לגעת בחושים - התפתחות ילדים, חלק 6: חוש הראייה 

מה רואים ברחם?
ברחם חשוך, ומן הסתם אין מה לראות שם, אך אף מחקר עדיין לא בדק מה רואים בתוך הרחם.

התפתחות מהירה בשנים הראשונות
ביום הלידה ראיית הילוד לוקה בחסר ומטושטשת. מערכת הראייה, העיניים ואזורי המוח האחראים לקליטת תמונות ועיבודן, לא מסיימת את התפתחותה ברחם אלא ממשיכה להתפתח אחרי הלידה.

התפתחות מערכת הראייה נעשית בקצב מואץ בחודשים הראשונים לחיי התינוק, בעיקר התפתחות תנועת העיניים והיכולת לעקוב אחר חפצים בתנועה, ויכולת המוח לפרש את מה שהעין רואה. מערכת הראייה מגיעה לתפקוד מלא רק בגיל 3 - 5.

מחקרים מראים שתינוקות מסוגלים להבחין באופן חלקי בצבעים, אף על פי שההבחנה בין צבעים מתפתחת כבר בחודשים הראשונים לחיים, הרי שיכולת לקרוא לצבע בשמו בא לידי ביטוי רק בסביבות גיל שנתיים - שלוש.

שלבים בהתפתחות מערכת הראייה
?           בימים הראשונים לאחר הלידה ראייתו של התינוק מטושטשת והוא אינו רואה טוב לטווח רחוק, אך התינוק מסוגל להבחין בין חושך לאור ולזהות דמויות ותנועות של גופים.
?           בגיל 4-6 שבועות מתפתחת יכולת מיקוד, כך שהילד מסוגל למקד את המבט באם המיניקה וליצור עמה קשר עין. למעשה, התינוק מזהה את אימו כבר בשלב מוקדם יותר, אבל לא רק על פי מראה אלא גם על פי ריח, קול ומגע.
?           בגיל 2-3 חודשים מתפתחת היכולת לעקוב אחר חפצים נעים. התינוק יכול לעקוב אחר מוביילים ועצמים הנעים בשדה ראייתו, וכמובן אחרי דמויות הוריו ואנשים אחרים המצויים בסביבתו. הראייה הולכת ומתחדדת בהדרגה ככל שהילד גדל.
?           בגיל 3-5 שנים מגיעה חדות הראייה לרמה זהה לזו של מבוגר. 

תנאים להתפתחות תקינה
תנאי הכרחי להתפתחות תקינה של הראייה הוא קיום גירויים ויזואליים בסביבתו של התינוק. הגירויים נקלטים על ידי העין ומשודרים למוח. תשדורות אלה מעודדות את התפתחות התאים המוחיים האחראים לראייה.

מחקרים מראים שסביבה חסרת גירויים ויזואליים יכולה לגרום נזק. סביבה טבעית מוצפת בגירויים ויזואליים, אך במקרים של מומים או בעיות ראייה, כמו קטרקט (עכירות של העדשה הפנימית של העין, שמפריע למראות לחדור אל תוך העין), יכול להימנע מעבר אינפורמציה מן העין למוח, וכך נמנעת התפתחות האזורים האחראים לראייה, שהיא כל כך קריטית בשנים הראשונות.

ראייה תלת מימדית
תפקוד ראייה נוסף שמתפתח כבר בינקות הוא ראייה תלת מימדית, ראיית עומק. ראייה זו מאפשרת לנו להעריך את המרחק של המכונית הנוסעת לפנינו על הכביש, למזוג משקה לתוך ספל מבלי לשפוך אותו ועוד. התפתחות ראיית העומק תלויה בראייה תקינה בכל עין, אך גם במנח ישר ומקביל של שתי העיניים (העדר פזילה). 

פזילה
לכן, על אף שפזילה עד גיל 4 חודשים יכולה להיות תקינה ולפעמים מה שנתפס כפזילה הוא למעשה אשליה אופטית שנובעת ממבנה פניו של התינוק, חשוב לבדוק האם הילד אינו פוזל לאחר גיל 4 חודשים. במקרים בהם קיימת פזילה חיצונית חזקה כדאי להיבדק עוד לפני כן.

התבוננות בציורי ילדים
דרך מעניינת לבדוק מה הילדים רואים היא להתבונן בציורים שלהם.

אפשר ללמוד רבות מציורי ילדים. לא ניתן לומר שציורי ילדים משקפים את מה שהילדים רואים, משום שבדרך כלל ילדים בגיל הגן מציירים קונבנציות ולא את העולם כפי שהם רואים אותו. את הקונבנציות הם לומדים, כנראה, מהציורים בספרי הילדים.

באופן כללי, ניתן לומר שהילדים מציירים את מה שהם מרגישים יותר מאשר את מה שהם רואים, לפיכך ביטוי הראייה ניכר באופן שבו מצויר הציור ולא בתוכן הציור: בארגון של הפריטים על הדף, בעוצמת הקו, בעולם הצבעים שהילד משתמש, באופן ערבוב הצבעים וכו'. 

ללכת לרופא עיניים
למען ההתפתחות התקינה של מערכת הראייה של ילדינו עלינו לקחת אותם לבדיקת ראייה אצל רופא עיניים. הבדיקות המבוצעות על ידי רופא העיניים כוללות, מלבד חדות הראייה ופזילה, גם בדיקה לאיתור הצורך במשקפיים (ניתן לאתר זאת אפילו אצל תינוקות, ללא צורך בשיתוף פעולה מצידם), וכן בדיקה אנטומית הבודקת את המבנה של כל חלקי העין (דבר הנחוץ להתפתחות אופטימלית של הראייה). בדיקות אלה מיועדות לאתר, בין היתר, גם את מקרי העין העצלה מוקדם ככל האפשר, על מנת להגביר את סיכויי הטיפול, שהנם גבוהים ביותר בגיל צעיר.

כדאי לבדוק את ראיית הילד כבר בסביבות גיל חצי שנה, כאשר יכולת המיקוד כבר קיימת, בסביבות גיל  3-3.5, כאשר הילד מסוגל לזהות ציורים שמוצגים לו (בגדלים משתנים), וסביבות גיל 5-6, לפני הכניסה לבית הספר, כדי לוודא שכל תפקודי הראייה (חדות ראייה ומיקוד) תקינים ולא יקשו על תפקודו בבית הספר.

מתי חשוב לקחת את הילד לבדיקה אצל רופא עיניים?
הסימנים שאמורים לאותת לנו למהר ולקבוע תור הם:
?           דמעת ודלקות עיניים אצל ילודים.
?           העדר יכולת מיקוד המבט או יצירת קשר עין בגיל 2-3 חודשים.
?           פזילה או חשד לפזילה.
?           הטיה אבנורמלית של הראש או הפנים לכיוון מסוים.
?           צניחת עפעף.
?           אישון לבן.
?           אסימטריה במראה העיניים או העפעפיים.
?           רושם שהעיניים גדולות או בולטות מדי.
?           בעיות בתנועתיות בעיניים.
?           תנועת ריצוד מהיר של העיניים.
?           מצמוץ תכוף או מוגבר.
?           שפשוף תכוף של העיניים.
?           אודם או הפרשה מוגלתית מן העין.
?           רגישות ניכרת לאור.
?           כאבי ראש חוזרים ולא מוסברים.
?           התקלות בחפצים.