איפור קולנועי- השותף השקט לעלילה 

רבים מאתנו מקבלים כמובן מאליו את השחקנים שאנו מכירים ואוהבים על המסך מבלי שאנחנו עוצרים לרגע לחשוב מה הופך אותם לדמות שהם מגלמים בסרט. נכון, יש תסריט, יש במאי, יש מלבישה אבל יש גם את הדרך לבצע טרנספורמציה של ממש באמצעות איפור. מאיה גרסטל מאפרת קולנוע וטלוויזיה בכירה מסבירה עוד על השותף השקט להצלחה קולנועית מוכחת.

אנחנו זוכרים את הדמויות הקולנועיות האהובות עלינו ואת השחקנים שגילמו אותם בצורה ברורה. יש לו מעט סרטים בלתי נשכחים בהם האיפור הופך לשותף שקט אך דומיננטי במיוחד אשר בלעדיו, חווית הזיכרון האיקונוגרפית הזו, לא תהיה שלמה. זה יכול להיות שינוי "עדין" עד כמעט בלתי מורגש בפרסונה מובחנת של שחקן או שחקנית וזה יכול להיות שינוי דרמטי וקיצוני שמבצע מהפך של ממש, make over בדמות קולנועית ואהובה. לכל מי שמפקפק בחשיבות השותף השקט הזה, ארצה להתייחס כאן  לשתי דוגמאות שונות אשר מכילות בתוכן את שתי קצוות שונות של הקשת הזה, אך לשתיהן יש משהו במשותף, אלמלא עבודת האיפור המשובחת והדרמטית אשר נעשתה בשתיהן, גיבורי הסרט לא יכלו לגלם את תפקידם בצורה משכנעת והקהל במקביל לא היה נוהר לאולמות.

הדוגמא הראשונה היא דמותו של ג'וני דפ בתחילת שנות התשעים בסרט "המספריים של אדוארד". Stan Winston, קנה את עולמו בתחום האיפור כאשר סייע לטים ברטון במאי הסרט לייצר את חזון הבובה הממוכנת שלא הושלמה על ידי יוצרה שידיה הן מספרים ופניה החיוורות מלאות חתכים כתוצאה מתאונות של חיתוך עצמי. התוצאה, אחת מן החוויות המרהיבות בתחום האיפור. מעטים יודעים כי ווינסטון היא אחראי על צוות של לא פחות משמונה עשר! מאפרים, מעצבי שיער וסטייליסטים שכולם תרמו לעיצוב הדמות הבלתי נשכחת הזו. פניו נטולות ההבעה של דפ, המראה המאיים/נאיבי של דמותו היה חיוני ליצירת האשליה של הדמות המתבודדת המנסה למצוא פתח להשתלבות בחברה. ההמשך ידוע, סרטו של ברטון הפך להצלחה גדולה, ודמותו של דפ בסרט הפכה לאיקונוגרפית כמו גם עבודתו של וינסטון. יצירת האשליה הקולנועית לא הייתה מתאפשרת אלמלא עבודת האיפור המורכבת הזו שהיא נדבך הכרחי ביצירה האשליה הקולנועית.

על קצה השני של הסקאלה עלה לאחרונה סרט חדש על המסכים בכיכובה של ג'ניפר אניסטון, cake בו היא מגלמת אישה החווה משבר בעקבות אובדן בנה בתאונת דרכים מציג לעולם אניסטון אחרת. יש אתגר גדול מכפי שנראה לעיין בהצגת אישה יפה שהדימוי הקולנועי שלה כיפיפייה עוצרת נשימה בעלת מראה מוקפד, ולהציג אותה באור שונה לחלוטין ובצורה שתהיה אמינה ולא מגוחכת. אניסטון שהעלתה במשקלה לקראת התפקיד גם מאופרת בצורה שמבליטה את גילה, את "צלקות" תאונת הדרכים שעברה בת דמותה הקולנועית Angela Levin המאפרת, עמדה בראש צוות של חמישה אנשים שסייעו לה לייצר את המראה הנכון לדמות. דווקא הצגה של כוכבת קולנוע שלרוב הינה זוהרת באופן שהוא הפוך מכך צריך להיעשות בקפידה רבה על מנת שישכנע ויהיה אמין. התוצאה, גם כן, הופכת את האיפור הקולנוע לשותף בלתי נפרד מקו העלילה שעוסק בדמות שמזניחה את עצמה כדרך להענשה עצמית וכביטוי לסבל הרגשי שהיא חווה.

איפור טוב יכול להיות גרנדיוזי כמו שינוי ובריאה של דמות פנטזמטית כמו במקרה של ג'וני דפ ב"מספריים של אדוארד" או מציאותי באופן של ג'ניפר אניסטון ב cake אך בשני המקרים, אלמלא עבודת האיפור המדוקדקת, החוויה הקולנועית שאנו יכולים להאמין בה, לא הייתה מתקיימת כלל.