כף הרגל שלנו הינה מפה של גופינו ומשמשת כראי פיסיולוגי ונפשי.
כל איזור בכף הרגל מייצג איזור פיסי אשר מאחוריו מסתתרת ראיית עולם שלמה הנוגעת לנפשו של האדם.
קיים קשר ישיר בין המצב הגופני שלנו לבין רגשות ותחושות המלווים אותנו, לעיתים במודע ולעיתים אף לא במודע.
הטיפול הרפלקסולוגי כולל נקודות לחיצה על איברים מסויימים בכף הרגל ואילו קשורים גם לרגשות. הטיפול נעים מאוד ויוצר תחושה של זרימה ורוגע אצל המטופל, ובכך מסייע רבות ויוצר תחושה של איזון אצל אלו בעלי הפרעות קשב וריכוז.
מה הן השלכותיה הקוגניטיביות והרגשיות של הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות ADHD/ADD?
הפרעת קשב הינה תופעה שכיחה המוערכת בכ-5%-10% מהאוכלוסייה.
כיום, מראים כי התפתחותה של הפרעה זו, כבר מהיותינו עוברים, בבטן האם.
A.D.H.D הינו קושי ניכר ביכולת ריכוז וקשב מתמשכים. חוסר היכולת להתעלם מן הרחשים הסביבתיים ולהתמקד במתרחש בנקודת הזמן הנוכחית.
ילדים ומבוגרים בעלי ADHD מתקשים בעשיית פעולות ארוכות ובעיקר אם הן סיזיפיות ומונוטוניות, לדוג: יכולת התמדה בלימוד למבחן, ביצוע מטלות ממושכות- ללא קשר לתחום המטלה, הקשבה ממוקדת ומפוקסת לאורך זמן וכו' ובמקרים רבים חלים עליהם תסמינים כגון אימפולסיביות, עצבנות, שיכחה, תחושת אי שקט ואי נוחות פנימית וכדו' המפריעים לשגרת חיים תקינה.
האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית סיווגה את ההפרעה במהדורה הרביעית של המדריך לאבחון הפרעות מנטליות תחת תת הכותרת של "ליקוי בקשב והתנהגות מפריעה". ההפרעה נקראת בו: "Attention deficit / Hyperactivity disorder . ישנם שני תחומים עיקריים לאבחון: ליקויי קשב והיפראקטיביות ואימפולסיביות- ADHD או ADD.
כמבוגרים, לאורך השנים ילדים בעלי לקות זו מפתחים דרכים לעקוף את הקושי עם התבגרותם, אך תמיד ירגישו מתוסכלים שכן הפרעת הקשב והריכוז גורמת לקשיים רבים בכל תחומי החיים (בית, זוגיות, עבודה, לימודים) וישנה תחושה של חוסר הגשמת הפוטנציאל ואי מיצוי של ה"עצמי" בכל תחום אפשרי.
פיסיולוגי/קוגניטיבי-
ההפרעה נוצרת בעקבות ליקוי נוירו-ביולוגי מורכב המקושר לתפקוד לקוי של מוליכים עצביים שהעיקריים בינהם אלו הדופמין והנוראדרנלין.
לדופמין, חשיבות רבה בפעילות של קליפת המוח הקדם מצחית המעורבת בתפקודים מחשבתיים גבוהים. בהתאם לזאת, לדופמין יש תפקיד מרכזי בתפקודים קוגניטיביים בפעילות של זיכרון העבודה וניהולה, הוא חיוני להערכה של מטרות ותכנון הפעולות המיועדות להגשממתן ובנוסף, מעורב במספר תפקודים חשובים כמו, תנועה קשב ולמידה. הנוראדרנלין, המופרש בעיקר במצבי לחץ ודחק, אחראי על היכולת להתמקד ולהתרכז בעיקר ולחשוב ולפעול בהתאם.
מבחינה רגשית- כבר מגיל צעיר אדם הסובל מהפרעת קשב רואה עצמו כילד שאינו ממצה את יכולותיו, תחושה זו גורמת לו צער רב ומפחיתה את האמון העצמי שלו ביכולתיו. לעיתים, הסביבה (הורים, מורים) עלולה להגיב באופן המחריף תחושה זו ועלול להוביל לדיכאון, הסגרות, לחץ ומתח נפשיים, רצון לרצות המלווה לעיתים בתחושת חוסר מוצלחות וביטחון עצמי נמוך. התגובות האימפולסיביות ותחושת חוסר השליטה העצמית המלווה ברעש פנימי ואי שקט עלולים ליצור התפרצויות זעם, רעד ועוד, התורמים לתחושת ההבדלה ומסייעים לבידוד.
תועלתו של הטיפול הרפלקסולוגי
ילדים ומבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז זקוקים ללחיצות מאזנות הן מבחינה עצבית והן מבחינה רגשית.
מעבר לעובדה שלמגע יש השפעה ישירה על האיזון הפנימי, דרך הרפלקסולוגיה המטופל מגיע לתחושה של זרימה פיסית ונפשית, להרפיית השרירים ולאיזון המערכות בגוף.
בנוסף, לחיצות על מערכות נפשיות המותאמות ספציפית למטופל, יסייעו למצבו הנפשי ולאיזון גוף ונפש.
וויסות תסמיניה של הפרעת הקשב והריכוז מוביל באופן ישיר לדיכוי בטוייה בכל תחומי החיים (חברתי, אקדמאי) ובכך לעליית רמת התפקוד בכל אלו.
מחקר שנערך בישראל ע"י ד"ר אדלר, הוכיח כי לכל 23 הילדים בעלי הפרעת קשב והריכוז אשר השתתפו בניסוי, הרפלקסולוגיה שיפרה באופן מהותי את ביצועיים החברתיים/אקדמאיים וחלקם הפסיקו לחלוטין להשתמש בתרופות קונסרבטיביות שכאמור השפעתן פגה לאחר מס' שעות והתחושות הקשות חוזרות בהתאם.
* חשוב לציין כי לתרופות כגון רטלין ישנן תופעות לוואי רבות, כגון חוסר תיאבון, ירידה במשקל, עייפות, חוסר שינה, דיכאון והן פוחתות עם הזמן או על ידי הפחתת המינון. הבעייתיות היא שישנו צורך להעלות את המינון לאחר תקופה וכ- 25% אינם מגיבים לתרופה או שתופעות הלוואי מחריפות מצבם.
טל זהר רפלקסולוגית בכירה ומטפלת אינטגרטיבית
לקביעת פגישת ייעוץ/טיפול ניתן ליצור קשר ב- 058-4745656