קלים ולמפיקה 

קלים ישב בכורסתו בקומה ה -145 בדירתו במנהטן ובהה דרך חלון זכוכית הענק על הנוף מסביב.

וסביבו רבי קומות,כמו זה שהוא גר בו, עשויים זכוכית וסיבי פחמן והמתנשאים לגובה של שני קילומטרים.

 ובין הבתים,מנהרות  המחברות ביניהם ומסביב תנועה ערה של כלי רחף ,הנעים בין המגדלים.

קלים הרכין ראשו, עצם מעט את עיניו וקרא, "למפיקה", "למפיקה".

היא נעמדה לידו ושאלה " התקשרת לembo reports הבוקר"?

"זה בדיוק הענין" ענה קלים. "לא הצלחתי להתחבר, ותמיד אני מצליח,גם בשעה שה "nanorex", נכנסים לפעילות שיא ומבצעים סקירה יומית של הרקמות"

"האם זוהי זיקנה"? שאל.

למפיקה הסתכלה בו ארוכות ואמרה. "אני יותר מבוגרת ממך וזה לא קורה לי" והוסיפה, "אתה חייב להתקשר ל-embo, מיד"!

קלים הרים ראשו, מבטו עייף, הסתכל מסביב והפנה שוב ראשו לחלון.

אור כתום בוהק התחזק בהדרגה והציף את הדירה. "למפיקה ", אמר חרישית, "אנחנו כבר ביחד 350 שנה,טוב לי איתך, אך מאסתי בחיי. נכון שאנו עדיין לא זקנים ונכונו לנו שנים רבות,אך איזה תכלית יש לחיים אלו?

מי שיכל עזב את מנהטן לפני מאות בשנים. הם עברו למחוז הצפוני הקרוב לקוטב,אמנם חייהם קצרים,אך יכולים לצאת מבתיהם ושמעתי אף שיש שם אוקינוס גדול בו שוחים להנאתם"

"ואנו כאן במנהטן, לא יצאנו מעולם מהבית, הכל נעשה בעבורנו על ידי בטר-פלייס. המזון מועבר אלינו דרך מדפסות , על בריאותנו שומרת embo באמצעות אלפי רובוטים מולקולריים אשר סורקים ומתקנים את גופנו . נבנה לי לב חדש וההיפוטלמוס לפני זמן רב. את האיברים  הפגועים המיסה new age ובמקביל נבנו מיד איברים חדשים".

החריש קלים ופנה שוב אל החלון והביט מטה.

כל מנהטן היא מדבר חול.

 האוקינוס נסוג אלפי קילומטרים למזרח, החום בחוץ מגיע לשישים מעלות צלסיוס ואור השמש מכה ללא רחמים. וכל מנהטן זרועה בבניני זכוכית עד לקצה האופק, בוהקים באור הכתום .

השנה היא 2640 ,כל אמריקה הצפונית הפכה למדבר,בגלל ההתחממות הגלובאלית וטוענים כי זה יימשך עוד  אלף שנים לפחות. ועל האנשים נגזרו חיי נצח בתוך גופם ואלו אשר מאסו בחייהם הגשמיים,יכולים לעבור לחיים וירטואליים.

"האם ראויים אנו לחיי נצח?" שאל קלים.

אישתו הביטה בו וענתה."אינני יודעת באם חייבים אנו להיות כלואים בגופנו. אך בסופו של דבר, כולנו נחיה לנצח. כך קבע sens לפני חמש מאות שנה,עוד כאשר עדיין היתה קיימת מחלת הזיקנה. וכעבור  מאה שנה מחלה זו הודברה ומרגע שנולד תינוק  ב-pros    , embo  מיד מתקינה בו תוכנה וננו-רובוטים, אשר שומרים על גופו לנצח."

והוסיפה," ומי שמאס בכך,רשאי לפנות ל-CAM-create a mind  )ויוכל להמשיך לחיות ללא גופו כיצור כלאיים של אדם-מכונה בתוך מטריקס."

"ושנינו נמצא אחד את השני",אמרה בחיוך וליטפה ראשו.

נוכל לשכון לנצח,להמשיך לשכפל את התודעה ולהשיג אלמוות קיברנטי. וגם נוכל להופיע זה מול זה בצורת הולוגרמה ולחיות גם חיי נצח בגוף שנבחר ובמציאות אשר נבחר"

קלים  שוב הרים ראשו ושאל, "ומה עם האהבה?, היא תמשיך בינינו?"

פניה של למפיקה הרצינו ואמרה, "זאת אינני יודעת. אהבה זה רגש, אנו מרגישים אהבה ,אך לא נוכל לפרשה בתוך נוסחה או בסייבר וגם לא נוכל להסבירה במילים.