חוויתי משהו כל כך קיצוני וקשה"

תגובות אלה, הן תגובות של אנשים שחוו התקף חרדה והן מספרות את התחושה הפיזית והרגשית הקיצונית שלעיתים קרובות מלווה התקפי חרדה, ואת הפרשנות שנותנים לה האנשים שחווים זאת.

התקפי חרדה מאופיינים בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר, הזעה, רעד, תחושה של כמעט עילפון, קוצר נשימה, סחרחורת, לחץ בחזה, ומלווים בהרגשת אימה ופחד של האדם החווה אותם.

ידוע כי תגובה של חרדה היא מנגנון טיבעי ובריא בו מתאפיין האדם, שנועד להגן על אנשים מסכנות ומצבי חירום, כיוון שהגוף מפעיל "מערכת חירום" פנימית (תגובות פיזיות של עוררות חזקה) ומתגייס לפעולה (בריחה או לחימה).

התקפי חרדה עם זאת, מופיעים ללא טריגר שניתן לזהות כמצב חירום אובייקטיבי, מכניסים את הגוף למצב של עוררות חזקה ולעיתים בלתי נסבלת, ומפריעים לאדם לתפקד בסביבות חייו השונות (תעסוקתית, אישית ,זוגית ומשפחתית).

כיום ידוע כי ישנו בחרדה מרכיב גנטי, והסיכוי להתקפי חרדה גדול יותר כשקרוב מדרגה ראשונה חווה בעבר או בהווה התקפים כאלה. לצד המרכיב הגנטי עם זאת, הניסיון הקליני מראה כי אנשים שמגיבים בהתקפי חרדה מספרים דרך החרדה את ה"סיפור" הרגשי שלהם. כלומר, החרדה מצביעה בדרך כלל על הצטברות של לחצים שהאדם לא מצליח להכיל או אינו מודע לגודל השפעתם, ועל כך שמשהו בחוויה הרגשית של האדם או במציאות של חייו אינו מסתדר באופן שהאדם יכול לחיות עימו בשלום.

הנגזרת של ההבנות האלה מבחינה טיפולית היא שני מישורי התייחסות להתקפי חרדה בתוך טיפול פסיכולוגי בחרדה: 

• "עזרה ראשונה": א. הקנית טכניקות של זיהוי ההתקף שעומד להגיע על פי סימנים מקדימים וראשוניים. ב.למידה כיצד להרגיע את הגוף באמצעות הרפיה, נשימה נכונה ודימיון מודרך. למידה כיצד לשנות את החשיבה בעת התקף חרדה לחשיבה שמרגיעה את הגוף, ולא לחשיבה המסלימה את התגובה הגופנית. ג. יצירת מרחב בטוח לאדם המתמודד עם התקפי חרדה בו ניתן לשתף בחויות הקשות ולקבל תמיכה ד. אם יש צורך- הפניה להתייעצות פסיכיאטרית כדי לשקול אפשרות לטיפול תרופתי מסייע. 
• טיפול פסיכולוגי: כשהאדם פנוי יותר ותדירותם של התקפי החרדה פוחתת חשוב להמשיך לשלב הבא שבו נעשה בתוך הטיפול ובסביבה הבטוחה שנוצרה מול המטפל, ניסיון להבין את עולמו הפנימי של האדם, ההתמודדויות שמאפיינות את חייו בתקופה זאת, המבנה האישיותי שלו, רמת התמיכה שיש לו, ובמילים פשוטות: מה לא מסתדר לו כפי שיכול או שהיה רוצה. בלי להעמיק לרמה זאת, יתכן שהתקפי החרדה יופיעו שוב בצורות ואופנים אחרים כי למעשה המקור לקושי לא קיבל מקום והתייחסות.

 המידה בה אנשים שונים רוצים ונכונים לטיפול ברמות ההעמקה השונות שצויינו משתנה מאדם לאדם בעוד יש כאלה המביעים רצון לטפל רק בסימפטום ולא להעמיק מעבר לו, ויש הרואים בכך הזדמנות לשכלול את ההבנה שלהם לגבי עולמם הרגשי וההתמודדויות שלהם, ולרכוש לצד הכלים הפרקטים מודעות רגשית עמוקה יותר לעצמם.