פנטזיה- מה מביא אותנו להאמין להבטחות שווא?
מה גורם לנו לקנות מחשב משוכלל ויקר, שאין לנו בו צורך? שמלה יקרה שלא נלבש לשום מקום? מה גורם לנו להאמין למטפל, שמבטיח שכל צרותינו יפתרו בארבעה מפגשים קצרים? שנמצא זוגיות תוך שלושה חודשים? שנשיג דימוי עצמי מנצח בעזרת הערכה המנצחת? אנחנו רגילים להאשים את המוכר החלקלק שמבטיח לנו הבטחות שווא. אבל האמת היא, שמה שהביא אותנו לקנות חתול בשק , הינו מניע עמוק בתוכנו.
מבנה הנפש
פרויד, אבי הפסיכואנליזה (1856-1939) תאר את הנפש כמורכבת משלושה חלקים:איד, אגו וסופר אגו. האיד רק רוצה עונג, הוא שואף להשיג הנאה, בלי להתחשב בדרישות המציאות, או בערכי המוסר. האיד הוא החלק שבו נמצאים הדחפים. האדם לא ישרוד, אם יפעל רק על פי האיד. הוא צריך את האגו כדי להוציא לפועל את הרצונות שלו. האגו פועל על פי עיקרון המציאות: צריך לעבוד כדי להרוויח כסף, לבשל כדי להיות שבע.
לפנטז
גם האיד יודע לספק. איך? בעזרת הפנטזיה. כשאנחנו מפנטזים, זה נותן לנו סיפוק, מרגיע איזה חוסר, מצוקה. אנחנו רעבים, ומפנטזים על המבורגר עסיסי (או על סלט חסה), זה מרגיע לרגע את הרעב. אנחנו כל הזמן מפנטזים: התעשרות מיידית, קשר אוהב ועוטף, יחסי מין מרגשים, הכרה והתפעלות. הבעיה היא שהסיפוק בפנטזיה הוא רגעי וחולף. זה באמת מרגיע משהו, נותן מענה לצורך, לא סתם אנחנו מפנטזים. אבל זה חולף, ואז אנחנו מתאכזבים, ונשארים ריקים וחסרים.
הרגע הזה
שבו אנחנו רוצים להאמין בחנות שהשמלה הצמודה יושבת עלינו מעולה, שבאמת אפשר לפתור בעיות רגשיות שכל החיים הציקו לנו בארבעה מפגשים, שבאמת יש כאן שיטה סודית להרוויח מיליונים בזמן קצר. זה הרגע שבו אנחנו מפנטזים. אנחנו לא קונים שמלה, או ערכת הדרכה או טיפול מקוצר. אנחנו קונים פנטזיה. אנחנו נרגעים בעזרתה ומתענגים עליה. בשביל זה אנחנו מוכנים לשלם הרבה כסף. (ואם שאלתם את עצמכם, איך זה שלפעמים המוכר או "המטפל" שמבטיח שינויים מהירים משקרים כך במצח נחושה? אז יכול להיות שגם הם ברגע הזה מפנטזים. הם גם צריכים את הפנטזיה).
למה אנחנו ממשיכים להשתמש בפנטזיות לסיפוק?
זאת למרות שאנחנו יודעים שאנחנו נשארים אחר כך רעבים, חסרים, מאוכזבים ופגועים? כי החיים יכולים להיות מאוד מורכבים ומסובכים. להשיג קשר זוגי, להתפרנס בכבוד, לעלות את הביטחון העצמי, להתגבר על הדיכאון שבנו, על החרדה, לזכות בהכרה ובהערכה. אלה אתגרים לא פשוטים. הדרך להשגתם היא לפעמים כואבת ורצופת מכשולים. הפנטזיה לעומת זאת מספקת עונג בקלות.
נתראה בפסיכולוגי הבא
עמית ורהפטיג-פסיכולוג קליני
