איראן היא חלק מההיסטוריה היהודית עוד מימי התנ"ך. הספרים המקראיים של עזרא, נחמיה, ואסתר, מספרים את סיפורי החיים והחוויות של יהודי פרס.
מהקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 ועד למהפכה האיראנית בשנת 1979, ישראל ואיראן שמרו על יחסים הדוקים למדי. הקשרים הרבים והפרויקטים בתחום הצבאי נשמרו בסוד. היה גם שיתוף פעולה בפיתוח פרויקט טילים משותף.
אחמדינג'אד נבחר לנשיא באוגוסט 2005. מאז הוא תקף כל הזמן את ישראל ובזכותה להתקיים. הוא צוטט כאומר: "המשטר הישראלי צריך להימחק מהמפה."
גם מחליפו חסן רוחאני, נשיאה השביעי של איראן מ-3 באוגוסט 2013, לא שונה במדיניותו כלפי ישראל ובשנאתו לארה"ב. בעבר הוא נפגש עם דוד קמחי, שהיה מנכ"ל משרד החוץ ועם אנשי העסקים אל שווימר ויעקב נמרודי וגם עם עמירם ניר, שהיה יועץ הטרור של ראש הממשלה דאז שמעון פרס. רוחאני גם היה מעורב בהחלטת רוסיה לסייע לאיראן בתוכנית הגרעין שלה. הרוסים הבטיחו לו כי הם יסייעו לאיראן בבניית כור לצרכים אזרחיים.
הניסיון האיראני לפתח יכולות גרעיניות יחד עם האיומים על ישראל הובילה את ישראל לכך שנאלצה להזהיר את איראן שהיא מוכנה לנקוט פעולה צבאית חד צדדית כדי להבטיח את בטחונה. ישראל תנקוט בפעולה כזו רק אם הקהילה הבינלאומית לא תצליח לעצור את פיתוח הנשק הגרעיני האיראני. בשנת 2005 ראש הממשלה אריאל שרון, נתן אור ירוק לכוחות מיוחדים של צה"ל לתכנון פעולה על אתרי העשרת האורניום באיראן.
משרד הגנה של ארה"ב מודע לאפשרות זו והם משתפים פעולה עם הישראלים בנושא זה.יש תכנית ישראלית סודית לתקוף את מתקני הגרעין של איראן בנתאנז. זה ניתן לביצוע באמצעות מכסחי בונקרים גרעיניים שפותחו על ידי ישראל. פצצות אלה חודרות באופן יעיל יותר מאשר הפצצות האמריקאיות GBU-39 חודרות הבונקרים שממשל בוש מכר לישראל. זה יכול להיעשות על ידי מכה אחת ופרויקט הגרעין האיראני יחוסל.
מסמך סודי של ה-CIA שהותר לפרסום באוקטובר 1994 עוסק בדפוס האירני לביצוע חיסולים ומעשי רצח.
מדיניותה של איראן בנושא חיסולם של אנשי האופוזיציה לא השתנה תחת הנשיא עלי האשמי רפסנג'אני. מספר ההתנקשויות שנערכו על ידי איראן נשאר בערך קבוע בתקופת כהונתו של רפסנג'אני. מאז 1989, איראן ביצעה בממוצע חמישה חיסולים בשנה. קבוצות הנתמכות על ידי טהרן, במיוחד קבוצות טורקיות אסלאמיות קיצוניות, מבצעות בנוסף בממוצע שני מעשי רצח בשנה.
האיומים האיראניים עם הניסיונות האגרסיביים שלהם לפתח נשק גרעיני, אילץ את ישראל להיערך לפעולת מנע.ישנם סימנים רבים, ידועים וסמויים, שישראל כבר מנהלת תרגילים לביצוע פעולת מנע. אחד מהתרגילים הללו, על פי מקורות זרים, היה ניסיון הנחיתה בשדה התעופה בבודפשט על ידי שני מטוסים אזרחיים במרץ 2010.מקור אחר טוען כי התכנית הסודית היא ליצור הסחה בקרבת המטרה המרכזית באיראן על ידי מטוסים אזרחיים ואילו באותו הזמן המפציצים יפגעו במטרה. המרחק מישראל לאיראן הוא מעט פחות מאשר מישראל להונגריה. אזרבייג'ן, למשל, יכול לשמש כבסיס מתאים לתקיפה באיראן.
מסמך מעניין של ה-CIA שנכתב ביולי 1970 וסווג "סודי ביותר" אושר לפרסום ב-16 בספטמבר 2009. כותרתו הייתה: "הכנסת נשק גרעיני לארה"ב בחשאי."הבעיה הייתה "להעריך את היכולות של מדינות זרות כדי להכניס נשק גרעיני לארה"ב ולהעריך את הסבירות לאפשרות כזו בשנים הבאות."להלן ציטוטים מהמסמך:
מנהיגים של כל אומה צריכים לשקול את כל היתרונות האפשריים מול ההשלכות החמורות למקרה שיתגלה כי הם ביצעו פעולה זו. למרות כל אמצעי הזהירות שינקטו, יהיה תמיד סיכון לגילוי הנובע לא רק מאמצעי האבטחה בארה"ב, אלא גם מסיכוי לחדירה של המנגנון החשאי אמריקאי, עריקתו של סוכן, או ממש במקרה.
מנהיגי האויב כמעט בוודאות יודעים כי שימוש בטקטיקה כזו תיחשב על ידי ארצות הברית כפעולה מלחמתית, אם לא כעילה למלחמה, ושזה יגרום להתפרצות משבר פוליטי בינלאומי מהמדרגה הראשונה.
ההערכה היא ששום מדינה לא תשקול את הכיוון הזה למעט אולי בהקשר של תכנון התקפה על ארה"ב, להרתיע את ארה"ב מהתקפה עליה, או מתקבל על הדעת אפשרות של מעשה הטעייה שנועדה לסבך את ארה"ב עם גורם שלישי. רק ארבע מדינות זרות: בריה"מ, בריטניה, צרפת וסין הקומוניסטית, פיתחו וניסו נשק גרעיני.
לפי ה- CIAנשק גרעיני בעל משקל של עד כמה אלפי פאונדס אפשר להעביר דרך מעבר הגבולות של ארה"ב באמצעות תחבורה נפוצה ללא קושי רב, אך לא ללא סיכון מסוים. הקשיים והסיכונים להחדרת נשק גדול יותר לתוך ארה"ב, אפילו במצב מפורק, הם כנראה מספיק גדולים כדי להרתיע ברצינות ניסיונות כאלה.
ציוד כזה יכולים להיכנס על ידי ספינות דיג או כלי ים קטנים דומים כאשר ההעברה אליהם נעשית בלב הים. כל נשק יכול להיכנס לתוך ארה"ב באוניות סוחר ולהתפוצץ ללא הסרה מהספינה.
איראן תומכת בטרורובמקביל הם מפתחים יכולות גרעיניות. הנשיא אובמה והממשל מודעים היטב לפעילותה של איראן. הסרת הסנקציות בשלב הזה תהיה טעות בלתי הפיכה. בימים אלה, ארה"ב ואיראן עומדים לחתום על הסכם. אני לא מתייחס לתוכן של ההסכם, אלא החתימה על פיסת נייר, כאשר ארה"ב מנהלת מו"מ מול צוות איראני ערמומי ומתוחכם.
במדינות מערביות מתוקנות יש ערך להסכמים חתומים. ובכן, זה לא מדויק. הסכם מינכן, שנחתם ב-30 בספטמבר 1938 על ידי צ'מברליין והיטלר, לא היה לו כל ערך. כאשר יואכים פון ריבנטרופ, שר החוץ הגרמני, הביע את חוסר שביעות רצונו מההסכם, הפיהרר ענה לו: "אל תיקח את זה כל כך ברצינות. לחתיכת הנייר הזו אין כל משמעות.
אובמה בקדנציה השנייה שלו מחפש בקוצר רוח איזה אירוע משמעותי כדי שהוא ייזכר על ידו כנשיא ה-44. האיראינים מזהים להיטות זו ומנצלים אותה היטב למטרותיהם. פוטין צוטט כשאמר: "אובמה הוא מנהיג חלש, הססן ... ובעל אופי חלש." האיראנים בהחלט מודעים לזה והם עושים מניפולציה על אובמה וממשלו. הסכם הגרעין, אם וכאשר ייחתם, עדיין יאפשר לאיראנים לייצר פצצת גרעין קטנה, אבל בכמויות גדולות יותר ובעלי ניידות גדולה יותר.
ארה"ב והאירופאים לא מבינים ולא מצליחים לפרש בצורה נכונה את הכוונות האמיתיות של איראן.
ישראל היא לא המטרה העיקרית של איראן,ארה"ב היא המטרה...
-------------------------------------------------
מאמר זה הוא חלק מהספר "The Hungarian Connection" הנמצא בספריה של ה-CIA ובאמאזון
http://www.amazon.com/Giora-Ram/e/B004FIUS0U/ref=dp_byline_cont_book_1
הוא הותר לפרסום ע"י הצנזורה הצבאית ב- 2010.
ד"ר גיורא רם דיעות ומאמרים, עתיקות ואומנות