אתה מוציא ממני את הרע שבי - מעגל הסלמה ביחסים זוגיים 

במאמר זה אני רוצה להתמקד בסיטואציה שכיחה שמתרחשת ביחסים זוגיים-

קונפליקט שהופך למעגל הסלמה שלילי. מדובר בדינמיקה של התייחסויות והתייחסויות נגדיות בין בני הזוג, שכל אחת מהן היא תגובה על קודמתה, אך כזו המחריפה את המצב ואשר גוררת תגובה נגדית חריפה יותר וכך הלאה.

איך עוצרים או מונעים את ההסלמה הזאת?

פעמים לא מעטות מגיעים אלי לטיפול בני זוג שכבר מצויים בתוך מעגל הסלמה שכזה. הקונפליקט הפך לסכסוך מתמשך והם פונים לטיפול מהסיבה הזו.

הם באים עם תמונה קשה זה כלפי זו. כל אחד מרגיש פגוע מזולתו, כועס ומאשים את בן/בת זוגו. כל אחד "מחזיק" בעדויות רבות המעידות שהוא הצודק, שהוא הקורבן האמיתי, שהשני הוא זה הגורם לכל ה"בלגן" שקורה, שהשני הוא זה שעושה את העוול.

ניתוח המצב של המטפל, ופעמים רבות של מי שמתבונן מהצד מגלה, במרבית המקרים, שהסכסוך בין בני הזוג נבנה, הלך והתעצם עם הזמן בגלל דפוס היחסים הזה של הסלמה מעגלית. דפוס שבעצם שני בני הזוג תרמו להיווצרותו. ואשר הוא, הדפוס, ולאו דווקא ה"אופי המקורי" של בני הזוג, אחראי במידה רבה להיווצרותו.

במקרים רבים מתברר תוך כדי טיפול, שההתנהגויות המוקצנות והפוגעניות  מתרחשות בעיקר בתוך מערכת היחסים הזוגית, והן מתרחשות הרבה פחות  – מחוצה לה.

עבורי זו עובדה התומכת בהסבר של ההסלמה המעגלית ולא "גילוי פרצופו האמיתי והשלילי של בן הזוג."

עבור בני הזוג  נקודה זו היא דווקא יותר מעליבה. הם מפרשים אותה כעוד עדות לזלזול ופחיתות הכבוד שבן/ בת זוגם רוחש כלפיהם. "איתי בבית הוא מרשה לעצמו להתנהג יותר גרוע מאשר לפקידה בבנק"

אמחיש מעגל הסלמה כזה בדוגמה הבאה:*

דנה וחיים הם זוג צעיר בשנות ה 30 לחייהם. הקשר שלהם שנמשך מזה כחמש שנים היה הראשון המשמעותי עבור שניהם. דנה היא בחורה דינמית רגשנית, עם רגישות שעושה אותה נוחה להיעלב.

חיים הוא בחור עצור ומסוגר יותר, אך לא פחות פגיע.

דנה הייתה באופן טבעי ה"מנוע" של היחסים. בדרך כלל היא יזמה מה יעשו ולאן ילכו, וגם בגילויי חום ואהבה היוזמה באה יותר מצידה, וחיים היה נענה כמעט תמיד ליוזמותיה. הבעיה החלה כאשר היא ביקשה לאזן קצת יותר את הקשר, וביקשה מחיים שייזום יותר. אך כל פעם כשהייתה פונה אליו בבקשה שייזום משהו (למשל שיציע רעיון מה יעשו ביום ההולדת שלו) היא עשתה זאת עם שמץ של טענה, שתמציתה "אני עושה מספיק עבור שנינו, עכשיו תעשה גם אתה משהו".

העובדה שפונים אל חיים עם טענה, והעובדה שדנה מנסה "להפעיל אותו" נחוותה על ידי חיים כהתערבות פולשנית ופוגעת באוטונומיה שלו ומנוגדת לרצון שלו להיות ספונטני, ולא מופעל על ידי אחרים.

בפעמים הראשונות הוא מחה, אך היה נענה מידי פעם ליוזמה. וכאן החל המעגל השלילי. כשהיא ראתה שהוא "גורר רגליים" ומתנגד, היא הגבירה את טענותיה, ודרישותיה ליוזמה, והוא מצידו התנגד יותר ויותר. עם הזמן התנהגותו החריפה,והוא אף החל להשמיץ אותה, להאשים אותה בשתלטנות . בתגובה היא נפגעה יותר ויותר, והחלה לראות אותו כמתנכר אליה, כאדיש, (דברים שהיא ראתה מלכתחילה בהעדר היוזמה שלו, אך הקונפליקט הלך והחריף אותם) וטענה כלפיו שפשוט לא איכפת לו ממנה ולכן הוא דוחה אותה שוב ושוב. וכך הקושי הראשוני שלה והרצון לאזן משהו ביניהם, הפך לבעיה קשה של טענות על שתלטנות (הוא כלפיה) ועל ניכור ואי איכפתיות (היא כלפיו)

התיאור של יחסי דנה וחיים מזוית המבט של הידרדרות יחסים מתוך דפוס הסלמה מעגלי המבטא folie a deux (השתגעות בשניים) נראה משכנע.

בטיפול, אני עמל להראות לבני הזוג את המעגל השלילי שנוצר ביניהם. אני מסביר וממחיש להם את הדינמיקה. אני מראה להם שהדימוי השלילי שנוצר להם, כל אחד לגבי זולתו, איננו משקף את האופי האמיתי של הזולת אלא הוא תוצר של ההידרדרות ביחסיהם ושל ההקצנה שכל אחד מהם נדחף אליה יותר ויותר כתוצאה מהידרדרות זו.

בעשותי כך אני מאמין שאני מקרב אותם אל אמת נכונה יותר. ובכך גם מקווה להפנות את תשומת ליבם אל היחסים - היצירה המשותפת של שניהם.

ההתמקדות בה מעודדת  התייחסות למשותף במקום למפריד ביניהם.

הם ישמחו לגלות שהם לא "השתנו לרעה" .(לא היה פה איזה מעשה של  הונאה שאחד "עבד" על השני והנה התגלתה האמת, או שזו היתה טעות בבחירת בן הזוג הזה. וכדומה..)

אני מקווה שהם ייאחזו בהסבר כהזדמנות לרגיעה מסויימת וכפתח לתקווה ולשינוי.

אך למען האמת, כל זה לרוב לא קורה... מסתבר שקשה לשכנע אנשים לוותר על "צדקת השקפתם". הם משוכנעים שהם "עלו" על בעיה אמיתית של בן הזוג שמשום מה נסתרה מעיניהם בתחילת הקשר. מהרגע שהם "בנו" את הדימוי השלילי של בן הזוג הם אוחזים בו בחוזקה ומסרבים לוותר עליו.

כנראה שבני זוג כאלה פגועים מדי. אולי אף נכנסו לקשר הזוגי הנוכחי עם פגיעות מהעבר שלהם. ובזוגיות הם חוו יותר מדי מריבות, ביטויים מעליבים, אכזבה מבן הזוג, מפח נפש, ניסיונות נפל לשינוי המצב.

ובעיקר – הכעסים שלהם הלכו והצטברו ל"ערימה" ממנה נובעת אבחנה קשיחה שלהם לגבי בן/בת זוגם: "הוא/היא התהפך/ה להיות אדם פוגע מזלזל ולא מתחשב, ואף אחד לא יסתור לי את העובדה הזו"

אני כותב את המאמר הזה קודם כל כאקט מניעתי. כשירות לכל אותם זוגות שאולי החלו להיכנס למעגל הסלמה כזה ויכולים לזהות אותו בזמן, ולמנוע את המשך ההידרדרות.

אני כותב את זה גם בשירות אלה שכבר נמצאים במקום מסוכסך שכזה. אני מצביע על תופעה מוסברת היטב שאיננה קשורה לאופי אישי של אדם זה או אחר.

אני מציע הסבר זה, הסבר מוכר ונפוץ בספרות על יחסים זוגיים, כהסבר שמקטין אשמה, מוריד במידה רבה את עוקץ הסכסוך, ובעיקר – מצביע על כיוון לצאת ממנו.

ואם הגענו לעניין של איך לצאת מהמעגל השלילי הנ"ל  הנה כמה דברים על כך.

קודם כל – מודעות. מודעות היא כלי רב עוצמה הנמצא בבסיס של כל שינוי אנושי. המודעות מאפשרת  עצירה. לעצור את ההידרדרות, ברגע שמזהים אותה , ולא להמשיך ללבות את מעגל ההסלמה.

כך עשתה גילה, שהגיעה אלי לטיפול עם בעלה יורי.

כשהשתכנעה שהיא מצויה בתוך מעגל הסלמה שלילי (לקח לה לא מעט זמן "להיכנע" ולהפסיק לדבוק ב"אמת" שבהסבר השיפוטי שלה לגבי בעלה) היא פשוט עצרה את שטף הטענות וההערות שהייתה נוהגת לומר באוזני בעלה והשתתקה.

שתיקתה לא היתה נעימה. הרגשתה לא השתנתה. ויחסיהם אף הגיעו להתרחקות גדולה יותר לזמן מה. אך זו היתה "תחנה". תחנה  מבורכת בדרך לשינוי. מעגל ההסלמה נבלם!

מטופל אחר, שימי, נהג בדרך אחרת. הוא עצר את מעגל ההסלמה בעודו באיבו. מצא דרך לא לצבור כעסים על אשתו. שהרי צבירת כעסים היא מרכיב "חשוב" בהיווצרותו ו"תפיחתו" של מעגל ההסלמה. שימי השתמש בתובנה שרכש במהלך הטיפול. הוא הבין כי תגובותיה הרגשיות השליליות של אשתו, הם הצד הלא נעים של תכונה שהוא כן אוהב בה- היותה אדם אותנטי ומחובר לרגשותיו. שימי אמר שתובנה זו הפכה לכלי בידיו. "התובנה הזו עזרה לי. היא אמנם לא מנעה ממני להתעצבן עליה כל פעם שהיתה מגיבה אלי בדרך רגשנית מעצבנת. אך "בשוך הסערה" כשאני נשאר עם עצמי, אני נזכר בתובנה ההיא. אני מזכיר לעצמי שהאותנטיות שלה פועלת פעם לחיוב ופעם לשלילה אך אני אוהב את מי שהיא. וכך אני נרגע מהאירוע הנוכחי. ואינני צובר כעסים לפעם הבאה" וכך מעגל ההסלמה נבלם בעודו באיבו....

מטופלת שלישית אף הגדילה לעשות.

כשהבינה שהיא בתוך מעגל הסלמה - היא גם הבינה את אחת ההשלכות הבעייתיות ביותר של הסלמה כזו – הדימוי השלילי והחד-מימדי שנוצר אצלה לגבי בעלה.

בהבינה זאת היא פנתה ביוזמתה אל בעלה ואמרה לו: "הבנתי שכתוצאה מההסלמה בינינו אני כבר רואה בך רק את התכונות השליליות שלך. אני מאד רוצה לשנות את הדימוי הזה שבראשי אך מתקשה לעשות כך לבד בעצמי.

אני צריכה את עזרתך. אני מבקשת שתהיה יותר נחמד אלי, אפילו תתחיל באופן מלאכותי, ובלבד שאצליח להיזכר במכלול התכונות של הגבר שאני אוהבת ושאותו בחרתי לי לבן זוג"

מניסיוני - מה שמנבא הצלחה בטיפול הוא לא עומק הקונפליקט, אלא נכונות ומוטיבציה גבוהה של בני הזוג לעבודה יסודית של שינוי דפוס היחסים שהם בנו.

וזה מותנה ב:

הכרה בגורם השלישי הזה של היחסים כנושא לעבודה ולשינוי.

הסכמה לוותר על זווית המבט שאיתה הגיעו לטיפול, של צדקת עמדתם הראשונית על אופיו ותכונותיו של בן הזוג שגרמו לבעיות שביניהם.

והסכמה לשנות התנהגויות ,שניתן לשחזר, להבין ואף לתת אמפתיה איך ומדוע הן נוצרו ומדוע התקבעו. ולוותר עליהן לטובת התנהגויות קונסטרוקטיביות יותר ליחסים ביניהם. בספר "שינוי, עקרונות של יצירת בעיות ופתרונן" מאת וואצלאוויק וויקלנד פיש (ספר שהזכרתי אותו כבר בעבר)   מצביעים המחברים על תופעת ההסלמה המעגלית כתופעה שקיימת הרבה מעבר ליחסים זוגיים.

הם מביאים גם דוגמאות מהתחום החברתי הפוליטי והעסקי.

אני ממליץ מאד לקרוא את ספרם, או לפחות את הפרק העוסק בדוגמאות הנ"ל.

* השמות בדוגמאות שבמאמר הזה הם בדויים לצורך שמירת החיסיון, אך המקרים המתוארים אמיתיים

  © כל הזכויות שמורות לאיתן יעקובוס ולמכון "ראות"