סוגיות בניהול משק משפחתי 

משק משפחתי הוא דוגמא לעסק המחבר את המשפחה גם לשורשי האדמה אך גם לשורשי המשפחה. העבודה המשותפת בין בני המשפחה אינה דבר מובן מאליו והיא טומנת בחובה מצבי נוחות יחד עם מצבי מתח ולחץ אשר ניהול נכון של הסוגיות השונות יכול להטיב עם המשפחה ועם המשק. המשק המשפחתי יכול להתמודד עם דילמות שמאפיינות אותו כעסק משפחתי כמו לדוגמא, אבא שהוא גם מנהל וגם אבא, העברת העסק לדור ההמשך או חוסר תקשורת בין בני המשפחה במשק אשר גורם לאווירה מתוחה וכעסים רבים. המאמר הבא ידון בסוגיות השונות במשק משפחתי תוך דגש על פתרונות אפשריים לסוגיות שמועלות.

בעל המשק כאבא וכבוס

לרוב יהיה זה האבא דומיננטי במשק המשפחתי וזה יעטה על ראשו שני כובעים: האחד, "כובע המנהל" והשני, "כובע האבא". "כובע המנהל" מאפשר לו לנהל את העסק ולהוות את הדמות הסמכותית אשר מנהלת את העסק, לרבות את הילדים הבוגרים כעובדי המשק. לעומת זאת, כאשר חובשים את "כובע האבא" נדרשת ממנו הבנה וזמן לקשיים ולדאגות של הילדים שלפעמים עומדים בסתירה לדרישות העסק. המצב מכתיב לו לעיתים סיטואציות מורכבות ולא פשוטות שכן הוא צריך לדעת מתי לחבוש את כל אחד מהכובעים ואפילו לשנות את הכובעים מספר פעמים במהלך אותו היום.

נתאר סיטואציה לא דמיונית בכלל בה הילד הבוגר חוזר למשק כדי להתחיל לעבוד בו (לאחר שסיים את הלימודים הגבוהים, אחרי הצבא או אפילו אחרי עבודה אחרת). בזמן שכזה נדרשת הבנה וזהירות של זה כדי שהכניסה תהיה חלקה. מחד, בחינה אמיתית האם הילד אכן מתאים לעבוד בעסק, יודע לקבל החלטות ומסתדר במרקם היחסים שנוצר. מאידך, חבישת כובע הבוס בלבד עשוי להעניק תחושה שהילד הוא "עוד עובד" מתוך סך העובדים וזה כשלעצמו יכול לגרום לנזק במהירות ביחסים שבין האבא והילדים הבוגרים, לאבד עניין במשק עצמו ולהיות עם מוטיבציה נמוכה כדי להצליח במשק. לכן נדרשת סבלנות והבנה כי מתרחש כאן מארג של יחסים שאינו טבעי ולעיתים יש צורך בזמן כדי ללמוד כיצד לעבוד יחד.

הילדים העובדים במשק המשפחתי

הילדים אינם פטורים מאחריות והם צד פעיל ומבין במערכת היחסים. אלו נדרשים מבחינתם לעשות את ההבחנה בין האבא-הבוס לבין האבא הפרטי שלהם וזאת במיוחד כאשר העניינים משתבשים. בחלק מהמקרים בהם הילדים נכנסים לעסק הם כבר אנשים נשואים לבן זוגם אין מעורבות ישירה בעסק. אין ספק שבמקרים שכאלו יכולים להתגלות קשיים כאשר בני הזוג מגלים כי החלטות שנעשו על ידי אחרים משפיעים על העתיד שלהם מבלי שלהם יש אפשרות להיות חלק מההחלטה. ניקח לדוגמא, אבא ובן המבצעים החלטה לקנות משק נוסף או להרחיב באופן משמעותי את הפעילות העסקית במשק. המשמעות היא יותר עבודה (שעות ארוכות יותר) לשניהם ויותר מתח הקשור בהחזרי חוב והגדלת הפעילות. הכלה לא נכללת בקביעה הסופית של ההחלטה ולעיתים היא מגלה זאת בדיעבד. אין ספק שמצב זה עלול להכניס הרבה מתח למערכת היחסים הקיימת.

אין ספק שתקשורת היא מילת המפתח בעסקים אלו. גם אם הכלה לא קשורה לעסק הרי שמעורבותה בדיעבד יכולה לעיתים להזיק ולא להועיל. לכן במקרים לא שגרתיים בהם יכולה לחול השפעה עקיפה גם על בנות הזוג נדרשת הערכות מוקדמת. על בן הזוג, במקרה זה בן המשפחה, לקחת את היוזמה ולפעול לשם כך. באמצעות תקשורת אמיתית וכנה ניתן יהיה לבחון את שלל האפשרויות הקיימות לבחינת השינוי ולהיערך בהתאם תוך מינימום השפעה עקיפה מעיקה לכל הצדדים הרלוונטים.

העברה העסק לדור הבא

העברת העסק לדור הבא הינו נושא חשוב ולעיתים רבות טעון רגשית. כדי לצלוח זאת עם מינימום התנגדות וקשיים כדאי להקדיש לכך מחשבה רבה תוך הקדשת שעות רבות של דיון על ידי ההורים והילדים. לעיתים רבות מדי אנו מוצאים שהחלטות אלו נעשות תחת לחץ של זמן (כלומר אנחנו צריכים לעשות משהו עכשיו !) או תחת לחץ רגשי (לדוגמא, לאחר מותו של אחד הורים) כאשר המפתח הוא לתכנן קדימה ולהתחיל דיונים אלה בשלב המוקדם של התהליך. זוהי האחריות של ההורים ליזום תהליך ניהול העברה תקין. חלוקת העומס בקרב הילדים יכולה להיות שונה וכך גם תרומתם למשק ולכן כדאי לבחון את ההעברה כך שיהיו אלו שיביאו את מקסימום התרומה למשק.

לסיכום, משק משפחתי הוא עסק משפחתי אשר מערב פרנסה ומשפחה, מקורות החוזק של כל אחד בעולמנו. טיפול נכון בשני מקורות עוצמה אלו יכול להביא לצמיחה ושגשוג ולא למתח וכישלון.