בית המשפט העליון: נדבך נוסף לזכותו של הנישום לקבלת מידע מהרשות 

עו"ד גיל נדל

לאחרונה (6.1.2008) ניתנה על ידי בית המשפט העליון החלטה שיש לה חשיבות רבה לענייני מיסוי ומכס (רע"א 7867/06, פקיד שומה חיפה נ' משה לוסקי, למדינה - עו"ד ליבליין, לנישום - עו"ד ביין וריבש).

באותו ענין ביקש הנישום לעיין בדו"ח סיכום חקירה של רשות המסים, וזאת על מנת להוכיח כי הוסכם בינו לבין רשויות המס, שלאחר תשלום כופר כסף על ידו לא תוצא לו שומת מס.

בית המשפט המחוזי בחיפה נעתר לבקשת הנישום והורה לרשות המסים למסור את הדו"ח לנישום. ביצוע ההחלטה עוכב עד לקבלת הכרעה בערעור, אשר ניתנה לאחרונה.

בשורה התחתונה, בית המשפט העליון קיבל את ערעור רשויות המס, וקבע שהדו"ח לא יימסר לנישום. אלא שעיקר חשיבותו של פסק הדין נעוצה בהנמקה שניתנה בו. הסיבה שבית המשפט קיבל את עמדת רשות המס הינה כי במסמך המבוקש לא היה כל מידע רלבנטי עבור הנישום היכול לבסס טענה בדבר הסכם שגובש בינו לבין רשות המסים.

מצד שני, בית המשפט קבע כי לא כל תרשומת פנימית של הרשות (כמו דו"ח סיכום חקירה פנימי וכיו"ב) תהיה חסויה. אמנם נאמר כי "אין ספק שהאינטרס הציבורי הוא לאפשר דיון פנימי בלא מורא, ואפשרות לעובדי ציבור להביע דעותיהם", ואולם חסיון זה קיים רק כאשר קיים חומר נוסף שיכול, מבחינתו של הנישום, להשיג אותה מטרה. ומכאן קבע בית המשפט כי "אילו אכן היה קיים סיכום דיון שבו (ורק בו) נאמר כי ניתנה התחייבות להימנע מהליך אזרחי, היה על המבקש (רשויות המס) למסור את המסמך על מנת שהמשיב (הנישום) יוכל לכלכל את הגנתו. זאת, מטעמי הגינות בסיסיים".

בית המשפט גם ביצר את מעמדה של תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי המאפשרות לבית המשפט לעיין במסמך שאחד הצדדים טוען שהוא חסוי, תוך שקבע כי "תקנה 119 מיועדת ליתן בידי בית המשפט כלי חשוב לעריכת איזון האינטרסים הנדרש בכגון דא. היא משרתת את התכלית בדבר צמצום החסיונות והרחבת הגילוי. היא מבטיחה שבית המשפט יוכל להכריע בשאלת החיסיון מבלי לעמוד מאחורי "מסך בערות".

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי "באותם מקרים בהם אכן קיים חשש שאין בידי בעל דין אפשרות גישה לחומר הגולמי המצוי בידי הרשות, יכול - ואף צריך - בית המשפט לעיין במסמכים ולבחון האם ניתן להגיע לפתרון מידתי, יצירתי, שיאפשר שמירה מלאה על האינטרסים שביסוד החיסיון, וזאת תוך מסירת אותם פרטי מידע שראוי למסרם".

לדעתנו מדובר בהחלטה חשובה ביותר המוסיפה נדבך נוסף לזכותו של הנישום לקבלת מידע מהרשות. מעבר לכך שההחלטה חוזרת ומציינת מספר פעמים את זכות העיון שיש לנישום מסמכי רשות המס הנוגעים לעניינו, הרי שהיא קובעת כלל מנחה באופן ההתמודדות של בית המשפט עם טענת חסיונות הנטענת על ידי רשות המס - העברת המסמך החסוי לבית המשפט, לצורך גיבוש פתרון מידתי. אמנם ההחלטה דנה בענייני מס הכנסה, אולם היא ישימה גם לענייני מכס.