בשלח תשעה ויבא עמלק 

ערש"ק ויבא עמלק וילחם עם-ישראל ברפידם, בשלח תשע"ה

הגמרא במסכת בכורות שואלת למהות השם רפידם.רבי יהושע אומר "שרפו ידיהם מן התורה".

מהות מציאותו של עמלק הינו ברפיון הידים, רפיון הידים מן התורה, האמונה אשר אין בה עשייה.

הגמרא במסכת יבמות מביאה את דברי רבי יוסי האומר "כל האומר אין לי אלא תורה, אין לו תורה".

מסבירה הגמרא את דברי רבי יוסי, אומרת התורה בספר דברים "ויקרא משה אל-כל-ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את-החקים ואת-המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם. ענינם של החוקים והמשפטים, לימוד ועשיה.

אומר רבי יוסי "כל האומר אין לי תורה, אין לו תורה" מסבירה הגמרא ואומרת כל האומר יש בי רק לימוד ללא מעשה אין בו לא לימוד ולא מעשה.

הלימוד כשלעצמו, ללא עשיה, אין בו לא לימוד ולא עשיה.אין בו כלום, כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה וכל שאינו בעשיה אינו בלמידה.

אומר הגאון מווילנא, הקדושה שיש באדם, בענין עבודת ה', יש בה שני בחינות, האחת "עטרין" והשניה "אחסנתין".בחינה אחת "אחסנתין" הינה הבחינה אשר מקור ענינה, ירושת אבות.הבחינה האחרת "עטרין" מקור ענינה מה שהאדם זוכה לו על ידי השתדלותו.

זוהי בחינת הצדיקים שיושבים ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה.

ברית המילה הינה הקישור בין האדם לאלוקיו, קישור אשר מביא לירושת אבות, "אחסנתין".

אומר הגאון מווילנא, ברית אותיותיה תרי"ב, תרי"ב מצוות, מעשה המילה עצמו הינו התרי"ג.

מהותה של הברית הינה חיבור "אחסנתין" לכל המצוות, זאת באם ייעשה מעשה המילה עצמו אזי יתקיימו כל התרי"ג, ושמרתם לעשתם, "עטרין".

אומר הרב קוק, "..נמצא שכל זמן שהיו במצרים, אף על פי שלא נחלו עדיין את התורה, אף על פי כן היו מקודשים בקדושת האמונה ועיקרי התורה,  אלא שהיה חסר להם מעלת המעשה".     

במצרים הייתה להם בחינת "אחסנתין", ירושת אבות, אך עדיין לא הגיעו למעלת "עטרין", כדבר רבי יוסי, לעיל, אין בו לא לימוד ולא מעשה.

עם ישראל, היהודי, כאשר אין בו עשיה, אין בו החיבור הנצרך לתורה.ענינה של תורה  לעשתם. 

מסביר הרב קוק, ענינה של יציאת מצרים עבור עם ישראל, גלות מצרים הרחיקה עם ישראל ממקור חיותו התורה, למרות אמונתם, מכיוון שידעו מצרים שעשיית התורה היא המחייה את העם, על כן ויעבדו מצרים את-בני ישראל, בפרך. ואמרו תכבד העבדה על-האנשים, ויעשו-בה ואל-ישעו, בדברי-שקר, מנעו מהם העשיה בחינת לעשתם.היציאה ממצרים, מעול השיעבוד "חזרו לחיבתן הראשונה..וכמו שהיה קודם שיעבוד מצרים".עכשיו נצטרכו לעשות.

בנקודת זמן זו הגיעה עמלק כדברי הפסוק זכור, את אשר-עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצרים.אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך--ואתה, עיף ויגע; ולא ירא, אלהים.

עייף ויגע מהמצוות, עייף וייגע היינו בחינת אין לי אלא תורה, אין בה עשיה.

אומר הרב קוק, "והנה עמלק רצה להזיק את ישראל בב' בחינות, רצה להזיקן בשורש האמונה.עד שיאבדו ירושת אבותם", בחינת "אחסנתין", "ואם לא היה מצליח חפצו בזה רצה על כל פנים לעכב על ידם שלא יתעלו יותר", היינו על ידי העשיה בחינת" עטרין".

ענינו של עמלק למנוע מעם ישראל החיבור אל ירושת אבותם.על כן הדרך הינה מניעת עם ישראל מלעשות.

עם מישראל כאשר אין בו אלא תורה, אין בו לא תורה ולא עשייה.מציאות זו היא המביאה ל ויבא, עמלק; וילחם עם-ישראל, ברפידם.במקום שרפים הידיים מעשיה, רפידים, בא עמלק.

משה רבינו על מנת לתקן ולהילחם בעמלק נאמר והיה, כאשר ירים משה ידו--וגבר ישראל; וכאשר יניח ידו, וגבר עמלק.  יב וידי משה כבדים, ויקחו-אבן וישימו תחתיו וישב עליה; ואהרן וחור תמכו בידיו, מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה, עד-בא השמש.

הרמת היד של משה בחינתה עשייה, על כן כל עוד ירים משה ידו--וגבר ישראל וכאשר חס וחלילה יניח ידו, וגבר עמלק.

למרות הקושי בעשיית מצוות התורה, וידי משה כבדים היו ידי משה אמונה.

להגיד בבקר חסדך ואמונתך, בלילות, מהות קיום  האמונה, הינה המשכת העשיה, עשיית החסד.

עשיית ברית המילה היא המביאה לשלמות תרי"ג המצוות, העשייה היא המביאה לידי  זאת בריתי אשר תשמרו, ביני וביניכם, ובין זרעך, אחריך.

העשייה מביאה לחיבור בין עם ישראל לבורא עולם.