שדרה תל אביבית, בסמוך לארגז חול.
"מינוס ועוד מינוס שווה פלוס". אומר הובו וממשיך לקשקש בארגז החול, עד שיוצא לו סמיילי גדול, מאוד גדול, מקצה אחד לקצה השני של ארגז החול.
מה מלמלת, שואל פרדיננד העסוק כל העת בחיטוט בלתי פוסק באפו.
זה דינוזאור, מפטיר הובו ובקולו נחבא, כך אני מפרש מן הצד, עצב גדול.
לי זה נראה סמיילי, אומר פרדיננד ושולף זרת ימין עם ממצא מאפו, בודק ומנגב בשולי מכנסיו, מאחור.
זה Megalosaurus, אתה לא רואה את ההבעה, נקבה בהריון.
למה בהריון?
כי קיימה יחסי מין כמובן, נהיית לגמרי אידיוט?
מה תה אומר, פרדיננד מסיר את הברט מראשו, מגרד עם אצבע מורה את פדחתו, מביט בו ומנגב שוב בשולי מכנסיו, הפעם בצד שמאל.
לי זה נראה סמיילי, לגמרי סמיילי, ואפילו מוצלח, אבל למה כל כך גדול?
אני אומר לך שוב, זאת Megalosaurus – ית, והיא בכלל עצובה היום.
פרדיננד אומר: "הוםםםם, טוב, שיהיה, אמרת קודם שאתה במינוס בחשבון?"
גם אני עצוב, בגלל שמינוס ועוד מינוס שווה פלוס, ומתחיל לבכות.
למה אתה בוכה, שואל פרדיננד ומניח יד ימין על כתף שמאל של הובו.
אני עצוב בשביל המינוס, הוא מתבטל בצימוד והופך לניגוד שלו.
ולמה זה עצוב?
סיפור ארוך.
כיצד?
אני חושש להיפרד ממנו, אומר הובו ומקנח את אפו בכנף שמאל של חליפתו.
להיפרד?
כן, להיפרד, אשתי החליטה לאחד את חשבונות הבנק שלנו, במזרחי ובדיסקונט, שנהם במינוס גדול.
איך להיפרד? שואל פרדיננד ותוקע שוב זרת באפו.
אתה יודע, לסגור אחד, ולהעביר על תכולתו לשני, כאילו היא אומרת שכך יהיה יותר זול.
ולמה זה מעציב אותך?
אמרתי לך, אני חושש להיפרד ממנו.
להיפרד ממה?
מן המינוס, אתה לא מקשיב לי פרדיננד, איפה הראש שלך היום?
למה שתיפרד מן המינוס, יהיה לך פשוט מינוס יותר גדול.
הובו מתחיל להתייפח שוב.
למה אתה בוכה ידידי?
אז אתה רוצה להגיד לי שזה לא נכון?
מה לא נכון?
שמינוס ועוד מינוס שווה פלוס. גם המתמטיקאים רמאים, ומה אתנו פרדיננד, פשוטי העם, על מי עוד נוכל לסמוך?
גם פרדיננד, המתמטיקאי מתחיל לבכות.
***
בין הפוסט לבין הבחירות בעוד שישה ימים אין שום זיקה ואם יש הוא מאוד מנותק ורחוק.
***
נ.ב. - בעצם הפוסט לא קשור לכלום, אפילו לא לעצמו.
נ.ב.[2] - למרות זאת, הכותב אינו אחראי לאף מילה בו.
כותב, (כי מה עוד אפשר לעשות כאן), מבקר ומייחל, כי נשאר עוד מקום לקמצוץ של אופטימיות.