תחילת קשר זוגי מחייב (או השנה הראשונה למעבר למגורים משותפים) יכול להיות נפלא במובן של: להכיר טוב יותר, לבנות בית וחיים משותפים וכן יצירת מסורות ומטרות משותפות. אך, זו יכולה להיות גם שנה מאתגרת. מדובר בתקופה בה נבנה תהליך זוגי שבו נעשה מיזוג בין שני אנשים בעלי רקע שונה לחלוטין. בני הזוג מגיעים עם שני סטים שונים של: גנים, התנהגויות, דינמיקה משפחתית, הרגלים, ערכים, ציפיות, דרכים לעשות דברים וכו'. לכן, התקופה הראשונה הינה משמעותית לביסוס היסודות להמשך הקשר.
יחסים במשפחה חדשה עלולים להיות מסובכים ו"מורכבים" – בזוגיות חדשה, בני זוג ניצבים בפני לא מעט אתגרים, הכוללים: התנהלות כלכלית, חברתית, אינטימיות, תקשורת וכו'. זאת בנוסף, ליחסים עם ההורים, הדפוסים המשפחתיים איתם הגיעו בני הזוג והסתגלות כוללת.
במקרים רבים, הורים חשים שהשקיעו בילדים משאבים רגשיים, פיזיים, כלכליים וכו'. לכן, ישנם מקרים בהם לא תמיד קל להורים "לשחרר", לבטוח ולסמוך על מי שזה מקרוב הצטרף למשפחה, שיהיה קשוב לצרכי בנם/בתם, כפי שהם עשו משך שנים ארוכות. מכאן עלולות להתעורר ציפיות מאחד מבני הזוג או משניהם, כגון: הם עשויים לחשוב ולהאמין שיש להמשיך את המסורת של שיחות יומיומיות תכופות הכוללות עדכונים והתייעצויות, שעצתם תתקבל במלואה רק משום שיש להם יותר נסיון, חגים ושבתות תמיד יהיו אצלם, וכו'. הקושי נוצר כאשר ציפיות אלה מתנגשות רק כאשר מתעוררת מחלוקת. השאיפה הינה זהוי המחלוקות הפוטנציאליות בטרם הן הופכות דבר שבשגרה וגורמות ליחסים עכורים, כעס, טינה, קואליציות משפחתיות, התנהגויות של פאסיב-אגרסיב וכו'.
הגדרה מחודשת – אחת המטרות המרכזיות בקשר רציני, היא הגדרה זוגית לאופן שבו רוצים שהחיים המשותפים יתנהלו. הגדרה זו חשובה מאחר וכאמור כל אחד מבני זוג מגיע לקשר עם היסטוריה אישית, שונה. בתחילת הקשר, המאבק העיקרי הינו סביב אילו נושאים מההסטוריה האישית הופכים להיות לחלק ממערכת היחסים הזוגית, את מה משנים, מה הם הגבולות הזוגיים ועל מה מתפשרים ומוותרים לטובת הזוגיות.
הנחה מוטעית של מרבית הזוגות הינה: מרגע שנישאו ולהם חיים עצמאיים, הם הופכים מיידית לאוטונומיים. לעיתים נדמה להם כי ברגע שעברו דירה, מחויבותם כלפי הערכים והחוקים בהם גדלו, מצטמצמת והנאמנות עוברת אוטומטית מההורים לבן/בת הזוג. יש בכך אמת, אך לא מוחלטת. זוגות רבים אינם מבינים שטקס הנישואין או הצהרת המחוייבות הזוגית, איננו מנתקת אותם מחבל הטבור הרגשי עם ההורים. קשרים רגשיים אלה, שאינם תמיד בריאים, עלולים לעכב את בני הזוג מהגדרה ברורה של זוגיותם ודפוסי הקשר המשתנה עם ההורים (בעיקר החמות...).
גבולות ברורים – היחסים עם בן/בת הזוג, קודמים ליחסים עם ההורים. אחת המשימות המאתגרות לזוגות חדשים הינה ביסוס גבולות עם משפחות המקור. גבול מסייע להבין מי אנחנו ועל מה אנו אחראים בתוך מערכת היחסים. זו למעשה הגדרת הזהות כזוג נשוי או מחוייב, אחד כלפי השני. משמעות הדבר היא שיש לבני הזוג את הזכות לפרטיות, התנהלותם הכלכלית, לסרב להזמנה של הרגע האחרון, להחליט לבחור כיצד רוצים לבלות את החופשות, החגים וכו'. גבולות נועדו להגן על מה שמאוד חשוב לבני הזוג. העדר בהירות בגבולות ברורים, עלול לגרום לקונפליקט משפחתי.
לדוגמא: בני זוג אשר מטעמי נוחות, מתגוררים בסמוך להורים. אבל האם (החמות) נהגה להגיע אליהם מספר פעמים בשבוע, ללא הזמנה והודעה מראש. התנהגותה הייתה פולשנית מידי וחסרת גבולות. הדבר גרם, לשיבוש תוכניות, למתח קבוע בין בני הזוג ולקונפליקט משפחתי.
הבעת צרכים ורצונות במערכת יחסים תורמת לאיכות הקשר. תרומה דומה עשויה להיות כאשר משוחחים עם ההורים והחמים ומביעים בפניהם בפתיחות ובכיינות מה הם הצרכים והרצונות של בני הזוג. מטרת שיחה כזו היא להבהיר להורים, משני הצדדים, כיצד ומתי הם יכולים לתמוך, לסייע ולהיות עבור בני הזוג באופן המותאם להם.
להתחיל על קרקע מוצקה – מערכת יחסים טובה עם ההורים והחמים חשובה כבר מתחילת הקשר. קל יותר לבנות יסודות טובים מאשר לתקן נזק ופגיעה. למרות שקשה מאוד ליזום שיחה על גבולות, חשוב לעשות זאת בתקשורת פתוחה, כנה, ישירה ואמפטית. לשוחח על המשותף והשונה בציפיות של כולם. רצוי לבוא עם הצעות קונקרטיות לפתרון מצבים אשר עלולים להיות מעוררי מחלוקת.
לא תמיד אפשר לנבא ופתור מראש מצבים שונים, החיים הם דינמיים. ישנם הורים שאינם מבינים או שקשה להם לכבד את גבולות שהוגדרו על ידי ילדיהם הבוגרים והנשואים. ההורים מורגלים משך שנים להיות מעורבים, לדעת כל מה שקור אצלם בנם/בתם ואינם רואים סיבה למה לאחר הנישואין על הדברים להשתנות. לכן, חשוב להציב גבולות ברורים, כדי למנוע "פיצוצים" פוטנציאליים בעתיד.
לא אחת הגיעו לטיפולי זוגות אשר הקושי העיקרי שלהם היה הגדרת גבולות ברורים במערכת הזוגית, ההורית, המשפחתית והחברתית. בהעדר גבולות הצרכים מתנגשים ברצונות ובצרכים של האחרים והתוצאה הינה חוסר ודאות, תסכול ובלבול. לא מעט זוגות מתמודדים עם קונפליקט נאמנות למשפחת המקור או לבן/בת הזוג. בנושא זה אין ספק, החובה הראשונה הינה כלפי בן הזוג.
המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים לתת לבן הזוג שלנו, הוא ללמוד להסתדר עם כל אחת מהמשפחות. כאשר נולדים ילדים, הדברים מקבלים משנה תוקף. הדרך בה בני זוג מחוייבים ונאמנים לזוגיות בתחילתה, בכל הנוגע להצבת גבולות להורים, היא הדרך אשר תשפיע מאוחר יותר כאשר ההורים יהפכו לסבים של ילדיך. גבולות ברורים מסייעים לבני הזוג, להורים ולאחר מכן לנכדים.
מספר הצעות למערכת יחסים טובה–לא תמיד פשוט לשמר מערכת יחסים טובה עם ההורים והחמים. אבל מספר עקרונות פשוטים עשויים לעזור:
• השתדל לא לערוך השוואות בין הוריך להורי בן/בת הזוג שלך.
• למד להכיר את החמים שלך כפי שהם ולא כפי שהיית רוצה שיהיו.
• כאשר מבטלים, מבקרים, מענישים ושופטים את ההורה/הורים של בן הזוג שלך, למעשה אתה מבטל, מבקר, מעניש ושופט, חלקים מהותיים בבן הזוג ובמקורותיו. בחרת בבן/בת הזוג משום שהוא ראוי לאהבתך בשל תכונותיו השונות. יש לזכור שההורים הם חלק בלתי נפרד מגידולו ומהיותו ראוי לאהבתך.
• חשוב להתייחס לקשים פוטנציאליים כאשר מבחינים בהם לראשונה. חשוב לעשות זאת באהבה, בסבלנות, בסובלנות ובאמפטיה ולא להגיב למצב קונפליקטואלי ברגע של כעס ותסכול.
• אי אפשר לתקן את ההורים ולא את העבר, אל תטרח לנסות. אפשר לערוך תיקונים "קוסמטיים" אבל לא מהותיים. במקום לנסות לתקן, השקע/י אנרגיה בקבלת הדברים הטובים שההורים יכולים להציע (תמיד יש משהו טוב שהם יכולים להציע).
• אל תהיה בצד של ההורים שלך נגד בן הזוג שלך כאשר הם מבקרים אותו. אל תשתף אותו בביקורת ובטענות של ההורים, אלא תכיל ביקורת זו בתוך עצמך ותתמודד עם הדברים.
• כאשר עליך לקבל החלטה, ניתן להיעזר בהורים אבל חשוב שבן הזוג יהיה חלק מקבלת ההחלטה, אחרת הוא עלול להרגיש מיותר ופגוע. הדבר אמור גם כאשר אתה פונה לתמיכה רגשית להורים במקום לבן הזוג.
• אינך חייב לאהוב ולהיות חבר קרוב את החמים שלך, אבל חשוב שתראה מידי פעם הערכה כלפיהם, מעצם היותם ההורים של בן/בת הזוג שבחרת.
