כללים לכתיבה טובה - חלק א'
במאמר זה נחשוף בפניכם אחדים מהכללים שבעזרתם תוכלו להצליח בכתיבה, בלי להסתבך יותר מדי. אל דאגה - גם מי שלא היה טוב בדקדוק ובתחביר בבית הספר, יוכל ללמוד את הכללים, להפנים אותם ולהפוך אותם לכלי עבודה ידידותיים למשתמש.
לפני הכול נציין, כי יש להימנע ככל האפשר מכתיבת משפטים ארוכים מדי, והמלצה זו תקפה במיוחד למי שאינו כותב מנוסה ומיומן. משפטים ארוכים מטילים עומס על הקורא, וגורמים לו ל"סחרחורת קלה". בסיטואציה זו, לאחר שסיים את קריאת המשפט, עלול הקורא לשאול את עצמו: "רגע, מה היה בתחילת המשפט ומה בעצם רצו לומר כאן?" שאלה זו מאלצת אותו לחזור ולקרוא את הטקסט, להתעכב על כל מילה ולנחש מה היחסים בין מילה זו לקודמתה, או בינה לזו שאחריה וכיו"ב. כך נוצר מצב, שהקורא נאלץ על-כורחו להשקיע יותר זמן ואנרגיה להבנת הכתוב, ואם התופעה חוזרת על עצמה, הוא עלול לחוש אכזבה ותסכול, להתייאש מהקריאה ובסופו של דבר לזנוח את הטקסט.
ליצירת טקסט ברור ונעים לקריאה יש להקפיד גם על שימוש נכון בצירופי-מילים. למשל, אין להשתמש ב"רכבות" כגון: החלטת-ועדת-רופאי-קופת-החולים בעניין העלאת שכרם של עובדי האדמיניסטרציה בחודשים הקרובים התקבלה ברוב קולות". במקום זאת מוטב לכתוב: "ועדת הרופאים של קופת החולים קיבלה ברוב קולות החלטה, שעל פיה יועלה שכרם של עובדי האדמיניסטרציה בחודשים הקרובים". היות ש"רכבת" של מילים עלולה לעייף את הקורא ואף לבלבל אותו, במשפט החלופי יצרנו במקומה זוגות מילים כגון: "ועדת הרופאים", ו"קופת החולים". כמובן שאין להתעלם מהעובדה שפירוקה של ה"רכבת" דרש מאתנו פעולות נוספות, כגון שינוי סדר המילים ושינוי המבנה התחבירי, הגם שפעולות אלה לא פגעו כהוא זה במסר שבמשפט.
שימוש נכון בביטויי-יחס יתרום אף הוא לבהירות הטקסט וליופיו. ביטויי יחס הם בדרך כלל מילים קטנות המופיעות בין שתי מילים, וזאת מפני שבעלדיהן לא נדע מהו היחס שביניהן, למשל: "הכובע על השולחן". במשפט הבא, לדוגמה, נפלו מספר שגיאות בביטויי-יחס: "ביום של הבחירות, בשעות 21.00-24.00, הגיעו לקלפיות כ-50% של כלל האזרחים". לאחר תיקון השגיאות, כך ייראה המשפט: "ביום שבו נערכו הבחירות, בין השעות 21.00 ו-24.00, הגיעו אל הקלפיות כ-50% מכלל האזרחים".
כלל נוסף ואחרון למאמר זה הוא הימנעות משימוש-יתר באות שי"ן, המכונה שי"ן הזיקה (ש'), בתוך משפט אחד. למשל, מוטב לא לכתוב משפט הבנוי כך: "הם סיפרו לנו על ההרצאה המאלפת ששמעו מאדם שטען שאינו מבין שהוא מרצה שאין רבים כמותו". במשפט זה, שהוא קצר יחסית, מופיעה "שי"ן הזיקה" חמש פעמים! לפתרון הבעיה, נעדיף אפוא לנסח את המשפט כך: "הם סיפרו לנו על ההרצאה המאלפת ששמעו מאדם שאינו מעריך מספיק את עצמו כמרצה נדיר ומיוחד". שימו לב שבמשפט החלופי הורדנו את מספר ההופעות של שי"ן הזיקה מחמש לשתיים! מדוע זה חשוב? מפני שמשפטים מסורבלים כאלה מייגעים את הקורא, היות שהם דורשים ממנו יותר אנרגיה וזמן, גם אם ברוב המקרים אין הוא מודע לעובדה זו כלל.
עד כאן לענייננו במאמר זה. כללים נוספים לשיפור הכתיבה תוכלו ללמוד ממאמר נוסף, שכותרתו: "כללים לכתיבה טובה – חלק ב'". להשתמע בקרוב!
