לא פעם אני יושבת בשיחות סלון עם ילדיי , ושומעת אותם מתעניינים זה בשלומו של זה? מצחיק נכון... ובכן זה אמיתי , כולם שואלים האם ראית הישרדות? ואוו... ואווו... הוא עשה לה, והיא עשתה לו... ואיך היא נכנסה בו? אהה... לרגע אחד מתעוררת בי התחושה שאני באה מעולם קדמון, נושאת כלים של עבודה רוחנית על כתפיי , מנסה להיות טובה יותר.. ומנגד ילדיי אחוזי ם ברוחניות מורפית , כמו קבלו מנת יתר של אקסטאזה.. לאומית, יש להם חזון לנסוע לקריביים להרגיש את האוירה , ובטח להתמודד עם אכילת חיות מחמד שפעם בילדותי , צפרדע נחשבה למשהו ירוק , נסיך מלך הביצה, לידיעתכם בימנו הכי קשים לא הוגש לי מעדן מסוג זה בצלחת...
ואני ממשיכה להקשיב , באוזניים חרוכות, משתמשת בכול הכלים שלמדתי בלימודי הפסיכותרפיה , הקשבה פסיבית לאוביקט, לצורך בדיקת מעמדו... ובכן התחלתי לחוש שארגז הכלים שלי עומד להישאר מרוקן לנוכח המציאות הפרוידיינית החדשה...
ואז שמעתי איך בזעקות הם זחלו בתוך מקום עטור חיות- שלא הייתי רוצה לפגוש בחיי, ולרגע אחד כמו פקס שצלצל בראשי נכנסה הודעה ואמרה.
שלום... חזון אחרית הימים בפתח...
לא לבקר... התקבלה בי החלטה נועזת, לכן החלטתי להתעניין. רציתי לראות האם ישנו איזשהו ערך נסתר שילדיי מחזיקים בידיים, הרי לא אוכל לכסות את העיניים שלהם לנוכח כול מציאות שתחדור בדורם.
ובכן,, שאלתי אותם מה מעניין בתוכנית, והתשובה היתה , קודם כול לדעת שמחר החברה יראו שהם, אין. שנית , היתה שם באויר אמירה כזו... מה את רוצה - מה את מבינה? זה כייף.
הישרדות זו אחת התוכניות עם הרייטינג הכי גבוה, , איזו מצוקה אנושית , שרק תוכניות אקסטזי יכולות להחזיק אותנו במצב שנקרא חיים.
תוכניות הטלוויזיה מעלות דרמות אנושיות וחברתיות , מצד אחד , השגת עולם שאינו עומד בקשר עם מוסר אלוהי, כמו אכילת חיות, שפעם יכולנו לשחק איתם. מצד שני מציפות רגש , בעולם ששכח להרגיש.
כמה מצער לפגוש תוכניות שבסך הכול משקפות את המצוקה שלנו, שלא במקרה קוראים לה " הישרדות".
חשוב לציין שהרייטינג גבוהה כלומר , צפייה גבוהה, נותנת משוב מדויק לכמה אנשים עכשיו חסר אדרלנין בדם, כמה לא מסופקים, וכמה חיים על חמצן מלאכותי.
מדהים לחשוב שאנו היחידה הקטנה הזו שנקראת אדם, עסוקה בלהמציא כול כך הרבה תוכניות המוכיחות שאנחנו חיה.
ומה הפלא שהאלימות גוברת, שלשתות ולהשתכר, "לתפוס- ראש" זה חלק ממה שכולם עושים. וכמה תורמות התוכניות הללו לצורך הבהמי לבדוק את גבולותיו , האם לשם כך נבראנו?
חוסר האיזון הזה יוצר תנועות קיצוניות בתוך החברה , ששום גורם , או רשות" מענישה "לא תוכל לה.
ובינתיים אנחנו צופים בתוכניות הללו, יושבים בסלון המרווח , עם הכרס הקטנה, מסך הפלאזמה מכניס אותנו לחווית -קול , שלא רק נראה , גם נחוש, נשמע, נרגיש, יצרנו מסך דק, וענק, כעובי היכולת האנושית, ובפנים בתוך המעבר הזה יושבת נשמה שורדת מביטה בנעשה ובהחלט חותמת על הפקס ההוא ומוסיפה,
"אנא בכוח גדולת ימינך, תתיר צרורה..."
רות קדם
omrs1@walla.co.il
054-7629779
