הבחירות האמתיות שבחיינו
לצורך ההלצה אפשר לומר, שאנו חייבים או צריכים מספר מועט מאוד של דברים, ליתר דיוק שלושה, האחד – לנשום, שהרי אין האדם יכול למנוע מעצמו נשימה, השני – לישון, שכן מנוע מאתנו לא להירדם, ואחרון חביב ה"ביולוגי", מושג חדש שלמדתי זה עתה ומשמעותו פינוי הגוף מהפסולת, שגם כאן אין ידינו משגת עצירה מוחלטת וטוב שכך.
כך שבעצם חוץ משלושת עיקרים אלה הכול נתון לבחירותינו ותלוי ברצוננו, אכן לא פעם אנו משתמשים לגבי עניינים שונים וחשובים, במושג "צריך" או "חייבים" אך זו היא מכבסת מילים המנסה לתת משנה תוקף למושגים "אני רוצה" או "היה כדאי", "כך נכון", "לי נוח" וכו ומצד שני משחררת אותנו מהבעת הרצון האמיתי שלנו תוך מציאת "מסתור" מאחורי ה"צריך".
המתנה האמתית שקיבלנו היא הרצון החופשי והרשות לטעות, שני אלה הנם שני צדדים של אותה המטבע, המתבטאים במציאות דרך הבחירות שעשינו לאורך חיינו, דרך זו עשויה כמו מחרוזת כשבחירה מובילה לבחירה וכך הלאה ומרגע שהבחירה נבחרה והגיחה לעולם, לא נותר אלא לעבור לבחירה הבאה.
לרובנו קשה להעז ולרצות, אנחנו מותרים על רצוננו במודע או שלא במודע, אנו דוחקים אותו אחורה מהפחד כאילו שאקדח אמתי מכוון לראשנו ומתרצים זאת כהתחשבות ויתור או רוחב לב, שהם לכשעצמם ערכים נעלים, אך האם באמת מהמקום הזה אנו פועלים תמיד ?
אחריות כבדה נפלה בחיקינו והיא לבחור נכון, זו אחריות שאי אפשר באמת לחלוק אותה עם אף אחד, כי עצם הבחירה עם מי לחלוק ואת מי לא לשתף היא כבר בחירה בפני עצמה וזה עוד החלק הפשוט, מכיוון שבתוך כול אחד מאתנו יש מספר קולות הרוצים שנקשיב רק להם והם מבטאים את הרגשות הכמוסים שלנו שמצליחים לתמרן אותנו באופן חמקמק ומתוחכם למדי.
בקיצור ולעניין להקשיב לכולם ולבחור מהלב.
שמואל בן איש
