אחד הדברים שהכי מלהיבים אותי בכתיבה זה חוסר הידיעה
של המשפט הבא , העומד להיכתב על ידי מחד , ומאידך
הציפייה וההתלהבות כל הדרך, עד לתוצאה הסופית. . .
תהליך הכתיבה לוקח אותי על כנפיו למחוזות רחוקים נטולי
זמן... שם אני חווה את עצמי כאנרגיה של יצירה... חוויה אשר
מלווה באושר פנימי, התרחבות ומלאות. . .
חוויה דומה לזו של תהליך הכתיבה יכולה לגרום לי גם ביצת
עין טובה ! (ומי שמכיר אותי מקרוב יוכל להעיד שזו הייתה
דוגמא רצינית לצורך ההשוואה.)
בראשית ברא חוט של אור :
היוצר (כל אדם), מרגיש שיש משהו בתוכו המבקש לצאת
החוצה...פעמים רבות הוא אינו יכול להגדיר את הרעיון
שכן הרעיון מגיע כאנרגיה היוצרת רטט כלשהו, המבקשת
להתממש דרך היוצר... כתהליך ...או כחומר ביד היוצר.
מה יהא על חוט אור זה -
האם היוצר יממש את הפוטנציאל הגלום בחומר הגלם
ויהפכהו מחוט של אור ליצירת חיים ממשית?
האם היוצר מודע לכוח היצירה שלו וכמו אברהם ישמע לקול
האומר לו : לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך
אחר חוט האור אשר אראך -
מפגש בין היוצר לחוט האור מתגבש לדמותה של
יצירה שנולדה לאוויר העולם ...וכמו חבל הטבור שנחתך
בהגיח תינוק אל העולם ...בעצם השלמת היצירה נחתך
חוט האור או יותר נכון השלים את זרימתו והזנתו בדמות
היצירה הקיימת. . .
חוט אור זה ... הוא אינסופי במהותו וביחד עם הכלי היוצר
יוכל ליצור יצירות כחול אשר על שפת הים.
בעיניי היצירתיות נתפסת ככלי אשר מאפשר לי אינסוף
אפשרויות בחירה. . .
למשל בתור כותבת ...פעמים רבות נפתחים מספר כיווני
בחירה של מילים ..של דרך ...של סוף. . .
מתוך מה שנפרס בפניי אני בוחרת את המרכיבים
ואת הסוף לסיפור שהכי מלהיבים אותי מבפנים. . .
ופעמים רבות מעוררים אותי לפעולה גם בחיי שמחוץ לסיפור.
אך האם יש בכלל הבדל -
הייתכן שכתיבת סיפור, חיבור, שיתוף, שיר, פתגם וכו'
מבטאים הלך רוח שמאחוריהם כוח היוצר את המציאות
של הכותב?
אם למילים יש כוח ליצור מציאות. . .
אם יש לי אפשרות לבחור במילים ספציפיות. . .
אם יש לי אפשרות ליצור את הסוף. . .
את ה- happy end בסיפור שלי,
האם ייתכן שזוהי בדיוק הנקודה שבה אני מיישרת
קו בין ה"בפנים לבחוץ?"
ואותו קו שזרעתי יוביל אותי בדיוק אל המחוזות אשר
חפצתי בם?
כולנו יוצרים ... כולנו "סופרים" ומספרים לעצמנו
סיפורים בתוכנו ...אנו רוקמים את יצירות חיינו דרך
דיאלוגים פנימיים...דרך זכרונות...ריחות...רגשות...טעמים. . .
דרך שאיפות...רצונות...משאלות...חלומות. . .
דרך קולות שונים בתוכנו היוצרים את הדמויות השונות
המשתתפות בסיפור חיינו.
לפעמים מרוב סיפורים אנחנו לא רואים
את היער... וכך הסיפור (בהא הידיעה)
המועדף זה עם ה- happy end
יכול להיות מוסתר ממודעותנו.
היוצר , הסופר שבנו הוא אותו חלק שיש ביכולתו
להתבונן במרכיבי היצירה ולבחור עבורנו את
סיפור חיינו ...זה עם ה-
happy end (-:
אתם מוזמנים להגיב לי במייל או בפורום האתר שלי
בברכת חדוות יצירה פוריה !
של המשפט הבא , העומד להיכתב על ידי מחד , ומאידך
הציפייה וההתלהבות כל הדרך, עד לתוצאה הסופית. . .
תהליך הכתיבה לוקח אותי על כנפיו למחוזות רחוקים נטולי
זמן... שם אני חווה את עצמי כאנרגיה של יצירה... חוויה אשר
מלווה באושר פנימי, התרחבות ומלאות. . .
חוויה דומה לזו של תהליך הכתיבה יכולה לגרום לי גם ביצת
עין טובה ! (ומי שמכיר אותי מקרוב יוכל להעיד שזו הייתה
דוגמא רצינית לצורך ההשוואה.)
בראשית ברא חוט של אור :
היוצר (כל אדם), מרגיש שיש משהו בתוכו המבקש לצאת
החוצה...פעמים רבות הוא אינו יכול להגדיר את הרעיון
שכן הרעיון מגיע כאנרגיה היוצרת רטט כלשהו, המבקשת
להתממש דרך היוצר... כתהליך ...או כחומר ביד היוצר.
מה יהא על חוט אור זה -
האם היוצר יממש את הפוטנציאל הגלום בחומר הגלם
ויהפכהו מחוט של אור ליצירת חיים ממשית?
האם היוצר מודע לכוח היצירה שלו וכמו אברהם ישמע לקול
האומר לו : לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך
אחר חוט האור אשר אראך -
מפגש בין היוצר לחוט האור מתגבש לדמותה של
יצירה שנולדה לאוויר העולם ...וכמו חבל הטבור שנחתך
בהגיח תינוק אל העולם ...בעצם השלמת היצירה נחתך
חוט האור או יותר נכון השלים את זרימתו והזנתו בדמות
היצירה הקיימת. . .
חוט אור זה ... הוא אינסופי במהותו וביחד עם הכלי היוצר
יוכל ליצור יצירות כחול אשר על שפת הים.
בעיניי היצירתיות נתפסת ככלי אשר מאפשר לי אינסוף
אפשרויות בחירה. . .
למשל בתור כותבת ...פעמים רבות נפתחים מספר כיווני
בחירה של מילים ..של דרך ...של סוף. . .
מתוך מה שנפרס בפניי אני בוחרת את המרכיבים
ואת הסוף לסיפור שהכי מלהיבים אותי מבפנים. . .
ופעמים רבות מעוררים אותי לפעולה גם בחיי שמחוץ לסיפור.
אך האם יש בכלל הבדל -
הייתכן שכתיבת סיפור, חיבור, שיתוף, שיר, פתגם וכו'
מבטאים הלך רוח שמאחוריהם כוח היוצר את המציאות
של הכותב?
אם למילים יש כוח ליצור מציאות. . .
אם יש לי אפשרות לבחור במילים ספציפיות. . .
אם יש לי אפשרות ליצור את הסוף. . .
את ה- happy end בסיפור שלי,
האם ייתכן שזוהי בדיוק הנקודה שבה אני מיישרת
קו בין ה"בפנים לבחוץ?"
ואותו קו שזרעתי יוביל אותי בדיוק אל המחוזות אשר
חפצתי בם?
כולנו יוצרים ... כולנו "סופרים" ומספרים לעצמנו
סיפורים בתוכנו ...אנו רוקמים את יצירות חיינו דרך
דיאלוגים פנימיים...דרך זכרונות...ריחות...רגשות...טעמים. . .
דרך שאיפות...רצונות...משאלות...חלומות. . .
דרך קולות שונים בתוכנו היוצרים את הדמויות השונות
המשתתפות בסיפור חיינו.
לפעמים מרוב סיפורים אנחנו לא רואים
את היער... וכך הסיפור (בהא הידיעה)
המועדף זה עם ה- happy end
יכול להיות מוסתר ממודעותנו.
היוצר , הסופר שבנו הוא אותו חלק שיש ביכולתו
להתבונן במרכיבי היצירה ולבחור עבורנו את
סיפור חיינו ...זה עם ה-
happy end (-:
אתם מוזמנים להגיב לי במייל או בפורום האתר שלי
בברכת חדוות יצירה פוריה !
טליה אייזנשטיין
"קידום דרך אימון"
מנחה מפגשים שיוצרים מציאות
חניכות לפתיחת ערוצי אנרגיה
"קידום דרך אימון"
מנחה מפגשים שיוצרים מציאות
חניכות לפתיחת ערוצי אנרגיה